רא"ש/בבא בתרא/ג/מא

רא"ש בבא בתרא ג מא

פסקי הרא"ש - בבא בתרא < סימן קודם · סימן הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ת"ר מכר לו בית מכר לו שדה אין מעיד לו עליה מפני שאחריותו עליו מכר לו פרה מכר לו טלית מעיד לו עליה מפני שאין אחריותו עליו מ"ש רישא ומ"ש סיפא אמר רב ששת רישא בראובן שגזל שדה משמעון ומכרה ללוי ואתא יהודה וקמערער עליה לא ליזיל שמעון לאסהודי ליה ללוי דניחא ליה דתיקו בידיהכי היכי דתיהדר ליה וכיון דאסהיד דארעא דלוי היא במאי מפיק ליה מיניה נמצא דלאו נוגע בעדות הוא דאמר ידענא בה בהאי ארעא דלאו דיהודה היא ובההיא זכותא דמפיק ליה מלוי לפקה מיהודה ומה לו להעיד שקר בשביל זה דאמר. השני נוח לי והראשון קשה ממנו ואי בעית אימא כגון דאית ליה סהדי למר ולמר ואין עדי שמעון מזומנין עתה ואמור רבנן היכא דקיימא ארעא תיקום הלכך אם יוציאנה יהודה מלוי ואחר כך יביא שמעון עדיו אמרינן אוקי תרי לבהדי תרי ואוקי ארעא בחזקת יהודה היכא דקיימא הלכך ניחא ליה לשמעון לפסול עדי יהודה ולבטל זכותו ואחר כך יביא שמעון עדיו ויוציא מלוי ואפילו אם יבוא יהודה אחרי כך עדים אחרים כבר נכנס הקרקע בחזקת שמעון בשופי בלי ערעור ונתבטלו זכיותיו של יהודה ולא מפקינן ליה תו מחזקת שמעון הלכך נוגע בעדות הוא ולוקמה בגזלן משום דקבעי למיתני סיפא מכר לו פרה מכר לו טלית דדוקא מכר דלא הדרא ליה דהוה ליה יאוש ושינוי רשות אבל לא מכר לה דהדרא ליה לא תנא רישא נמי מכר ואע"ג דבקרקע נמי שייך יאוש כדתנן במסכת כלאים פ"ז מ"ו האנס שזרע כלאים בכרם ויצא מלפניו קוצרו ואפילו במועד וקאמר עלה בירושלמי נשתקעו בעליו ולא נתייאשו איסורו מדברי תורה נתייאשו בעליו ולא נשתקעו איסורו מדברי סופרים ופריך וכי יש קרקע נגזלת אמר ר' אילא אעפ"כ יש יאוש להם וגבי עבד נמי משמע דיש יאוש בפרק השולח דף לט: גבי נתייאשתי מפלוני עבדי ועבד אתקש לקרקע וכן בהניזקין דף נח: בשמעתין דסיקריקון מוכח כך וי"ל דאע"ג דיש יאוש בקרקע מ"מ לא שכיח בה יאוש לפי שאינה דבר הכלה ואינו מתייאש שאם לא יוכל להוציאנה מידו יוציאנה מיד בנו אבל בפרה וטלית שכיח בהו יאוש ואורחא דמילתא נקט וסיפא נמי נהי דמגופה מייאש מדמי מי מייאש לא צריכא דמית גזלן דתנן הגוזל ומאכיל את בניו והמניח לפניהם פטורין מלשלם קשיא ליה לאביי מפני שאחריותה עליו ושאין אחריותה עליו מפני שחוזרת לו ואין חוזרת לו מיבעי ליה אלא כדרבין בר שמואל ואע"ג דשני אביי להך ברייתא בשינויא אחרינא משום דלישנא דברייתא לא משמע כשינויא קמא מכל מקום הלכתא כשינויא קמא דפסלינן ליה לעדות משום הך חששא:

מעבר לתחילת הדף
< סימן קודם · סימן הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.