קרן אורה/מנחות/ע/א

קרן אורה מנחות ע א

דף ע' ע"א

גמרא בעי ר' אבהו שבולת שמרחה ושתלה וקרא שם תרומה במחובר מהו כו' אמרי רבנן כו' אם כן מצינו תרומה במחובר לקרקע ותנן לא מצינו תרומה במחובר לקרקע ולא נתבאר מקום משנה או ברייתא זו ועי' בהג"ה מהרי"פ ז"ל ובפ"א דתרומות תנן אין תורמין ממחובר על התלוש וכ' התוס' ז"ל בקידושין דף ס"ב ד"ה אין תורמין דלא הוי טעמא משום דלא נגמר מלאכתו דהא בתלוש הוי תרומה פד שלא נגמרה מלאכתו ג"כ אלא מקרא ילפינן דבמחובר לא חל שם תרומה אפילו בדיעבד וכדרשא דספרי ממנו ולא מן המחובר וע"כ אתי לדיעבד דאי לכתחלה לא צריך קרא דהא לא מידגן ע"ש ולפי סוגיא דשמעתין אשכחן מחובר שכבר נגמר מלאכתו ואפ"ה תנן סתמא ולא מן המחובר משמע מינה דבמחובר ליכא תרומה בכל גוונא ואולי ע"ז קאמר ותנן לא מצינו כו' אלא דא"כ מא' משני א"ל כי תנא ההיא לענין מיתה וחומש הא אכתי תקשי הא דתנן לא מצינו תרומה במחובר כיון דבכה"ג תרומה הוא אלא דאין חייבין עליה מיתה וחומש ואפשר אי חיובי עוד מהא דאמרינן בפסחים דף ל"ג ע"א אבל הפריש חמץ תרומה דברי הכל אינה קדושה ופירש"י ז"ל ואפילו למאן דאמר דשרי הנאת חמץ בפסח קאמר ועיין בתוס' בד"ה תתן לו ולא לאורו ומוקי לה דאחמיץ במחובר דלא הי' לה שעת הכושר לתרומה דאין תרומה בעי למיפשט דליכא תרומה במחובר דאל"ה אכתי איכא ליה שעת הכושר ומשני דלענין איחייבי מיתה וחומש לא אשכחן במחובר ולא חשיב שעת הכושר כיון דבעודה מחוברת אין עליה כל דיני תרומה אבל גם זה אינו בע"כ לא בעי למימר דאיכא תרומה במחובר היינו היכא דאידגן תחלה וחל עלי' שם טבל וע"י זריעה לא פקע הטבל אבל סתם תבואה וודאי ליכא במחובר ואי אחמיץ במחובר לא היתה לה שעת הכושר והרמב"ם ז"ל בה' תרומות כתב להך בעיא דהוי ספק אי חל עלי' שם תרומה וכתב ג"כ להא דאי גחין ואכיל כו' לענין תרומה ששתלה ואי גחין ואכיל מן המחובר פטור ממיתה וחומש ולפ"ז צ"ע מאי איריא דאשמע לן האי מילתא גבי תרומה מצי לאשמעינן נמי דכל איסורי גידולי קרקע כמו חדש וכלאים דאם אכלן מן המחובר פטור ממלקות אבל מה אעשה אם נתעלמה מאתי הלכה זו היכא איתמרא השם יאיר עיני:

שם גמרא ביצי נבלת העוף כו' עיין רש"י ותוס' ז"ל ועי' בד' הרמב"ם ז"ל שנראית גירסתו כגירסת ר"ח ז"ל ופי' בדרך אחר ע"ש בכ"מ ז"ל:

שם גמרא הזורע כלאים בעציץ שאינו נקוב אסור וקאמר אביי אי לאשמעינן היה לוקה בזמן הבית מכות מרדות שפיר אבל אסור תנינא תרום משאינו נקוב כו' מלשון הרמב"ם ז"ל בפ"ה מה' כלאים נראה שפי' להא דשמואל שזרע בעציץ שאינו נקוב בכרם ובזה כתב דלוקה מכת מרדות ע"ש וקשה אם כן ל"ל לאביי למימר תנינא מהא דתרם משאינו נקוב כו' הא בהדיא תנן התם בסוף פ"ז דכלאים ר"ש אומר אלו ואלו אוסרין ולא מקדשין ופי' הר"ש והרע"ב דר"ש אומר בין נקוב בין שאינו נקוב אוסרין היינו דאסור לכתחלה לזרוע אפילו באינו נקוב ונקוב ג"כ אין מקדשין הרי מבואר דאפי' לר"ש דמיקיל בנקוב אסור לכתחלה גם באינו נקוב וכ"ש לת"ק דאיכא איסורא ועיין כ"מ ז"ל שם ע"כ נראה דשמואל אתי לאשמעי' דאסור לזרוע כלאים בעציץ עצמו דאיסור דאורייתא ודאי ליכא דמן התורה לאו זריעה היא לכל הדברים התלוים בארץ וקמ"ל שמואל דמדרבנן אסור ולזה פריך אביי דלאיסור דרבנן לא צריך לאשמעינן דתנינא תרם משאינו נקוב כו' אלמא דחל עלי' שם תרומה וה"נ לענין כלאים דחשיב זריעה ואסור מדרבנן לזרוע בו כלאים אע"ג דמצינו בח"ל שהקילו בכלאי זרעים ואפילו איסור דרבנן ליכא ותרומה איכא גם בח"ל מ"מ הכא לענין עציץ שאינו נקוב מסתברא ליה אי חשיב זריעה לענין תרומה ה"נ לענין כלאים ועיין בירוש' שם פ"ז הנ"ל דאי' דתרומת עציץ שאינו נקוב אינה מדמעת וא"כ ח"ל לענין תרומה חמיר מעציץ שאינו נקוב דתרומת ח"ל מדמעת כמש"כ התוס' ז"ל לעיל ולענין כלאי זרעים הוי איפכא דבח"ל מותר אבל שיטת הירושלמי דתרומת ח"ל ג"כ אינה מדמעת וכמו שהביאו התוס' ז"ל לעיל וכ"כ הרמב"ם ז"ל וכמבואר בש"ע הלכות חלה ובדברי הרמב"ם ז"ל לא מצאתי דין זה לענין כלאי זרעים שוב מצאתי בפ"א מה' כלאים דין כלאי זרעים ג"כ והמ"מ בטעות הוא. ואיידי דאמרי' בדין עציץ שאינו נקוב ראיתי לבאר כאן ע"ד החומר שהחמירו יש מהאחרונים על ד' מינים שגדלו בעציץ שאינו נקוב לפוסלן משום דלאו מן הארץ גדלי ולענ"ד אין כאן בית מיחוש ובירושלמי שם בכלאים איתא בעי ר' יוסי מהו שיברך על פתו המוציא לחם מן הארץ ונראה דמיבעי' ליה נוסח ברכה זו מוציא לחם מן הארץ אי מברך דכיון הגדיל בעציץ שאינו נקוב לא מיקרי גידולו מן הארץ אבל ג' ברכות שהם מן התורה לא מיבעי' ליה דלחם וודאי הוי והמבואר בברכות ריש פרק כ"מ תדע דהא מכשרינן לקמן לענין מנחות מה שנזרע בעציץ ואי לא מיקרי לחם היכא כשר למנחות וכבר כתבתי לעיל גבי הא דמיבעי' ליה לענין ב' הלחם חטים שירדו בעבים מהו והפי' היותר נראה כפי' התוס' ז"ל שירדו בנס אלמא אע"ג דלא נתגדלו מן הארץ כלל ומ"מ שמו עליו ומיקרי לחם וה"נ לענין ד' מינים שפיר הוי פרי עץ אע"ג דגדל בעציץ שאינו נקוב ונרא' דגם בורא פרי העץ יכול לברך רק בורא פרי האדמה למאי דקי"ל דיצא גם על פירות האילן בעציץ שאינו נקוב איכא לספוקי כמו המוציא לחם מן הארץ אבל מלשון המשנה בברכות דתנן על דבר שאין גידולו מן הארץ כלל מברך שהכל משמע דיכול לברך בפה"א על גדל בעציץ שאינו נקוב דמ"מ בכלל גידולו מן הארץ הוא ועי' בס' חיי אדם מ"ש בזה:

שם תוס' בד"ה תנא כוסמין ע"ש שהביאו דברי הירושלמי דמיישב לברייתא עם מתניתין כאן בנשוך כאן בבלול ועי' בדברי הגר"א ז"ל שם בחלה שפי' דר' יוסי דאמר סתם היינו דברייתא מפרש למתניתין וכפי' רש"י ז"ל ור' יונה משני כאן בנשוך כו' וכבר נתבארו דינים אלו בדברי הראשונים ז"ל ובטור וש"ע הלכות חלה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף