קרן אורה/מנחות/פח/ב

קרן אורה מנחות פח ב

דף פ"ח ע"ב

גמרא ואי נזיר לחם בשחיטת איל הוא דקדיש פירש"י ז"ל אי לנזיר כדי לקדש הלחם ע"י השמן לא היה צריך לזה דבשחיטת איל הוא דקדיש. ועיין בה"ז ז"ל שדקדק לד' הרמב"ם ז"ל דלחמי תודה ונזיר עשייתן בחוץ אמאי לא קאמר דחוץ הוא ונראה דה"פ ואי לנזיר דס"ד דמעשיהו בפנים כמו כל המנחות ולהכי צריך לקדש גם השמן ז"א דלחם בשחיטת איל הוא דקדיש ובשעת עשייתו א"צ לקדשו ומעשיהו גם בחוץ וא"כ השמן ג"כ א"צ לקדשו והן הן ד' הרמב"ם ז"ל ופירש"י ז"ל צ"ע קצת היכן מצינו כזאת לקדש הלחם ע"י השמן ואי הלחם צריך קידוש הי' לקדשו לעצמו לאפותו בפנים ודו"ק:

שם גמרא א"ל רשב"ר שבו היה מחליק חצי לוג שמן לכל נר כו'. יש לדקדק אמאי לא קא' ליה דחצי לוג נמצא כדי לחלק השמן לחביתין לוג ומחצה בבקר ולוג ומחצה בערב וכדאמרי רבנן לעיל לר"ש ודוחק לומר דרבי כר"ש ס"ל דאמר לוג ומחצה היה מדה לעצמה אבל הרמב"ם ז"ל לא כתב כלל להאי חילוקא דלוג ומחצה בבקר כו' וכשיטתו דהי' אופה כל הי"ב חלות בבקר ומחלק ברביעית לכל חלה וכבר הערה בזה המשנל"מ ז"ל למה השמיטה ומכאן סייעתא לדברי הרמב"ם ז"ל דלא נשתמשו בחצי לוג מחביתין כלל אלא ברביעית אבל קשה דזה דלא כר"ש ולא כרבנן לעיל והיכן מצינו מחלוקת בזה. וכבר כתבתי לעיל מה שנ"ל בשיטתו ז"ל וע' תוס' לקמן דף פ"ט בד"ה חצי לוג כו' שתמהו למה צריך לקדש השמן בכלי שרת ונראה דכל דבר שנעשה בפנים צריך שיהי' מקודש ובפרט שמן למנורה שבא אל ההיכל:

שם גמרא נר שכבתה מדשן השמן כו'. והר"מ ז"ל בפי' המשנה גרס נתיישן השמן כו' ובכוליה שמעתא עי' בדברי הרמב"ם ז"ל נתבארו הדברים באורך בתשובת הרשב"א ז"ל סימן ש"ט הובא קצת דבריו בתוי"ט ז"ל בתמיד והדברים שקולים עד אשר יאיר לנו מאיר ויורינו נוראות כדקרי עליה מקרא והדרך כו' וכמפו' דקרא ותורך נוראות ימינך כי המנורה בדרום:

שם גמרא במאי קמפלגי בהאי קרא כו'. עיין בדברי הרמב"ם ז"ל שכתב דילפינן דנרותיה באה מן הככר מדכתיב ומלקחיה ומחתותיה זהב ולא נאמר ונרותיה זהב משום דהיא באה מן הככר ולא משמע הכי בגמרא דאמרינן של זהב בהדיא כתיב והעלה כו' ומלקחיה כו' זהב כו' משמע דהאי זהב קאי אנרותיה ג"כ וע' כ"מ ז"ל שם:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף