קרן אורה/מנחות/צה/ב

קרן אורה מנחות צה ב

דף צ"ה ע"ב

משנה אחת שתי הלחם כו' ותנן הכא במתניתין תלתא תנאי ת"ק אמר דלישה ועריכה בחוץ ואפי' בפנים ואין דוחות את השבת ור' יהודה אמר כל מעשיהם בפנים ואפי' לישה עריכה ור"ש אמר דאפי' אפי' כשרה בחוץ ופריך הש"ס ד' ת"ק אהדדי מ"ש דלישה כשר' בחוץ ע"כ משום דמד' יבש לא נתקדש' ואפיית בפנים אלמא דמדת יבש היינו התנור נתקדשה ומשני דילמא עשרון לא מקדש תנור מקדש אלא אפיה גופא קשיא דבפנים הוא משום דתנור מקדש ואמאי אינו דוחה את השבת הא איפסיל בלינה וסלקא בקושיא ור"י ע"כ סבירא ליה דמדת יבש היינו עשרון ג"כ מקדש ולהכי כל מעשיהם בפנים ור"ש ס"ל דלא עשרון ולא תנור מקדש והכל מותר בחוץ ובגמרא בעי למימר דר"י ור"ש כקרא דוהוא דרך חול כו' פליגי אי תנור מקדש אי לא וקשה קצת למה ליה למימר אליבא דר"י דתנור מקדש הא בלא"ה כבר איקדיש ע"י עשרון ועיין רש"י ז"ל בד"ה בגמ' פליגי שכתב מר גמיר ליה דתנור מקדש כו' וכתבו התוס' ז"ל דזה ל"ד דלר"י עשרון נמי מקדש אבל הכא דמפרש הש"ס לר"י דקרא קאמר דתנור מקדש מה קשה למה ליה למימר הכי והתוס' ז"ל לעיל דף נ"ז ע"ב כתבו דצ"ע דמשמע התם דאי מדת יבש נתקדשה לחה"פ בעשרון קדוש ואלו הכא משמע דדוקא תנור מקדש כדאמרינן ושניהם מקרא אחד כו' ואין דבריהם מובנים דהא לר"י ע"כ עשרון מקדש ליה ומש"ה גם לישה ועריכה בפנים וכ"ת דלישה בפנים דקאמר ר"י הוא במקום זריזין בכל המעשים דא"כ מנ"ל דתנור מקדש לר"י דילמא הכל משום מקום זריזים. ובאמת יש מקום לומר דבשתי הלחם ולחה"פ עשרון לא מקדש אפילו אי מדת יבש נתקדשה משום דכל עשרון שמודד לאו שיעור שלם הוא ולא מקדשן אלא התנור שנאפין כולן כאחד אבל מדברי ר"י לא משמע הכי ומ"מ מסתמי דמתני' נראה כן דלעיל תנן סתמא דמדת היבש ג"כ נתקדשו בפנים ואלו הכא תנן דמעשהו בחוץ וגם אין דוחין את השבת וכן תנן לקמן בסוף פירקין. וכבר הארכתי לעיל במכילתין בדברי הרמב"ם ז"ל ואם הדברים מוקשים היו לראשונים ז"ל אנן מה נעני בתרייהו והדברים עלומים עד עמוד הכהן. כי"ר בב"י:

שם משנה וכשרות בבית פגי. עיין בפי' המשנה ז"ל ועיין מ"ש לעיל פרק התודה בפי' בית פגי:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף