קרן אורה/יבמות/טז/ב
תוס' בד"ה אמוראי נינהו כו'. האריכו בדבריהם ז"ל כאן ובד"ה קסבר כותי ועבד כו' דאין הולד ממזר בכותי ועבד אלא לר"ע דאמר אין קדושין תופסין בח"ל וסמכו על הא דאמרינן בפ' עשרה יוחסין וסבר לה כר"ע דאמר כותי ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר. ושיטתן נפלאה ממני וכי אפשר לומר דכל הני אמוראי דסברי בפ' החולץ דהולד ממזר סברי להו כר"ע דאמר אין קדושין תופסין בח"ל ולא מצינו מי שיסבור כר"ע בזה. אלא וודאי פשטא דשמעתא דפ' החולץ דאליבא דידן פליגי כדאמרינן התם ושניהם לא למדוה אלא מאשת אב. וכן מוכח בירושלמי פרק האומר בסופו ע"ש. וכן איתא להדיא לקמן פ' אלמנה בסופו דר"י קאמר אפילו תימא רבנן. וכן הקשה מהרש"א ז"ל:
וכתבו עוד בסוף דבריהם ז"ל דניחא ליה למיפרך מסתמא דנדה דמוכח מהתם דלא באו עליהם עובדי כוכבים דאי באו עליהם אמאי כתמיהם טהורים וליכא למימר משום דסבר דהולד כשר ובתר עובדי כוכבים הוו שדינן ליה כו'. וכוונת דבריהם ברור כמש"כ מהרש"א ז"ל דמ"ד כשר הוה כעובד כוכבים משום דבתריה שדינן ליה. וכמו שכתבו התוס' ז"ל בפ' עשרה יוחסין. וכן משמע מדבריהם לקמן דף כ"ג בד"ה קסבר רבינא ע"ש. ומ"ש דאי נימא דבתר עבד שדינן ליה אתי שפיר דכתמיהם טהורין. לא הבנתי דהא שפחה דמי' טמאים כאשה גמורה. וכמבואר בד' הרמב"ם ז"ל בהל' א"ב. ומדברי התוס' בד"ה בשלמא משמע דס"ל דעבדים גמורים היו ע"י מילה וטבילה ע"ש:
אך עיקר דבריהם ז"ל שכתבו דלמ"ד כשר הרי הוא כעובד כוכבים ג"כ קשה. חדא. דא"כ מאי אמרינן בטעם פלוגתייהו משום דלמדוה מאשת אב הא טעמא אחרינא הוא משום דבתר עובד כוכבים שדינן ליה. ועוד דא"כ אפילו לר"ע מנ"ל דממזר הוא. כיון דבתר עובדי כוכבים שדינן ליה. והרי הוא כבן הבא מן השפחה דלכ"ע כשר הוא. ועוד דאמאי אמרינן בפ' החולץ דלמ"ד כשר הוי פגום לכהונה ואי נימא דבתר עובדי כוכבים שדינן ליה פשיטא דהוי פגום לכהונה משום דהוי גר וגיורת בימים קדמוני'. ומה שפי' לקמן(דף כג) הא דאמרינן בבכורות לא מיבעי למ"ד אין מזהמין היינו מאן דס"ל דהוי ממזר. ומ"ד מזהמין היינו מ"ד כשר דטעמא דמכשרינן ליה הוא משום דבתר עובד כוכבים שדינן ליה ג"כ קשה דא"כ פשיטא דפטור מה' סלעים. כיון דעובד כוכבים הוא וע"כ צ"ל גם לדבריהם דאיכא אמוראי דס"ל דכשר גמור וישראל הוא. אלא דכתבו כן דאיכא מ"ד נמי דס"ל דכשר הוא משום דבתר עובד כוכבים שדינן ליה. וא"כ אכתי תיקשי למה אמרינן בעשרה יוחסין דס"ל כר"ע ולא קאמר דס"ל כמ"ד כשר גמור הוא וכן מי הכריחם לפרש בבכורות דמ"ד אין מזהמין היינו מאן דס"ל דממזר הוא ולמה לא פירשו דהיינו מ"ד דכשר גמור הוא. ובאמת בירושלמי שם איכא תלתא חלוקות בזה ח"א דהולד ממזר. וריב"ל אמר הולד לא כשר ולא פסול אלא מזוהם. וח"א דכשר גמור הוא. והיינו דאמרינן בבכורות לא מיבעי למ"ד אין מזהמין היינו מ"ד כשר גמור הוא. אלא אפי' מ"ד מזהמין היינו שמרחיקין אותו לא פסול מיקרי. ומה שאמרו בש"ס דילן דריב"ל אמר הולד מקולקל בירושלמי קרי לה מזוהם אלא דבש"ס דילן אמרינן לכהונה קאמר. ובירושלמי משמע דלענין להרחיק ממנו קאמר כדאמר לא כשר ולא פסול. ועוד יתבאר בזה לקמן בשמעתין בעז"ה. ומדברי הירושלמי הנ"ל יש קצת סיוע לשיטה זו דמ"ד כשר הוא כשר לגמרי אפי' לכהונה ועיין ברי"ף וברא"ש ז"ל בפ' החולץ:
תוס' בד"ה עובד כוכבים שקידש כו' חוששין לקדושיו כו'. והקשו לפרש"י ז"ל מכמה משניות דתנן דולד שפחה וכותית כמותה. ותי' דהני מתניתין ס"ל כמ"ד כותי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר וה"ה איפכא דמכותית לא הוי ממזר. ורב אסי ס"ל כמ"ד דכותי ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר ה"ה בולד שפחה וכותית. ודבריהם ז"ל סתומים ואפשר לפרשם בשני פנים או דאזלי בשיטתן דלמ"ד כשר היינו דאזלינן בתר כותי ועבד דשדינן ליה בתר דידיה. והיינו דלא שייכא ביה ממזרות. וה"ה בולד הבא מכותית דשדינן ליה בתר דידה ואין בו שייכות ממזרות. דכל שיש צד עובד כוכבים אין בזה משום ממזרות אלא שדינן ליה בתר צד העובד כוכבים ולמ"ד דהולד ממזר אלמא דשדינן ליה בתר צד הישראלי. א"כ ה"ה בולד הבא מכותית. וכבר דקדקתי לעיל דלפ"ז מה ענין פלוגתא זו לפלוגתא דר"ע ורבנן בקידושין תופסין. וי"ל משום דקי"ל הלך אחר פסולן. וא"כ לרבנן דלא שייכא ביה חשש ממזרות הלך אחר פסולן למישדי' בתר צד העובד כוכבי' ועובד כוכבים הוא. אבל לר"ע דשייכא ביה ממזרות מסתבר יותר למיזל בתר צד ישראל ולפוסלו משום ממזרות דתרווייהו א"א לקיים בו דאם עובד כוכבים הוא אין בו חשש ממזרות ואם יפסלו אותו משום ממזרות ע"כ צריך לדונו כישראל. וכיון דלמאי דס"ל לרב אסי ע"כ אין לנו מקרא מן התורה על שם מי יקרא הולד דשמואל הוא דאמר בנך הבא כו'. ע"כ הולכין אחר פסולן ותליא בפלוגתא דר"ע ורבנן:
או אפשר לפרש דברי התוס' ז"ל כפשטן דלמ"ד כשר היינו דשדינן לה בתר האם ה"נ בכותית שדינן ליה בתר האם. והרי הוא עבד וכותי כמותה. ולמ"ד דהולד ממזר אלמא דשדינן ליה בתר שני הצדדים. ה"נ בולד הבא מכותית שדיין ליה בתר תרווייהו וממזר הוא. אלא דזה הוא נגד מה שכתבו התוס' ז"ל דלמ"ד דהוי ממזר שדינן ליה יותר בתר דידה מלמ"ד הולד כשר. ולכולהו פירושי דבריהם ז"ל תמוהים ממתניתין דלקמן פ' אלמנה דס"ל דולד שפחה כמותה וכותי הבא על בת ישראל הולד ממזר ע"ש. אלמא דלאו הא בהא תליא. וכן הקשה השער המלך ז"ל. ויש לישב קצת בדוחק דהתוס' ז"ל לא כתבו כן אלא בכותית דמשמע דרב אסי לא ס"ל הני דרשות דאינו קרוי בכך. ושמואל הוא דחדיש להאי דרשא. וע"ז כתבו דהא בהא תליא אבל בולד שפחה מודה רב אסי דהרי הוא כמותה לכ"ע כדכתיב האשה וילדיה. וכעין זה כתב בס' אבני מילואים. אלא דראיתי שם שהאריך לקיים דברי התוס' אכל אפילו בתר דרשא דקראי דאינו קרוי בנך ומ"מ לרב אסי הוי ממזר כדברי ר"א בסוף פ' האומר. דממזר שבא על השפחה הרי זה עבד ממזר. ופ' שם דהיינו שיש לו דין ישראל וקידושיו קדושין. ומסיק שם דבכותית אפילו רבנן מודו דהלך אחר פסולן והולד ממזר ישראל וקידושיו קידושין. ולענ"ד לא קרא זא"ז דבשלמא התם מקיימינן קרא דהאשה וילדיה כו' בעלמא. והיכא דנולד מממזר אמרינן דלו אפקי'. אבל הכא אי נימא דבכל כותית הולד ממזר וישראל הוא א"כ אפיקתיה לגמרי לקרא דכי תהיין וילדו לו והרי אמרה תורה בפירוש דהבנים אחריה הם. ועוד לדבריו דלר"א ישראל הוא וקידושיו קידושין מאי קאמר ר"א הרי זה עבד ממזר. מ"מ אם ישראל הוא לאו עבד הוא. והיכן מצינו עבד שהיה כישראל. ומש"כ דהוי כמו חצי עבד וחצי בן חורין. הוא דבר מתמיה וכי עדיף הוא ממזר מישראל גמור דמישראל אין בהולד שום צד יהדות. ובשביל שהוא ממזר יוליד בו צד ישראלי אתמהה אין זה אלא לפום חורפא. ועוד דאצל כותית מי שייך חצי כותי וחצי כו'. אלא ע"כ ישראל גמור הוא. וא"כ התם אמאי הוי עבד. ע"כ נראה פשטן של דברים איפכא דר"א לא קאמר אלא בעבד דשייך קצת במצות בזה אמר דהוא עבד וממזר לאחר שישתחרר משום דרשא דלו הלך אחר פסולן. אבל ממזר הבא על הכותית גם ר"א מודה דעובד כוכבים גמור הוא. ואם נתגייר בימים הקדמונים הרי זה כשר. והיינו דלא פליגי אלא בשפחה. ודברי התוס' ז"ל כאן הם הכל לדברי רב אסי דלא ס"ל הך דרשא דבנך הבא מן הכותית אינו קרוי בנך:
ומש"כ שם עוד לדמות עבד עברי בשפחה לכותי. למש"כ התוס' ז"ל דאין בו איסור תורה ואפ"ה הוי ממזר. ה"נ בעבד עברי בשפחה ג"כ. אינו נראה דעבד עברי התורה התירה אם אדוניו יתן לו ולא מיקרי ביאת זנות. ומה שתירץ על קושית מהרש"ל ז"ל משום דהוי ספק ממזר יפה כתב בזה ע"ש:
בא"ד ואע"ג דרב יהודה אית ליה בהחולץ דכותי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר הכא משמיה דרב אסי קאמר. לא ידענא מאי קשיא להו דכש"כ אם הולד כשר שפיר קאמר דחוששין לקדושין. והיה נראה דהדברים אלו שייכין לעיל דפי' התוס' לשיטת רש"י ז"ל דרב אסי ס"ל דהולד ממזר ע"ז כתבו דמשמיה דרב אסי קאמר וק"ל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |