קרן אורה/מנחות/עט/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות קרן אורה רש"ש |
גמרא אמר זעירי אין הנסכים מתקדשין אלא בשחיטת הזבח כו'. פירש רש"י ז"ל לחד לישנא דאפילו ליפסל בלינה אינן קדושין אלא בשחיטת הזבח ופריך עלה מהא דתנן אם יש זבח כו' ואם לאו יפסלו בלינה ואי לאו דאיפסיל בשחיטה וא"כ אמאי יפסל בלינה אם נמצא הזבח פסול דאע"ג דמתקדשין בשחיטה מ"מ שחיטה פסולה אינה מקדשת ולא דמי לתודה והנסכים כשרים ואין נפסלין בלינה ג"כ ומשני לא דאיפסיל בזריקה ושחיטה כשרה קידשה הנסכים ונפסלת בלינה כמאן כרבי בשחיטה לחוד מקדש דלראבר"ש שחיטה לא מקדש ומשני כגון שקיבל כו' ונשפך כו' והא דאם יש זבח אחר יקרבו מסיק משום תנאי ב"ד ודוקא שהי' זבח זבוח כו' אבל בלא"ה כיון דנתקדשה בשחיטת זבח זה פסול לזבח אחר ולקמן משמע דמשום שחיטת הזבח לא הי' אסור לזבח אחר ודפריך מהא דרב חסדא שמן שהפריש כו' אבל בלא"ה לא הוי קשיא לי' אמאי יקרב לזבח אחר הא נתקדש בשחיטה לזבח זה ולהאי פי' י"ל דזעירי לא קאמר אלא ליפסל בלינה אבל לשנותו לזבח אחר בלא"ה אסור משעת הפרש' לזבח זה כמו בשמן של מנחה והתוס' ז"ל הכא ולעיל דף ט"ו הקשו ע"פ זה מהא דתנן במעילה דנסכים משקידשו בכלי נפסלין בלינה. עוד פירש"י ז"ל לישנא אחרינא דפריך הש"ס ארישא דאם יש זבח כו' יקרבו עמו ואי איפסיל בשחיטה יפסלו הנסכים ג"כ כיון דשחיטה מקדש להו ולפ"ז הוי דומיא דתודה דשחיטה פסולה מקדש ליפסיל ומשני דאי פסיל בזריקה אבל השחיטה כשרה היא וכיון דכבר קידשו בשחיטה אע"ג דנפעל בזריקה קרבו לזבח אחר ובזה לא הוי דומיא דתודה דהתם אם הזריקה פסולה גם הלחם פסול והכא לפי"ז אם השחיטה כשרה אע"ג דהזריקה פסולה לא נפסלו הנסכים ועוד קשה לפ"ז אמאי לא ניחא ליה לראבר"ש ולוקים דאיפסיל בשחיטה ואליביה שחיטה לא מקדשא ושפיר יקרבו עם זבח אחר ואדרבה למאי דמוקי שנשפך הדם לראבר"ש אמאי יקרבו עם זבח אחר יפסלו עם הזבח כמו בשחיטה פסולה לרבי דהנסכים נפסלין ג"כ דשחיטה כשרה לא אהני לדידיה כיון דלא מקדשא וצ"ל כיון דעמד ליזרק כבר נתקדשו הנסכים ותו לא אפילו בפסול הזבח אבל אם נפסל הזריקה בפסול מחשבה נפסלו נמי הנסכים לר"א בר"ש וגא אמרינן כל העומד ליזרק כו' כמ"ש התוס' ז"ל בפסחים דף י"ג בהא דאמר ר"א בר"ש התם דאם זרק שלא לשמה לא קידש הלחם ולפ"ז פלוגתא דרבי וראבר"ש הכא לא הוי דומיא דפלוגתייהו גבי קידוש הלחם דהכא לא פליגי אלא אימתי נפסלו הנסכים עם הזבח לרבי נפסלין על ידי שחיטה פסולה ולראבר"ש אין נפסלין אלא ע"י זריקה פסולה אבל לשנות לזבח אחר מותר לכ"ע אפילו בשחיטה כשרה וא"כ קשה לענין מאי קאמר זעירי דאין מתקדשין אלא בשחיטת הזבח ורש"י ז"ל כתב בעצמו כאן ולעיל דף מ"ד דאחר שחיטה אינו יכול לשנות לזבח אחר אם לא שנאמר דהא דאסור לשנות לזבח אחר היינו אם הזבח הראשון בכשירות אבל אם נפסל הראשון מותר לשנותו לזבח אחר אע"ג דכבר נתקדש בשחיטת הראשון וזה דוחק. ועוד דא"כ מאי פריך לקמן מהא דרב חסדא שמן שהפרישו כו' הא בלא"ה אסור לשנות בנסכי' אחר שחיטת הזבח וכדא' זעירי אלא דאם נפסל הראשון לא נפסלו הנסכים ומותרים לזבח אחר א"כ מדרב חסדא נמי לא קשיא דביומא לא קאמר אלא אם המנחה הראשונה לא נפסלה אבל אם נפסלה לא נפסל השמן למנחה אחרת ע"כ פי' זה צ"ע. והתוס' ז"ל לעיל דף ט"ו כתב שיטה אחרת בזה שהקשו ז"ל בהא דאמרינן התם דרבנן ור"מ פליגי בזה לר"מ הוקבעו בשחיטה בלחמי תודה ואסור לשנותן לזבח אחר ולרבנן מותר לשנותן דלא הוקבעו בשחיטה והכא בשמעתין משמע דאסור לשנות אם לא כשהי' זבח זבוח וע"ז תנאי ב"ד דוק' ותי' דשמעתין אזלי אליבא דר"מ והא דרב חסדא הוי ככ"ע דשמן הוי גופא דמנחה ולכ"ע אסור לשנות הא בזעירי ג"כ כר"מ הוא ע"ש ולא הבנתי דבריו ז"ל דבשמעתין לא מחלק בין שמן לנסכים אלא לענין תנאי ב"ד דבשמן לא התירו משום דגופה דמנחה הוא אבל אי לאו תנאי ב"ד שניהם שוין דאסור לשנות אם הפריש לקרבן זה להקריבן לקרבן אחר וזה דלא כמאן דלרבנן מותר לשנות אפי' אחר שחיטה ולר"מ הוקבעו בשחיטה אבל ע"י הפרשה לחוד מותר לשנות ומש"כ דהא דזעירי אתיא כר"מ גם כן לא משמע הכי לעיל דף מ"ד דפריך אבימי מיבעי' ליה לכדזעירי ולד' ז"ל מאי קושיא דילמא רבי ס"ל כרבנן דר"מ דשחיטה לא קבעו והא דפריך הש"ס הכא לזעירי ממתניתין דיקרבו עמו מאי לאו דאיפסיל בלחמא היינו דלא תנן דיקרבו עמו אלא בזבח זבוח וכדמסיק אבל בלא"ה לא יקרב לזבח אחר אע"ג דאיפסיל בשחיטה אלמא דהנסכים מתקדשין בלא שחיטה אלא ע"י קדושת כלי וגם זה דחוק דפריך מדיוקא ואינו מבואר במתניתין ובתר הכי הוא דמסיק הש"ס דבעינן זבח זבוח. עוד כתבו התם דרבנן נמי ס"ל דזעירי דשחיטה קובעת שלא לשנות ולא פליגי אלא בשחיטה במחשבת פיגול ור"מ ס"ל דבפיגול ג"כ נקבעו שלא לשנות לזבח אחר ור"מ ג"כ לא אמר אלא בפיגול אבל לא בשאר פסולי שחיטה וגם זה לא אבין כיון דר"מ מדמי ללחמי תודה מה לי פיגול מה לי שאר פסולי שחיטה והקשו שם לד' אלו דלרבנן שחיטה כשרה קובעת א"כ אשכחן פיגול בנסכים גם לרבנן דהשחיטה היתה בהכשר וחישב בשאר עבודות ע"ש ושיטתם ז"ל ג"כ לא נתיישב אצלי וכמ"ש. ולענ"ד נראה לפרש דהא דזעירי לאו לענין שינוי לזבח אחר קאמר אלא לענין הקרבה קאמר דהשחיטה מקדשתן להקרבה וצריך שיהי' נסכים הבאים עם הזבח בעזרה ובכלי המקודשת בשעת שחיטת הזבח ופריך עליה מהא דתנן אם יש שם זבח אחר יקרבו עמו ואי לאו דאיפסיל הראשון בשחיטה והשני ג"כ כבר זבוח הגון כדמסיק וא"כ האיך יקרב עם השני הא לא נתקדש בשחיטה ולא מיקרי קרב עם הזבח אלא אם נתקדש עמו בשחיטה ומשני לא דאיפסיל בזריקה דכבר נתקדש בשחיטה ולראבר"ש מיירי כגון שקיבל דמן בכוס כו' ובתר הכי פריך מהא דרב חסדא שמן שהפרישן כו' ואין זה ענין להא דזעירי אלא מילתא אחריתי היא ומסיק משום תנאי ב"ד וזבח זבוח אבל אין זבח זבוח לא יקרבו עם השני נסכים שהפריש לשם זבח זה פסולין לזבח אחר וא"ש סוגיא דשמעתין אלא דאכתי תיקשי קושית התוס' ז"ל דהכא משמע דאסור לשנות נסכים שהפריש לזבח זה להביאן עם זבח אחר ואלו לעיל אמרי רבנן גם בבאים עם הזבח דיכול לשנותו לאשם אחר ונהי דס"ל לרבנן דאין שחיטה קובעת מ"מ משמע הכא דמשום הפרשה לחוד אם הפריש לזבח זה אסור לשנות לזבח אחר אבל מד' הרמב"ם ז"ל נראה מבואר מדבריו שכ' בפי"ב מה' פהמ"ק וז"ל נסכים שקדשו בכלי ונפסל הזבח אם נפסל בשחיטה לא קידשו הנסכים ליקרב נפסל מקבלה ואילך קדשו ליקרב שאין הנסכי' מתקדשין ליקרב אלא בשחיטת הזבח ומה יעשה בהן אם יש זבח זבוח יקרבו עמו ואם אין זבח זבוח נעשה כמו שנפסלו בלינה וישרפו בד"א בק"צ שלב ב"ד מתנה עליהם אבל בקרבן יחיד לא יקרבו אפילו הי' זבח זבוח אלא מניחן עד שיפסלו בלינה וישרפו עכ"ל וצריך לדקדק הכוונת ד' מ"ש אם נפסל בשחיטה לא קדשו ליקרב דאין לומר כמ"ש רש"י ז"ל לחד לישנא דאין נפסלין בלינה דבפ"ב מה' מעה"ק כ' סתם המנחו' משקידשו בכלי נפסלין בלינ' וכ"כ התוי"ט והבה"ז ז"ל דא"א לו' כן בכוונתו ומ"ש הם ז"ל דכוונתו כד' התוס' ז"ל דשחיט' לשנותו לזבח אחר ג"כ אינו נראה דא"כ מה זה שכ' דאם נפסל בשחיטה לא קידשו ליקרב דמשמע דאין ראוי להקריבן כלל וכן מבואר בפי' המשנה דהאי פסול דמתניתין הוא דוקא שנפסל בזריקה אבל נפסל בשחיטה לא קדשו הנסכים וע"כ היינו כמ"ש דאין להקריבן עם זבח האחר אלא דהא תיקשי לפ"ז אמאי לא מוקי מתניתין כפשטיה דנמצא פסול היינו בשחיטה ויקרב עם זבח אחר הנשחט על אלו הנסכים דאין לו' דאסור לשנות כיון שהפרישן לזבח זה וכדמשמע פשטא דשמעתין דהא כתב להדיא בפ"ה מה' מת"כ דיכול לשנות לזבח אחר אע"פ שכבר קדש בכלי וע"כ צ"ל דתפש עיקר לסוגיא דלעיל כרבנן דפליגי אר"מ דיכול לשנות לאשם אחר אחר שחיטה פסולה אע"ג שהפרישו לאשם זה והא דמסקינן הכא דבאין זבח זבוח אסור לשנות ובזבח זבוח דוקא משום תנאי ב"ד ובק"צ אבל בקרבן יחיד נפסל בלינה היינו דוקא היכא דנתקדש בשחיטה של זבח ראשון ובאמת כעת לא מצאתי בדברי הרמב"ם ז"ל דין זה דרב חסדא שמן שהפריש לשם מנחה זו דפסול למנחה אחרת והא דאמרינן לקמן זו תודה וזו לחמה אבדה תודה אינו מביא תודה אחרת היינו דאינו מחוייב להביא תודה אחרת אבל אם ירצה להביא על לחם זה הי' נראה דיכול להביא דהא לא הוקבע בשחיטה אבל רש"י ז"ל בפסחים דף י"ג כתב דלחם זה פסול לתודה אחרת ע"ש ועדיין צ"ע יותר בזה ועיין בדברי הרע"ב ז"ל ודברי הראב"ד ז"ל ג"כ צ"ע ודו"ק:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |