קרן אורה/עירובין/קג/א

קרן אורה עירובין קג א

דף ק"ג ע"א

גמרא ורמינהו הרכיבו כו' חד אמר הא בלחה אסורה אפילו ביד והא ביבשה ביד מותר אבל בכלי אסור וח"א אידי ואידי בלחה דביבשה אפילו בכלי שרי דאיפרוכי מיפרך ומדלא קאמר הש"ס דאפילו במדינה שרי מזה משמע דגם ביבשה איכא איסורא אלא דלא מסתבר להחמיר במקדש כיון דשבות קל הוא וכמש"כ התוס' והא ביד היינו מתני' ומשנה דפסחים בכלי ופריך הש"ס אמ"ד הא ביבשה כו' אמאי לא ניחא לי' למימר הא ביד הא בכלי ומשני משום דקתני התם דומיא דהרכיבו והבאתו מחוץ לתחום דלא הוי אלא שבות אבל בכלי איכא איסורא דאורייתא תולדה דגוזז ואיפריך האי שינויא ושני רב יוסף במילתא אחריתי ובפסחים פ' אלו דברים לא הביא הש"ס אלא הני תרי שינויא דר"א וריב"ח ולא פריך הש"ס שם מברייתא דאלו שהם משום שבות והוא פלאי ואפשר לומר דהכא פריך הש"ס אם נאמר דר"א משני האי שינויא דהא ביד הא בכלי ואליבי' איכא מלאכה גמורה בכלי אפי' לרבנן כדאמר מחלוקת ביד אבל בכלי ד"ה חייב וכדאיתא בסוגיין אבל אם ריב"ת משני לה תו לא תיקשי דאיהו ס"ל דבכלי נמי פליג וליכא אלא שבות לרבנן ור"א לדבריהם דרבנן קאמר לה כי היכא דלמאן דמוקי לה ביד נמי צ"ל דר"א לדבריהם דרבנן קאמר דהא לדידיה אפילו ביד חייב ולא מסתבר לומר דבהמה הוי כחבירו דמודה בה ר"א דפטור וראיתי בתוס' פ' המצניע דלמ"ד מלאכה שאצ"ל פטור הנוטל צפרניו בכלי נמי פטור דמלאכה שאצ"ל היא ולפ"ז יש ליישב סוגיא דפסחים משום דאיכא למימר דהא דחשיב התם חתיכת יבלתו במילי דשבות משום דסברא דמלאכה שאצ"ל פטור עלי' וא"כ אפי' אם ר"א קאמר האי שינויא לא תיקשי והא דקאמר בשבת דבכלי ד"ה חייב היינו כמש"כ התוספ' שם דאל"כ ליפלגי בכלי להודיעך כחן דרבנן אלא דיש לדקדק בדבריהם דילמא אתי לאשמעינן דגם ביד אסרו רבנן משום שבות כדמשמע מהא דקתני וחכמים אומרין משום שבות ודומיא דגודלת וכוחלת דפליגי בעיקר המלאכה ואין כאן מקומו בזה. וראיתי בירושלמי במכילתין ובפסחים דברים נפלאים אבארם פה בעז"ה. דאיתא התם הני תרי שינוי' וריב"ח אמר הא ביד הא בכלי ור"ש בן יקום אמר הא בלחה הא ביבישה משום דלא מצי לאוקמא בלחה וביד דס"ל כבר קפרא דחובל חייב אפילו אינו צריך לדם ובלחה איכא נמי משום חבורה וע"כ צריך לאוקמא מתני' ביבישה וריב"ח ס"ל כר' יוחנן דאינו חייב אלא בצריך לדם וא"כ ליכא בלחה אלא משום שבות אבל בכלי חייב משום גוזז ובזה מיירי מתני' דפסחים ור' אחא בשם ר' יוחנן משני דמתני' דפסחים איירי בצריך להם וקשה לי בקדשים איך שייך לומר צריך לדם דהא אסור בהנאה וצ"ל דמיירי קודם הקדישו ואמרינן התם הבאתו מחוץ לתחום שבות ומסייע לי' להא דאמר ר' יונתן ופי' הק"ע דשבות הוא ואמאי אסרו חכמים ומשני דמסייע לר' יונתן דאמר לוקין על תחומין חתיכת יבלתו בכלי שבות אמר ר"א לא תני ריב"ח אלא הרכבתו והבאתו הא חתיכת יבלתו לא ופי' הק"ע לפי שיטתו דמש"ה לא תני חתיכת יבלתו דלא הוי אלא שבות ולא אמרו חכמים בזה דאינו דוחה מן בגין דו סבר בכלי הא אין לו סבר בכלי שבות לא כן אמר ר"א בשם ריב"ח מה פליגין בשנטלן הוא אבל נטלן אחר מאוסין הם והדין זבח כאחר דמי ופי' הנ"ל דהכי קאמר דמשמע דר"א מש"ה לא תני חתיכת יבלתו משום דס"ל בכלי נמי שבות הא אם לא סבר בכלי שבות שפיר הוי תני חתיכת יבלתו ואמאי הא זבח כאחר הוא ולכ"ע אין בו אלא שבות אפילו וזה הפי' דחוק מאוד ועוד דמשמע בש"ס דילן באוקימתא דרבא דבכלי אפילו לחבירו איכא חיוב חטאת. והי' נראה לפרש דהכי פריך הבאתו מח"ל שבות קרי לה ר"א מסייע לי' לר' חייא דאמר דאין תחומין ד"ת חתיכת יבלתו בכלי שבות בתמי' אמר ר"א לא תני ריב"ח חתיכות יבלתו בהני מילי דמתני' מן בגין די סבר בכלי הא אם לא סבר בכלי שבות לא כן אמר ריב"ח כו' אבל נטלן אחר מאוסין הן והדין זבח כאחר הוא וא"כ אפילו שבות ליכא או יאמר דאר"א דקרי לה שבות במתני' והא אליבי' אפילו ביד לאו שבות הוא אלא משום דריב"ח אמר דלחבירו אפילו ר"א מודה והדין זבח נמי כאחר דמי וגם זה דחוק ומהא דאמר ר' מנא הזיי' שבות ואלו שבות הזיי' דוחין ואלו אין דוחין נמי לא משמע כן אם תדייק ולא נתבררו דברי הירושלמי על מכונן וראיתי בפי' המשניות להרמב"ם בפ' אלו דברים דבר נפלא שכתב דת"ק ס"ל דבכל הני איכא מלאכה גמורה והא דקרי לה ר"א שבות היינו משום דאיהו ס"ל כר' נתן ותחומין דרבנן וקשה הא חתיכת יבלת לר"א ודאי מלאכה היא ואמאי קרי לה שבות אם לא שנאמר דבהמה כאחר דמי אבל בחיבורו כתב בפ"ט מה' שבת דאפילו בכלי לא הוי אלא שבות ביבלת והיא נגד סוגיא דשמעתין ונראה דסמיך אסוגיא דפסחים דמשם נראה דליכא אלא שבות ומסוגיית הירושלמי שהבאתי לעיל לפי' הק"ע יש קצת סיוע לדבריו ז"ל דאפילו בכלי ליכא אלא שבות וכבר עמד המ"מ ע"ד ז"ל שם וכן מהא דקרי לה ר"א שבות ואליבי' אפילו ביד מלאכה היא אלא ש"מ דיבלת אין בו משום גוזז ולא ניחא לי' למימר דר"א לדבריה' דרבנן קאמר וגם זה לא מסתבר לי' דבהמה כאחר דמי אבל טעמו של דבר איני יודע. וגם מלשונו ז"ל בפ"א מה' ק"פ משמע דבכלי איכא איסורא דאורייתא שכתב ואם היתה יבישה חותכה אפי' בכלי שאין שבות במקדש כלל משמע דבלחה איכא בכלי איסורא דאורייתא ואין להקשות מהרכיבו והבאתו דהני לאו במקדש הם ולקמן יבואר עוד בזה אי"ה:

שם גמרא והא הכא דשבות דמקדש במדינה כו' יש לדקדק הא ביבשה נמי איכא שבות כמש"כ לעיל ואפ"ה שרינן לי' בפסח וא"כ מאי קושיא מהא דספר ויש לומר דשבות דספר נמי שבות חמורה הוא דאתי לידי מלאכה דאורייתא וא"כ אין להוכיח מזה דבכרמלית ליכא איסורא באיגודו בידו וכבר כתבתי כן לעיל:

שם גמרא רבא אמר ר"א הוא וכמה דאפשר לשנויי משנינן יש לדקדק דא"כ קשיא מתני' אהדדי דמתניתין דלעיל דקושרין נימא ס"ל דבדבר שאפשר לעשותו מאתמול לא דחי שבת וי"ל דהאי תנא כיון דסובר דמכשירין שא"א דוחין אפילו מלאכה דאוריי' להכי דבר שהוא משום שבות מותר אפילו אפשר לעשותו מאתמול אלא דלפ"ז למה לי' לרבא לחדש אליבא דר"א דכמה דאפשר לשנויי משנינן דילמא לר"א אין צריך לשנות כלל ומתני' דיבלת אזלי בשיטת תנא דמתני' דלעיל דס"ל דלא דחי אלא מכשירין שא"א לעשותן מאתמול ולדידהו ס"ל נמי דצריך לשנות אם אפשר כדאמרינן לעיל במן הצד דאין קושרה אלא עונבה וי"ל דרבא קושטא קאמר דלר"א נמי כמה דאפשר לשנויי משנינן דע"כ ברייתא דכיון שעלתה בו יבלת כר"א אתיא ולא כתנא דקושרין נימא דלדידי' נמי תיקשי אפילו ביד כיון דמכשירין שאפשר לעשותן לא דחי שבת אליבי' וכדמסיק הש"ס לרבנן דר"א ולשיטת הרמב"ם ז"ל בהא דקושרין נימא בלא"ה ניחא:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף