קרן אורה/נדרים/פד/א

קרן אורה נדרים פד א

דף פ"ד ע"א

ואי אמרת כו'. נדרי עינוי נפש הם ויפר לה לעולם עיין רש"י ז"ל שפירש דתשמיש הוי עינוי נפש לכשתתגרש והוא כמ"ש לעיל בדברי הרא"ש ז"ל אבל אין פירוש זה מובן וכמו שכ' הוא ז"ל בעצמו והרא"ש והר"ן ז"ל פי' דאי בעל לאו בכלל בריות ע"כ נטולה אני מן היהודים לאו מתשמיש קאמר אלא מהנאת פירות הן וא"כ ע"נ הם כיון דאסרן עליה אפי' ע"י בעלה. דאי מיירי כמתניתין דשאני נהנה לבריות אפי' בינו לבינה לא הוי ואמאי יפר חלקו ולא הבנתי דהא מסקינן לעיל דלר"י נמי הוי דברים שבינו לבינה אפי' בקונם שאני נהנה לבריות ועיין שם בד' הרא"ש ז"ל ועוד אי מיירי באיסור הנאה אמאי יוציא ויתן כתובה למשנה ראשונה ונראה עיקר כנוסחא אחריתא אמאי צריך להפר וכן כתב הרא"ש ז"ל:

אמר רב יוסף הא ר"א כו' מאי לאו למ"ד ספיקו טובל אית ליה טובת הנאה כו' וכתבו המפרשים דל"ד ספיקו אלא ה"ה ודאי אינו טובל והכי איתא להדיא במכות דרב יוסף מוקי להא דרב התם דטבל של מעשר עני בלאו כתנאי דהכא ולר"א אינו טובל כלל ואביי פריך התם א"ה אדמיפלגי בספק ליפלגו בודאי והא דתליא טובת הנאה בהא דטובל אי לא כתב הר"ן ז"ל מקרא דאשר ירימו והרשב"א ז"ל כתב עוד דאי לא טביל הוי כשאר מתנות עניים דלית בהו טובת הנאה אע"ג דהכא כתיב נתינה ג"כ מ"מ הא כתיב נמי והנחתו. ובמש"כ הר"ן ז"ל בטעמא דמעשר עני לא טביל עיין מש"כ בזה ביבמות באורך:

ועוד זאת יש שינוי בשמעתין הכא לסוגיא דמכות שם דהכא אמרינן דמש"ה לר"א לא נחשדו כיון דאילו בעי מפקיר נכסיה ושקיל ליה והתם אמרינן כיון דממונא הוא מפריש ליה וליתא התם הא דאי בעי מפקיר לנכסיה וחזי ליה ועיין רש"י ז"ל בב"מ דף ט' ע"ב שכתב דהא דאמרינן התם גבי מי שליקט את הפיאה מגו דזכי לנפשיה מטעם דאי בעי מפקיר נכסיה היינו דוקא באדם דעלמא אבל בעל השדה אסור אפי' אי מפקיר לנכסיה דאפי' העני מוזהר על שלו והרי הכא אמרינן להדיא כיון דאי בעי מפקיר נכסיה והוי עני וחזי ליה ועיין תוס' יו"ט פ"ה דפיאה משנה ה' שהאריך בזה וכתב שם דהירושלמי וש"ס דילן פליגי בזה אליבא דר"א וא"כ יש לומר דבהא תליא חילוף הסוגיות דהכא ודמכות שם. אך יפלא מדוע לא הביא התוספות יו"ט סוגיא דשמעתין ומש"כ שם מהא דהמפקיר כרמו כבר כתבתי לעיל סוף פרק אין בין המודר מה שנ"ל בזה עיי"ש:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף