קרן אורה/סנהדרין/כח/ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י יד רמ"ה מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א קרן אורה ערוך לנר רש"ש |
גמרא מהו שיעיד אדם באשת חורגו עי' פרש"י ז"ל וע' בנימוק"י שם הדברים מבוארי' יותר:
שם גמרא מעמיד אדם לאשתו ארוסה כו' ולא היא כו' הכא משום אקרובי דעתא וכתבו הראשונים ז"ל דדוקא לעצמה אינו מעיד אבל לקרובי' מעיד ולפ"ז אם אמר פלוני בא על ארוסתי אין הוא ואחר מצטרפין להורגו לפי שיטת הנימוק"י לעיל דדוקא באשה לא אמרי' עדות שבטלה מקצתה בטלה דעדות אשתו לאו עדות הוא כלל דכגופו הוא אבל בבא על אחותי הוי עדות שבטלה כו' וא"כ ארוסתו ודאי לאו כגופו הוא כיון דכשר להעיד לקרוביו והוי שפיר בכלל עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה והוא דבר חידוש ולא מצאתיו מבואר ועיין במרדכי בפירקין:
שם גמרא חורגו לבדו ר"י אומר גיסו. עיין בדברי הרי"ף ז"ל שקיים פי' השני של רש"י ז"ל דמיירי בבנים שיש לגיסו מאשה אחרת וכל הראשונים ז"ל הקשו ע"ז מהא דרב חסדא מכשיר באחי האח והי' נראה לומר דמתניתין ודאי מיירי דוקא בבנו מאחות אשתו אבל ר' יהודה פוסל בגיסו אפי' בן וחתן מאשה אחרת ולא תיקשי מאחי האח דלר"י אחי האח נמי פסול כי היכי דפוסל בחתנו ויש לו בנים ממנה מחמת דהוא פסול לבניו ובניו פסולין לאבי אמם וה"נ בן גיסו מאשה אחרת אבל העיקר נראה דטעמא דר' יהודה לאו משום קורבת הבנים אלא משום דהי' קרוב מתחלה וגם עתה לא נתרחק ועוד יש לדקדק לפי' הרי"ף דבא למעט בניו מאשה אחרת א"כ מאי קאמר הש"ס וקאמר ר"מ גיסו לבדו וכש"כ חורגו ואי מאשה אחרת מאי כש"כ הוא זה ועיין בבעה"מ ז"ל באורך ובמרדכי מש"כ בפרטי דיני הקרובים:
(נשמט מהלכה דאלו הן הפסולין). וראיתי בקרבן עדה שנסתפק בפסולי עדות דרבנן אי העידו על א' לפוסלו אם נפסל ע"י והוא תמוה דהא בהדיא מסיק הש"ס ביומא ובשבועות דמשחק בקוביא לאו בר הגדה הוא כלל ואין שבועות העדות נוהגות בו ואם איתא הא בר הגדה הוא לפסול עדות אחרים אבל באמת צ"ע היכא דהעידו פסולי דרבנן על א' שהעיד בנפשו לפוסלו וכי לא מקבלינן עדותן כלל והורגין את הנפש ע"פ עד פסול מה"ת ולענין קדושין לפני עדות פסולין מדרבנן נחלקו הראשונים ז"ל ודעת הרמב"ם ז"ל דהוי קדושי ספק כיון דכשרים הם מה"ת וא"כ איכא לאשכוחי שבועות העדות במשחק בקוביא כגון שהשביעו להעיד לו שנטמאה אשתו דמהימני בזה לאוסרה עליו וכיון דאסרוה עליו הפסיד' כתובתה והי' אפשר לפרש הא דאמרינן דלאו בר הגדה הוא היינו דאינו מחויב להעיד כיון דרבנן פסלוהו ודומיא דמלך דאם העיד ודאי עדותו עדות אלא דאין צריך לילך ולהעיד וצ"ע יותר בזה:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |