קרן אורה/סוטה/לד/ב

קרן אורה סוטה לד ב

דף ל"ד ע"ב

גמ' דבר זה מסורת בידינו מאבותינו מרגלים ע"ש מעשיהם נקראו ואנו לא עלתה כו' נראה דבאו לישב בזה קושיא גדולה דהכתיב כולם אנשים ראשי בני ישראל המה ואמרו ז"ל אנשים צדיקים ואמרינן גמירי טבא לא הוי בישא ואיך יצא מאת אנשים צדיקים מכשול גדול כזה עד אשר דבר גדול דברו המה לזה אמרו ז"ל כי יש ב' בחינות בדרכי הצדיקים הא' הוא צדיק מעיקרו כי טוב הוא מראשית תולדתו ויאחז בצדקות דרכו כל הימים מצד בחירתו הטובה ובחינה זו אינה עלולה שיבא מכשול ע"י ויש בחינה ב' כי מעיקרו ושרשו לא טוב הוא אך מצד בחירתו הטובה משל ברוחו והלך בדרך טובה כל הימים וזה קרוב להכשל ח"ו בעת בואו לידי איזה נסיון כי יתגבר בו הכח הראשון להטותו מדרכו הטובה וזשאז"ל במדרש יש ששמותן נאים ומעשיהם נאים ויש ששמותן נאים ומעשיהם כעורים ויש ששמותן כעורים ומעשיהם נאים והוא כנ"ל כי השם יורה על עצמות האדם מעיקרו וכדאשכחן בר' מאיר דהוי דייק בשמא. ויש ששמותן נאים ומעשיהם נאים היינו כי טוב הוא מעיקרו וגם מעשיו היינו כח בחירתו נאה הוא ויש ששמו נאה כי מעיקרו טוב הוא אבל מעשיו אינם נאים כי בחירתו נטתה מדרך הטובה ויש ששמו כעור כי מעיקרו לא טוב הוא אבל מעשיו נאים שבחירתו טובה היא וזה שאמר רבי יצחק דבר זה מסורת בידינו כו' כי באמת כולם אנשים צדיקים היו אבל לא מעיקרן כי שמותן נקראו ע"ש סוף מעשיהם. כי הליכה זו נסיון גדול היה ללכת באמונה שלימה ובחיזוק הבטחון הגם כי עז העם ובני ענק שם היו כאשר מצינו שהתפלל משה רבינו על יהושע להושיעו מעצת מרגלים וכי גם לדעת משה עצה רעה היה בזה הלא הוא הסכים ע"י בזה אלא התפלל עליו שינצל מעצת היצה"ר והשטן אשר יתגבר בזה להוציא שם רע על אה"ק. כאשר נחתם ע"ז הגז"ד יותר מכל הנסיונות ומה שהתפלל על יהושע לבד ולא על כל המרגלים מבואר ע"פ האמור בדברי האר"י ז"ל כולם אנשים ראשי בני ישראל כו' כי נשמות השבטים הלכו עם האנשים להיות לעזר להם בשליחות הזו וזהו שנאמר למטה יוסף למטה מנשה כי יוסף נתלוה עם מנשה בכורו ויהושע משבט אפרים נשאר בלא עזר וסעד ע"כ התפלל עליו משה רבינו אבל מפני הנסיון הגדול נתגבר עליהם הכח הראשון מצד שמותם ונסתלקו מהם נשמות השבטים אשר הלכו לעזרתם ולא ניצולו מזה כ"א השנים שלוחים משבט יהודה ואפרים יהושע וכלב וכמו שנאמר ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו ולא עזב העזר מראש שבטו אשר היו אתו כידוע מדברי האר"י ז"ל ויש לומר בטעם הצלת ב' אלו כי מהם עתיד להיות גואלים להשיב ישראל לארץ באחרית הימים ע"י מב"ד ומב"י. על כן היה עליהם עזר אלהי שלא להוציא דבה על ארץ הקדושה והבן:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >

מעבר לתחילת הדף