קרן אורה/מעילה/ו/א

קרן אורה מעילה ו א

דף ו' ע"א

רש"י בד"ה כיצד לן לאחר זריקה אין מועלין אם זרק הדם שלן יצא מידי מעילה והוא תמוה דפסול לינה ליכא למ"ד דמוציא מידי מעיל' ובפיגול הוא דשקיל וטרי הש"ס לעיל. אבל לן דמה תניא לעיל בהדיא דאע"פ שחזרו וזרקו מועלין בו:

ועוד לפירושו מאי פריך בתר הכי מאי אירי' דקתני לפני זריקה ליתני קודם שקיעה דילמא בעי לאשמעינן האי מילתא דזריקת לן מוציא מידי מעילה. ונראה דלאחר זריקה היינו דנותר הבשר לאחר זריק' אע"ג דמילתא דפשיטא היא כיון דכבר יצא מידי מעיל' על ידי זריקה:

רש"י בד"ה אי הכי כו' קיבלו לאחר שקיעה דנשחט בלילה עכ"ל. אין זה מדוקדק דמאי ענין נשחט בלילה לכאן:

שם תוס' בד"ה תא שמע ר"ש אומר יש פיגול כו' ופירש רש"י ז"ל דלמ"ד היתר אכילה שנינו ואחר זריקה ממש ע"כ צ"ל דר"ש פליג אר"מ וס"ל דזריקת פיגול מוציאה מידי מעילה ולפני זריקה היינו גם שנרא' לזריקה כגון שפיגל בסוף קבלה. וצ"ע לכאורה כיון דכבר נתקבל כדי זריקה אם יכול לפגל עוד בשעת קבלת שאר הדם ועוד מאי קאמר אע"ג שנראה לזריקה דילמא ס"ל לר"ש הוכיח סופו על תחילתו ותחילת הקבלה ג"כ הי' בפסול. ועוד דלא דמי לפני זריקה לאחר זריקה דפיגול ללפני זריקה ולאחר זריקה דגבי נותר דהתם היינו דלן לאחר זריקה והכא לאחר זריקה היינו שזרקו בפיגול. ועוד אמאי לא מוקמינן לה כפשטי' דפיגל בשחיטה ולאחר זריקה אין מועלין בו משום דבזריקה אפקא ליה מידי מעילה. ובתוספתא לא מצאתי ברייתא זו דר"ש לענין פיגול אלא גבי נותר היא שנוי' וצ"ע. ומספקא לי' למ"ד היתר זריקה שנינו אי דווקא היכא דהוליך הולכה שא"א לבטלה ג"כ אבל קודם הולכה עדיין לא נראה לזריקה או דילמא כיון דהדם מצד עצמו ראוי לזריקה שפיר חשיב היתר זריקה גם קודם הולכה:

שם בא"ד דאי לא זריק מאי אירי' פיגל אפילו לא פיגל נמי דהא היתר אכילה שנינו עכ"ל. משמע מדבריהם דלמ"ד היתר זריקה שנינו מצינו למימר דר' יהושע מיירי בלא זרק ודווקא משום דפיגל בשחיטה הוא דמועלין בו אבל אם לא פיגל לא היו מועלין בו גם קודם זריקה כיון דאיתחזי לזריקה. וא"כ מי הכריחם בסוף דבריהם למימר לרב גידל דר' יהושע פליג עם ר"ש וס"ל דהיתר אכיל' שנינו ולמה לא נימא דר"י נמי ס"ל דהיתר זריקה שנינו ומיירי בלא זרק:

וכבר כתבתי לעיל לסייע לדברי הרמב"ם ז"ל דפסק כרב גידל ממתניתין דנשחטה חוץ לזמנו וע"כ לשיטתי' דפסק דהיתר אכילה שנינו צ"ל דמתניתין ס"ל כרב גידל וכמ"ש התוס' ז"ל ג"כ כאן. ולפמש"כ התוס' הכא דרב גידל תנאי הוא יש לדקדק קצת למה איתותב לעיל מהא דמקדש הלחם ואמאי לא משני דאתיא כר"ש דאמר דזריקה מוציא מידי מעילה וה"ה דמקדש הלחם ואיהו ס"ל כר' יהושע דס"ל דאין מוציא וי"ל דלא בעי לאוקמא רב גידל כתנאי וניחא ליה לחלק יותר בין קידוש הלחם ובין הוצאה והבאה לידי מעילה:

שם תוס' בד"ה תא שמע הפיגול כו' ע"ש מה שפירשו בזה ולי נראה לפרש בפשיטו' מאי לאו דזרק היינו שפיגל בזריקה ואפ"ה מועלין בו משום דהיתר אכילה שנינו ומשני דלא זרק היינו דלא פיגל בזריקה אלא בשחיטה והכי דייקינן במנחות לענין טומאת אוכלין כה"ג ע"ש ועי' בזה בסוגיא דמנחות ובתוס' שם ודו"ק:

וראיתי בבה"ז ז"ל שפי' הא דאמרינן לא דהוי שהות למזרקי' גבי פיגול היינו דבפיגול נמי אמרינן כל העומד ליזרק כזרוק דמי דבעי למיזרקי' לקובעו בפיגול ע"ש שנראה לו כן בפירש"י ז"ל. ולענ"ד אין לומר כן דע"כ לא אמרינן כל העומד ליזרק כזרוק אלא היכא דמצוה לזרוק כדאיתא במנחות שם בפי"ב אבל זריקת פיגול דליכא מצוה ואדרבה אסור לזורקו פשיטא דלא אמרינן כל העומד ליזרוק כזרוק דמי וכן מוכח מפירש"י ז"ל גבי הא דהפיגול בקדשי קדשים ע"ש:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף