קרן אורה/יבמות/יד/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרן אורה TriangleArrow-Left.png יבמות TriangleArrow-Left.png יד TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות ישנים
תוספות רי"ד
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
מהדורא בתרא
קרן אורה
רש"ש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


דף י"ד ע"ב

תוס' בד"ה בשלמא כו'. ולגירסת ר"ח פריך מהא דב"ש לא נמנעו מב"ה ואפילו למ"ד לא עשו היינו היכא דשייך אגודות. אבל היכא דליכא אגודות וודאי עשו והיה להם לב"ש למנוע מלעשות טהרות בכלים דב"ה. ונראה מדבריהם דמ"ד לא עשו הוא מחמת לא תתגודדו. ולפמש"כ לעיל אין זה מוכרח אלא אפי' אי נימא דלא שייך לא תתגודדו בב' בתי דינים מ"מ ס"ל לב"ש דלא עשו משום בת קול וכמ"ש לעיל. אלא דלקמן בכולה שמעתין וודאי משמע כדברי התוס' ז"ל. ועי' תוס' לעיל שהקשו מהא דהלל שהביא עולתו כו' וחברו עליו תלמידי ב"ש אלמא דעשו. ואין זה מוכרח דסמיכה מחלוקת ישנה היא בין הזוגות ולא שייך בזה טעמא דבת קול או רובא:

גמרא פשיטא בני ח"ל כשרים נינהו. עיין תוס' ז"ל. וי"ל דהוי פשיטא ליה דב"ש ס"ל דלא כר"ע משום דאי כר"ע ס"ל א"כ לרבא דאמר בטעמא דב"ש דמתירין הצרות לאחין הוא משום דאין איסור חל ע"א ולא הוי צרת ערוה או הויא שלא במקום מצוה. וא"כ התינח צרת ערוה אבל צרת חל ליתסרי דהא תרווייהו איתניהו דאיסור חמור דאשת אח חל על איסור קל דח"ל אלא וודאי לא ס"ל לב"ש כר"ע. ויש לדחות. וע"י מש"כ לעיל:

תוס' בד"ה בגט ישן למה שהקשו למ"ד בהזורק דתנשא לכתחיל' למה היה להם למנוע. ולפי מה שפי' רש"י ז"ל התם בהזורק דדווקא אם הלך למדינת הים הוא דתנשא לכתחילה. אבל אם הוא כאן צריכה גט אחר א"ש וקצת סיוע מכאן לשיטת רש"י והר"ן ז"ל. ועי' ב"ש בסי' קמ"ח:

בד"ה נעשה כדברי ב"ה כו'. ועוד י"ל דשפיר כו'. ומ"מ הולד פסול מדאיצטריך במחזיר גרושתו היא תועבין דלגופה לא איצטריך אלא למידקי הא כיוצא בזאת בניה תועבין. ויש לדקדק לב"ש דאמרי לא יגרש את אשתו אלא א"כ מצא בה ערות דבר. א"כ דילמא כיוצא בה דווקא דומיא דמחז"ג דהיא עצמה נמי פסולה דהא הוי' זונה. אבל יבמה לשוק מנ"ל. ועוד דילמא איצטריך לגופא למח"ג דליכא למימר מה לאלמנה שכן היא עצמה מתחללת דהא מחזיר גרושתו נמי חלולה ועומדת היא. ועוד דלכאורה מסתברא דב"ש ס"ל כר' יוסי בן כיפר דטומאה במח"ג הוא דכתיב דלדידהו שפיר שייך לישנא דאחרי אשר הוטמאה גם אמח"ג. ועי' בזה בתוס' שם בסוף גיטין שהביאו דברי הירושלמי דפריך לב"ש למה לי קרא דלא יוכל בעלה הראשון ע"ש בתוספות ובגירסת הירושלמי. וא"כ שפיר איצטריך היא תועבה לגופא דבניה כשירים אע"ג דכתיב בה טומאה וצ"ע:

בא"ד וק"ק דקאמרינן לקמן כו'. והיכי איכא למיפשט מינה כו'. ונ"ל דשפי' איכא למיפשט דאי נימא דבני יבמה לשוק פסולין ולא ס"ל האי פירכא שכן היא עצמה מתחללת. א"כ ה"נ בני מח"ג פסולין והיא תועבה דרשינן דאין צרתה תועבה. אבל אי בני יבמה לשוק כשירים ולא ילפינן מאלמנה לכה"ג משום האי פירכא שכן היא עצמה מתחללת ניחא לן לאוקמא טפי היא תועבה למעט בניה מצרתה דצרה לא הוזכרה כאן. אבל לעיל לב"ש כתבו שפיר דהיא תועבה אתי לדיוקא משום דלב"ש לא איצטריך לצרה דאפי' צרת ערוה מותרת לב"ש ודו"ק:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף