קרן אורה/עירובין/פח/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות רי"ד מהדורה תליתאה ורביעאה רשב"א ריטב"א חי' הלכות מהרש"א קרן אורה רש"ש |
תוס' בד"ה הני תיימי והני כו' והקשו מהא דאמרינן בשבת בספינה דשפוך להו אדופני משום דכחו בכרמלית לא גזרו ותירצו דהכא חיישינן שמא סמוך לרקק הוא ובשבת הקשו עוד מהא דאמרינן בשבת פ' תולין האי מאן דסחי כו' ועיין ריטב"א ז"ל שכתב דשם כח גרוע הוא והנה לפי מאי דמשמע מכאן לל"ק דלשפוך אסור משום כחו קשה הא דאמרינן שם בשבת ארבה בר רב הונא דאמר עושה מקום ארבעה שופכין היכי שדי להו וכי תימא דשפוך להו באותו מקום והא מאיסי לי' והשתא כיון דלא ידע עדיין מהך סברא דכחו בכרמלית לא גזרו תיקשי לי' היכי שרי לשפוך אפילו באותו מקום הא מיא אזלי מכחו חוץ למחיצה וצ"ל דסוגיא אזלי התם כלישנא בתרא דבזה וודאי לא חשיב כחו דמה בין זה לעוקה כיון דלא איכפת לי' דליפקי אבראי אבל למאי דאמר דשפוך לי' אדופנא דספינה דניחא לי' שירדו לשם והוי כמו חצר הפחותה מד' אמות דניחא לי' שיצאו לחוץ ע"ז פריך שפיר והא כחו הוא ומשני כחו בכרמלית לא גזרו ומזה שמעינן דבחצר הפחותה מד' אמות אם סמוכה לכרמלית אין צריכה עוקה וכ"כ הה"מ בפט"ו מה' שבת בדעת הרמב"ם ז"ל ע"ש ודו"ק:
שם גמרא יש דין גזל בשבת החורבה מחזיר לבעלים מכאן משמע קצת כפי' רש"י ז"ל לעיל דאסור לטלטל בחורבה שיש לה בעלים אף שאין הבעלים דרים בה כסתם חורבה ומלשון רש"י ז"ל שכתב ואין הבעלים משתמשין בו כ"כ משמע דקצת שימוש יש להם ולפי מה שפירשו ז"ל ברייתא השנוי' בריש פ' הדר גבי עכו"ם מוכח מהאי ברייתא האי דינא דיש גזל בשבת ודו"ק ועיין מהרש"א ז"ל מש"כ בזה.
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |