ר"י מיגאש/בבא בתרא/קמח/א

ר"י מיגאש בבא בתרא קמח א

דף קמ"ח ע"א

הואיל ויורש יורשה כלומר התם בענין שכיב מרע שאמר מתנתו לפלוני היינו טעמא דקני אף על גב דליתה בבריא משום דמתנת שכיב מרע כירושה שויוה רבנן וכי היכי דיורש ירית לה להלואה הכי נמי קני לה מקבל מתנה מה שאין כן בידור ויאכל שלא מצינו מי שיורש הדירה והאכילה בלי הגוף ורב אחא בריה דרב איקא אמר כיון דאיתיה בבריא במעמד שלשתן אף על פי שאינו ברשותו ולא באה לידו הכי נמי קניא בשכיב מרע אפילו בלא המחאה דהויא המחאה בהא מילתא כקנין בעלמא בשאר מילי וכי היכי דבעלמא מאי דבעינן קנין בבריא מידי דמקני בקנין בשכיב מרע לא בעי קנין אלא בצואה בעלמא סגי לה הכי נמי לענין המחאה בריא הוא דבעי המחאה במעמד שלשתן אבל בשכיב מרע בצואה בעלמא סגי נמצא עכשיו שזה שאמרנו מילתא דאיתא בבריא איתא בשכיב מרע וכו' הלכה היא וכל מה שהבריא יכול להקנות בקנין שכיב מרע יכול להקנות בצואה ואפילו בלשון יטול וינתן ומאי דדמי ליה כדקיימא לן דברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו ומה שאין הבריא יכול להקנות כגון דבר שלא בא לעולם או דבר שאין לו ממש ואין לו גוף מצוי בעולם. גם ש"מ אין יכול להקנותו כלל. ועל דא איבעיא לן דקל לאחד ופירות לאחד מי שייר מקום פירי או לא (כלומר מקום פירות נתן לו דהאי שיור לאו שיור ממש הוא אלא כלומר מי אמרינן דלא הויא מתנה גמורה דדמי לעיל ידור פלוני בבית זה יאכל פלוני דקל זה והכא נמי כיון דאמר פירותיו לאחד דמי כמאן דלא יהיב ליה כלל לראשון מגוף הדקל והוה מתנה דקמא משויירת וקני שני. או דאמרינן לעיל שייר דקל לעצמו ונתן הפירות אבל הכא דנתן הדקל אמרינן כי היכי דלזה נתן גם לזה נתן ונתן לו מקום פירות:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף