קרן אורה/עירובין/צז/ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א ריטב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א קרן אורה רש"ש |
גמרא ר"ש אומר וכן בנו נותנו לחבירו לפי פשט המשנה נראה דהא דתנן וכן בנו כו' דברי ר"ש הם שאמר דהא עדיפא מלהוליכו פחות מד' אמות וא"כ יש לדקדק על פסקי הרא"ש דלענין תפילין פסק כת"ק דמוליכין פחות מד' אמות ובהא דבנו כתב דנותנו לחבירו וחבירו לחבירו אבל הרמב"ם ז"ל פסק לכולהו תקנתא בפ' י"ט מה' שבת ונראה שדעתו ז"ל דכל חד מודה לחבירו דאם אי אפשר בחדא תקנתא יעשה תקנתא אחריתי ועיקר מחלקותן היכא דאפשר בשניהם הוי עדיפא אלא דבפ' י"ב כתב דהא דחבירו לחבירו שרי אפילו לדבר הרשות וכתבו מפרשי דבריו דסמך אדר"י וחכמים לא פליגי אלא אחוץ לתחום ולאוקימתא דרב יוסף דמוקי לה בשיירא אין ראיה ועיין לעיל בפ' בכל מערבין גבי הא דנתנו בשדה אין עירובו עירוב:
שם גמרא בנו מאי בעי התם עיין בריטב"א שכ' דלאו במקום סכנה איירי ע"ש ובירושלמי אמרו אפילו במקום סכנה הואיל ויכול להביאו דרך היתר:
שם גמרא כדתנן והקשה הריטב"א ז"ל הא ליכא מאן דפליג אמתני' דהחי במטה ועיין בפ' במה אשה דף ס"ב דאמר רב אדא בר אהבה דר"א פליג אמתני' ע"ש:
שם גמרא אלא אמר רב יוסף כו' בשיירא תנן. מלשון רש"י ז"ל נראה דגם בשיירא לא התירו אלא במים שלא קנו שביתה ומלשון אלא אמר רב יוסף לא משמע כן ומה שהביאו לרש"י ז"ל לפרש כן הוא מדאמר אביי בשיירא ואפילו אם נפרש דרב יוסף נמי הכי קאמר א"כ מאי חידש אביי וק"ל:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |