קרן אורה/נזיר/לד/ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף גליוני הש"ס |
דף ל"ד ע"ב
תוס' בד"ה וחייב על היין כו' וכתבו בזה דעיקר חידושי' דת"ק דחייב על הזגים בפ"ע ועל החרצנים בפ"ע ור' אלעזר בן עזריה פליג דאינו חייב עד שיאכל ב' חרצנים וזג אחד ומש"כ דר"א סבר כר"י דחרצנים אלו הגרעינים עיין רש"י לקמן דף ל"ט וכן איתא בירושלמי ויתבאר לקמן בס"ד:
שם גמ' במאי קמיפלגי ר' אלעזר דריש ריבוי ומיעוט ורבנן דרשי כלל ופרט כו' לפי מה שפירש רש"י ותוס' ז"ל דר"א ס"ל כראב"ע דחרצנים וזג אתי עד שיאכל ב' חרצנים וזג א"כ למה ליה להש"ס למימר דר"א דריש ריבה ומיעט וריבה הא אי נמי דריש כלל ופרט נעשה כלל מוסיף על הפרט ואיתרבי כל מילי אפי' עלין ולולבין ואדרבה לגרסת התוס' ז"ל בסוף שמעתין מרבינן יותר מפרט וכלל ממיעט וריבה אבל לפי דברי הש"מ ז"ל דמהפך הגרסא לקמן ומפרט וכלל לא מרבינן אלא לולבין ולא עלין א"ש דע"כ ר"א דמרבי עלין ולולבין דריש ריבה ומיעט ואי גרסינן ר' אליעזר א"ש בלא"ה דקים לן בשאר דוכתי דר"א דריש ריבוי ומיעוט ויתבאר בזה לקמן:
תוס' בד"ה אי מה הפרט מפורש פרי אף כל פרי וכתבו דיש מפרשים דנימעט בוסר וענבים שהתליעו ולא ניחא להו דהא פסולת פרי נמי כתיב חומץ יין ומ"ש ענבים שהתליעו מחומץ. ואין זה מובן דא"כ למה ליה לאתויי ענבים שהתליעו מכעין הפרט כיון דדמי ממש לחומץ וצ"ל דכוונתם דהיכי מצינן למימר דבעינן דוקא פרי גמור הא כתיב נמי פסולת פרי וא"כ ליכא למעוטי מפרי פסולת פרי וא"כ אפי' נימא דבעינן פרי גמור מ"מ בפסולת פרי שפיר מרבינן כעין הפרט ועוד הקשו דא"כ מה אנו מרויחין בכלל ופרט מה שלא נכתב בפירוש ואין זו קושיא כ"כ דהא ברייתא פריך הכי א"כ מה הניח לך הכתוב שלא אמרו אבל גם בזה כוונתם דהיכי ס"ד למעט הכל דא"כ למה ליה למדרש כעין הפרט כיון דלא מרבי שום דבר לכך פירשו דענבים שהתליעו שפיר מרבינן מכעין הפרט דפסולת פרי. אבל פרי אימא דבעינן פרי גמור ואפילו גוהרקי דהיינו בוסר לא ומשני דא"כ מה נרבי מפרט דפרי כיון דהכל כתיב אלא ע"כ לרבוי בוסר ג"כ ומשמע מדבריו ז"ל דאי לאו דמרבינן מכעין הפרט ה"א דבוסר לאו בכלל ענבים הוא ועיין תוס' יו"ט ז"ל בפ"ה ממעשר שני שהוכיח מכאן דבוסר הוי פרי מדנזיר אסור בו ואין זה מוכרח דאדרבה מדאיצטריך לרבות מכעין הפרט ש"מ דלאו פרי הוא אבל בילקוט איתא בשם הספרי דמענבים לא הוי ממעטינן בוסר דבכלל ענבים הוא אלא מיין הוי ילפינן מה יין פרי גמור אף ענבים פרי גמור ומרבי התם מלחים לרבות הבוסר ור' יוסי מרבי נמי סמדר מלחים כדאיתא בירושלמי דס"ל דסמדר ג"כ פרי הוא ועיין בזה בריש כיצד מברכין דאמרינן התם דלא פליגי רבנן אר"י אלא בענבים אבל בשאר פירות מודו ועיין בדברי הרע"ב ז"ל סוף פ"א דערלה ודו"ק:
גמ' לאתויי עינבי דכרין ופירשו רש"י ותוס' ז"ל ענבים שהתליעו וקשה למה לי קרא לזה וכי מפני שהתליעו יחזרו להיתר וכ"ז שראוין לאכילה קצת באיסורן קיימי ולהך גירסא ענבי דכדום היינו שלקו בגפן י"ל דהיינו ענקוקלות דתנן בפ"א דערלה ופי' הרמב"ם ז"ל שהכם החמה כמש"כ בהל' מעשר שני ולהני איצטריך קרא דס"ד דלא הוי ענבים כלל כיון שנתיבשו בחמה והכא בהל' נזיר השמיט הרמב"ם ז"ל דין ענבים דכדום ועיין בכ"מ ז"ל:
תוס' בד"ה מחרצנים ועד זג למה לי כו' והקשו הא איצטריך לאסור חרצנים וזג אע"ג דאין ראוין לאכילה וקשה דא"כ היכי דרשינן להו לפרט כיון דאיצטרכו לגופייהו כמו לראב"ע דאמרינן דס"ל כר"א משום הכי דאיצטריך להו לגופא ועוד אי חרצנים וזג אינן ראוין לאכילה אמאי אסורין בערלה ובשבועות דף כ"ב אמרינן דחרצן אינו ראוי לאכילה בעיניה אלא ע"י תערובות ומ"מ נראה דלא איצטריך קרא להכי דמפסולת פרי שמעינן לה והכי איתא להדיא בספרי:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |