רא"ש/בבא בתרא/ו/ט

רא"ש בבא בתרא ו ט

פסקי הרא"ש - בבא בתרא < סימן קודם · סימן הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ת"ר אחד שכר תמרים ואחד שכר שעורים ואחד שמרי יין מברכין עליהם שהכל נהיה בדברו אחרים אומרים שמרים שיש בהן טעם יין מברכין עליהם בפה"ג אמר רבא דכ"ע רמא תלתא ואתא תלתא ולא כלום רמא תלתא ואתו ארבעה חמרא מעליא הוא רבא לטעמיה דאמר כל חמרא דלא דרי על חד תלת מיא לאו חמרא הוא כי פליגי דרמא תלתא ואתו תלתא ופלגא רבנן סברי תלתא מיא עול תלת אמיא נפק פש ליה פלגא ופלגא בשית מיא לאו כלום הוא ואחרים סברי תלתא עול ותרי ופלגא נפיק פש ליה כוזא וכוזא בתרי ופלגא חמרא מעליא. רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו אין הלכה כאחרים. בעא מיניה רב נחמן בר יצחק מרב חייא בר אבין שמרים שיש בהן טעם יין מהו א"ל מי סברת חמרא הוא קיוהא בעלמא הוא ותמד שרגילין לעשות שנותנים מים על החרצנים דינם כהך תמד של שמרים שמברכין עליהם שנ"ב אלא אם כן רמא תלתא ואתא ריבעא דמוכח בפסחים בריש פרק אלו עוברין דף מב. דתמד של חרצנים גרוע משל שמרים דקאמר התם וסבר ר' יהודה תמד לאו בר עשורי הוא ופריך עלה מהא דהמתמד ונתן מים במדה דמחייב ר' יהודה ומשני הא בדרווקא והא בדפורצני וליכא למימר דהמתמד מוקי בדפורצני ועדיף מדרווקא דא"כ מאי פריך הכא וביתר מכדי מדתו מי פליגי דלמא הא דפליגי רבנן ואמרי הכא ביתר מכדי מדתו משום דאיירי בדרווקא אלא ע"כ ההיא דהמתמד בדרווקא איירי וההיא דאלו עוברין דפטר ר' יהודה בדפורצני דגריעי מדרווקא ולענין מגע עובד כוכבים כתב ר' אברהם אב בית דין ז"ל שאין מגע עובד כוכבים אוסר בתמד אלא א"כ ראוי לברך עליו בפה"ג כגון דרמא תלתא ואתו ארבעה. והראב"ד ז"ל היה אומר כיון שאנו רואים שתמד משובחלשתיה מיחלף ביין גמור ואין להתיר במגע עכו"ם ועוד יש לחוש שמא מנסכין אותו לעבודת כוכבים הואיל והוא משובח לשתייה ודנין בו כדרך שאמרו בתרומה ראשון ושני אסור או שמא יש לדמות מגע עכו"ם בתמד למה שאמר ושל הקדש לעולם אסור. וה"ר יונה ז"ל כתב דתמד של שמרים כל זמן שלא מצא יותר מכדי מדתו שמותר דכיון שהתירו תמד שני במעשר למדנו שנתבטל טעם היין במים ואין מגע עכו"ם אוסר בו וגם אין דרכו לנסכו אלא שהחמירו חכמים בתרומה ובהקדש ואין ללמוד משם להחמיר במגע עכו"ם בתמד דשאני תרומה והקדש דכיון שנאסרו השמרים החמירו שלא להפקיע איסורן וה"ה בשמרים של נסך שכבר נאסר בהנאה התמד שלהן אסור לעולם ואין לדמות להביא התמד לכלל איסור שיאסר בו מגע עכו"ם אבל בתמד שמשימין מים בחרצנים שנדרסין ברגלים ולא נעצרו בגלגל וקורה יש להחמיר בתמד ראשון ושני בין לענין מגע עכו"ם בין לענין מעשר ואפילו של דמאי ואפילו לא מצא אלא כדי מדתו או אפי' פחות מכדי מדתו דבתמד של שמרים דוקא אמר תלתא עייל תלתא נפק לפי שאין השמרים בולעים המים אבל בתמד של חרצנים אע"פ שלא מצא יותר מכדי מדתן מוציאין משם יין משובח ועל כרחך יצא מן היין הרבה ובלעו הרבה מן המים ועוד אם תסחוט את החרצנים בידים יצא מהן יין הרבה ואע"פ שנותנין שם מים אין מוציאין יותר מכדי מדתן והרי זו הוכחה גדולה שהחרצנים בולעים הרבה מן המים וכיון שכך הוא אין יכולין לעמוד על הדבר כמה יין יש שם ואפשר שיש שם בתמד ראשון חלק רביעי מן היין ויש בו משום יין נסך כדין יין מזוג דקי"ל יין מזוג יש בו משום יין נסך אלא דלענין ברכה כיון שיש בו ספק בדבר כמה יין יש בו מברכין עליו שנ"ב אבל לענין מגע עובד כוכבים יש לו לנו להחמיר עד שיהא כל כך גרוע שאין דרך בני אדם לשתותו:

מעבר לתחילת הדף
< סימן קודם · סימן הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.