קרן אורה/עירובין/ט/ב

קרן אורה עירובין ט ב

דף ט' ע"ב

גמרא רב אשי אמר כגון שרצפו בלחיים כו' לפי' רש"י ז"ל בשם רבותיו דהא דצריך לחי אחר להתירו היינו בין הלחיים וקשה מאי איריא ארבע אמות אפילו ד' טפחים נמי צריך לחי אחר דרבא לא התיר אלא פחות מד' וסייעתא מזה לד' הרי"ף ז"ל דאפילו ד' מותר לרבא וכן הביא הרמב"ן ז"ל ראיה מהא דאמרינן לקמן גבי לחי המושך בדופנו של מבוי ש"מ בין לחיים אסור אלמא דמאן דמתיר מתיר כל שהוא פחות מד' אמות ויש לדקדק לפי' רבותיו מ"ש הכא דמתיר את המבוי אפילו בד' אמות ולקמן גבי לחי המושך אמר רב הונא דאסור להשתמש בכולו ונפלאו מאתי דברי הר"ר יהונתן ז"ל בריש מכילתין דנראה מדבריו ז"ל בהא דלחי המושך היינו שנמשך בתוך המבוי כמו הכא שרצפו בלחיים ואם הוא ד' אמות ניתר המבוי הגדול בנראה מבפנים והמבוי הקטן ניתר בנראה מבחוץ ואם הוא פחות מד' אמות המבוי הקטן אסור דבין הלחיים אסור ולא זכיתי להבין דברים אלו דלכאורה הוא נגד סוגיית הש"ס והרי"ף ז"ל השמיט הא דלחי המושך ואולי משום דכבר השמיענו כל ההלכות דשמעינן מינה:

שם גמרא ולרשב"ג ליהוי כנראה מבחוץ ושוה מבפנים הנה ג' עניני נראה מבחוץ איכא בלחי הא' הוא כזה $ציור בספר$ כדמוכח גבי חצר קטנה שנפרצה לגדולה והב' הוא כזה $ציור בספר$ והוא מה שפי' רש"י ז"ל גבי כותל שצידו אחד כנוס. והג' כזה $ציור בספר$ מה שפירש לעיל בהא דפריך לרשב"ג והתוס' חולקין על הצורה הג' מהא דמוקמינן בנכנסין כותלי קטנה לגדולה ולא ביארו ז"ל איך יפרשו הקושיא ולרשב"ג כו' ואפ"ל לפי' רבותיו של רש"י ז"ל דהמבוי הגדול ניתר אלא דמבוי הקטן צריך לחי אחר משום דלדידיה לית לי' היכירא ולהכי פריך כי היכי דשרינן בנראה מבחוץ אף דבפנים אין להם היכר ה"נ המבוי הקטן אף דבתוכן אין היכר מ"מ כיון דהוי הכירא למבוי הגדול גם לעצמו יהי' נחשב ללחי וזש"א ליהוי כנראה מבחוץ היינו דומיא דנראה מבחוץ ולא נראה מבחוץ ממש ולפ"ז יש מקום לומר היכא דהוי הלחי ד' אמות דהוא מבוי בפ"ע וניתר בנראה מבחוץ וודאי מותר להשתמש בין הלחי אבל אם הוא פחות מד' אמות דאין בין הלחיים תורת מבוי אסור להשתמש נגד הלחי דלמ"ד בין הלחיים אסור ובזה י"ל קצת דברי הר"ר יהונתן שהבאתי לעיל אבל לא מצאתי חבר לדבר זה והנה בירושלמי ראיתי טעם להא דלחי המושך מתיר משום דרואין אותו כאלו הוא כנוס וי"ל דהיינו כיון דהוא יוצא להלן מכותל המבוי שכנגדו רואין אותו כאלו הוא כנוס לתוך המבוי ונידון משום לחי וא"כ י"ל דהיינו דווקא אם הוא יוצא מצד אחד אבל אם שני הכתלים שוין הרי הן ממחיצות המבוי ולפ"ז לא קשיא לרש"י ז"ל מהא דנכנסין כותלי קטנה כיון דשני הצדדים שוין ועדיין צ"ע ועיין בב"י וט"ז ז"ל והרא"ש ז"ל כתב ג"כ כלשון התוס' דלא חשיב נראה מבחוץ אם העמיד הלחי בשוה עם הכותל לפנים והכותל בולט בחוץ והא דכתב בלחי המושך בין אם הכותל בולט מלפניו או מלאחריו כוונתו ז"ל משום דרש"י ז"ל פי' בלשון לחי המושך היינו שנמשך בשוה עם הדופן מבפנים וכשיטתו ע"כ כתב דיש לפרש לשון המושך בין שהכותל בולט מלפניו בין מלאחריו והעיקר הוא שהכותל בולט מלפניו לצד פנים ודו"ק:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף