קרן אורה/מועד קטן/כו/א

קרן אורה מועד קטן כו א

דף כ"ו ע"א

גמרא אביו ואמו ורבו מנ"ל דכתיב ואלישע כו' משמע מכאן דיליף נמי עיקר קריעה מקרא דאלישע ואם כן קריעה דשאר קרובים ליכא אסמכתא בקרא כלל וא"ש לפ"ז מאי דאמרינן לקמן אתיא קריעה קריעה והקשו התוס' ז"ל אם כן כל קריעות לא יתאחו ולפי הנ"ל ניחא דלא ילפינן מהדדי אלא קריע' דכתיבי בקרא וע' בדברי הרא"ש ז"ל שנראה שלא לפניו הי' גירסא דאתיא קריעה קריעה ע"ש מש"כ אבל בסנהדרין איתא להדיא דיליף לה בג"ש דקריעה קריעה ע"ש ומש"כ לעיל על קושיית התוס' עדיין אינו מיושב דהא בשאר קרובים נמי כתיב קריעה ויקם איוב ויקרע את מעילו ויקם המלך ויקרע את בגדיו ועיין בתוס' סנהדרין דף ס' וברש"ל שם ולענ"ד דבריהם שם פשוטים דאי לאו דילפינן מעומד מהאי קרא ה"א דמילתא יתירתא הוא דעביד ולא שייך למילף קריעה קריעה אבל כיון דילפינן מינה מעומד א"כ נילף נמי דאין מתאחין ולגירסת הרא"ש ז"ל נראה לסייע מהא דעל שמועות רעות נמי אין מתאחין ומנ"ל דהא לא שמעינן התם אלא מדכתיב ולא קרעו את בגדיהם מכלל דבעי למיקרע ולא שייך למילף גז"ש בזה:

שם גמרא אחד השומע מפי השומע כו'. עיין בנימוק"י מש"כ בזה והוא דברי הירושלמי הביאו הכ"מ בפ"ב מהל' ע"ג ועיין בש"ך סי' ש"מ ס"ק נ"ו ועיין עוד ש"ך שם ס"ק נ"ב שכתב בשם רבינו ירוחם דמקרא משמע דצריך לצום כל היום ולפ"ז אינו שולל עד למחר וכתב הש"ך נראה דה"ה שמאחין למחר והוא פלאי דהא מבואר שם בש"ע דאין מתאחין לעולם וכדתניא בברייתא וכבר תמה עליו הק"ע ויגעתי להגיה דברים אלו ולא מצאתי:

שם תוס' בד"ה משכם ומשילה. ע"ש לפירוש הרא"ש ז"ל דיליף מקרועי בגדים דאין מתאחין אכתי קשה קושית התוס' דילמא מילתא יתירתא הוא דעבדי וצ"ל דלענין איחוי אין לומר מילתא יתירתא והוי מצי נמי לאקשויי נמי אקרא דדוד לענין שמועות רעות דילמא מילתא יתירתא היא דהא כתיב נמי ויצומו עד הערב ובירושלמי נראה שהיו מחזירים באמת לצום כל יום שאירע בו דבר אחד מדברים אלו אבל לא מצינו שיש חיוב בזה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף