קרן אורה/סוטה/יט/ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות שאנץ מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א קרן אורה רש"ש מנחה חריבה |
גמ' ת"ר והשקה מה ת"ל צריך לבאר שיטת רש"י ז"ל בקצרה. ולשיטתו ר"ע ור"ש תרווייהו ס"ל דמקריב ואח"כ משקה אלא בהא פליגי ר"ע מוקי והשקה קמא דמערערין אם נמחקה המגילה ואפילו נמחקה שלא כדין קודם הקרבה ואליביה ליכא קרא לדיעבד להשקה ואח"כ הקריב וס"ל דאפילו בדיעבד דוקא מקריב ואח"כ משקה ור"ש מוקי והשקה קמא לדיעבד דאם השקה ואח"כ הקריב כשירה והשקה בתרא מוקי לה למערערין אם נמחקה המגילה והא דמשקה ואח"כ מקריב מואחר ישקה נפק"ל ולר"ע צ"ל דואחר ישקה אתי לרישומו ניכר כמו לרבנן וכמו שכתב רש"י ז"ל ורבנן דרשי והשקה קמא לגופיה דמשקה ואח"כ מקריב ואחר ישקה לרישומו ניכר והשקה בתרא דמערערין אותה והנה לר"ע דדריש והשקה קמא לערעור שפיר שמעינן דאחר מחיקת המגילה מערערין אותה אבל לר"ש דיליף מוהשקה בתרא מנ"ל דהמחיקה גורמת הערעור דילמא הקרבת הקומץ גורמת הערעור ולרבנן אע"ג דנפקא להו ג"כ מוהשקה בתרא מ"מ ע"כ קודם הקרבה קאמר וכמו שכתב רש"י ז"ל אבל לר"ש מנ"ל דמחיקת המגילה גורמת וצ"ל דמסברא פשיטא להו דעיקר הערעור במחיקת המגילה תליא והשתא בסדר ההשקאה איכא תלתא תנאי לרבנן דווקא משקה ואח"כ מקריב ולר"ע דווקא מקריב ואח"כ משקה ולר"ש מצוה לכתחלה מקריב ואח"כ משקר ובדיעבד משקה ואח"כ מקריב ג"כ כשר ובערעור ליכא פלוגתא אלא בין ר"ע לר"ש דלר"ע אפי' נמחקה קודם הקרבה מערערין אותה אע"ג דשלא כדין אימחיקא ולר"ש דווקא נמחקה אחר הקטרה וכדינה:
והתוס' ז"ל בד"ה ואחר ישקה כתבו דלרישומו ניכר לא צריך קרא אלא קרא דואחר ישקה לרבנן אתי דבדיעבד כשר מקריב ואח"כ משקה וכדאיתא בירושלמי דלא פליגי אלא למצוה. ולפ"ז קשה לר"ע ואחר ישקה למאי אתי דלרישומו ניכר לא איצטריך ועוד דמדברי הירושלמי משמע דליכא מאן דס"ל דהסדר מעכב בדיעבד למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה והרי לר"ע ע"כ מעכב. ונראה דלשיטה זו ע"כ צריך לפרש כפי' ר"ת ז"ל וכפי גירסת המפרשים דר"ע כרבנן ס"ל דוהשקה קמא אתי לגופיה והשקה בתרא אתי ללמד דמערערין ואחר ישקה אתי דאיפכא נמי כשר כמו לרבנן ומ"מ מפשטא דשמעתא משמע דלרבנן דווקא משקה ואח"כ מקריב וקרא שפיר איצטריך לרישומו ניכר דאע"ג דמומחה שמעינן דבעינן כתב שלא יהיה רישומו ניכר לא שמעינן אלא דבעינן יכול למחות אבל לא שמעינן דמעכב אם השאר רושם הניכר להכי איצטריך קרא דואחר ישקה אבל הרמב"ם ז"ל כתב בפשיטות דלרבנן נמי אם הקריב ואח"כ השקה כשר וכשיטת הירושלמי תוס' בד"ה בפי' ר"ח ז"ל כו' אלמא ס"ל מחיקה והשקאה קודם הקרבה וכ"ז שלא נמחקה מצי הדרי והכא תני קומץ מעכבא עכ"ל מדבריהם משמע דפריך דבקמייתא מחיקה מעכבא ולא דבר אחר ובאידך משמע דקומץ לחוד מעכבא אפילו בלא מחיקה והש"ס לא קאמר הכא אלא דלר"ע דאידך ברייתא תרתי בעינן קרב הקומץ ומחיקה אח"כ אבל אם לא נמחקה המגילה אפי' קרב הקומץ אין מערערין:
בא"ד וצריך לפרש כו' רוצים ליישב סוגית הירושלמי עם סוגיא דשמעתין דאחר שקרב הקומץ מערערין אותה אפי' לא התחילה לשתות ועד שלא קרב הקומץ מערערין אם התחילה לשתות והיינו אם השקה אותה קודם הקרבת הקומץ דבדיעבד כשר לשיטת הירושלמי או אפי' השקה אותה אחר הקרבת הקומץ כיון דנמחקה שלא כדין אין מערערין אותה אלא אם התחילה לשתות אבל משקרב הקומץ ואח"כ נמחקה המגילה מערערין אותה אפי' לא התחילה לשתות והוא דחוק דמנ"ל תרתי דהא ליכא אלא חד קרא לערעור אבל משיטת הירושלמי נראה דלרבנן מערערין אותה אחר המחיקה ולר"ש אחר הקרבת הקומץ כדי שלא יפסל הקומץ ור"ע נמי כרבנן ס"ל וס"ל דאין מערערין אלא אם התחילה לשתות וכן כתב הפ"מ ז"ל בירושלמי שם:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |