קרן אורה/זבחים/קי/ב

קרן אורה זבחים קי ב

דף ק"י ע"ב

גמרא ר' אלעזר בשיטת ר"ע רבו אמרה דניסוך המים דאוריית' ופריך עלי' ר"ל אי מה להלן ג' לוגין כו' ור"א מי החג קאמר פירש"י ז"ל ואפילו פחות מג' לוגין דאיכא למ"ד בלוג היה מנסך עכ"ל ואין זה מובן דהא ר"י ג"כ ס"ל דיש שיעור למים אלא שיעורו בלוג ואלו הכא בעינן למידק מר"א דאמר מי החג דאין להם שיעור כלל והוי ליה לפרש אפילו יותר מג' לוגין וכדפליגי בזה ר"ל ור"י במעיל' דר"י אמר מועלין בכולן ומ"מ נראה דדברי רש"י ז"ל נכונים דע"כ אפילו למ"ד אין שיעור למים ע"כ יש איזה שיעור למטה דאל"ה לא ידעינן כלל שיעורו בכמה ואטו אפילו בכ"ש זה לא מסתבר אלא שיעור הפחות הוא לוג דאשכחן מ"ד הכי ומלוג ולמעלה אין שיעור ומבואר לקמן יותר:

שם גמרא אי מה להלן בשאר ימות השנה כו' כבר תמהו התוס' ז"ל ע"ז הא לר"ע ג"כ אין ניסוך המים אלא בחג וכתבו לישב דהכי פריך דליחייב בחוץ בשאר ימות השנה אע"ג דאין מתקבל בפנים כמו בלא כלי שרת כו' והקשו ע"ז דהא מחוסר זמן הוא ומידי דהוי אשלמים ששחטן קודם פתיחת דלתות היכל ובלא"ה קשה ג"כ מאי אריא דפריך הכי לר"ע הא לכ"ע יקשה הכי ואפילו אי הלכה היא לנסך מים בחג מ"מ ליחייב גם בשאר השנה. ומשאר ימות השנה כבר כתבו התוס' ז"ל דהוי מחוסר זמן אע"ג דהשוחט בלילה חייב ולא הוי מח"ז כמש"כ התוס' ז"ל לעיל וביומא דווקא שוחט בלילה דאין מחוסר זמן לבו ביום אבל בשאר ימות השנה וודאי הוי מחוסר זמן אבל מערב החג קשה קצת דהא מבואר בירושלמי סוכה דאם ניסך המים בלילה של יום ראשון יצא וא"כ ערב החג הוי כמחוסר זמן לבו ביום דהא בלילה חזי ואמאי קאמר ר"א דווקא בחג וי"ל כיון דעיקר זמן ניסוך הוא ביום ראשון לא חשיב מחוסר זמן לבו ביום ועוד קשה הא דאמר אי מה להלן בשאר ימות השנה היכי משכחת לה בניסוך היין חיוב כל ימות השנה אין לך אלא נסכי תמיד דכל יומא זמנו והיכי נילף מינה ניסוך המים דאין זמנו אלא בחג ומדברי רש"י ז"ל נראה דלא הוי גריס לה כלל להך קושיא וכ"כ התוס' ז"ל חלופי גרסאות בזה:

שם גמרא אישתמיטתיה הא דאמר ר' אסי כו' ופירש"י ז"ל אישתמיטתיה לר' מנחם ור"ל הוא דקאמר הכי לר"י דאישתמיטתיה לר' מנחם הא דאמר ר' אסי כו' לאו בשיטת ר"ע אמרה אלא ס"ל דהלכה היא ואין שיעור למים ופירוש הזה נכון והתוס' ז"ל כתבו בשם יש מפרשים דהש"ס קאמר דאישתמיט לר"ל הא דרב אסי כו' דאי הוי שמיע ליה לא הוי מקשי לר"א אי מה להלן כו' דהא דאמר בשיטת ר"ע היינו דד"ת היא אבל לא מטעמיה אלא הלכה היא והפירוש הזה דחוק וגם התוס' ז"ל הקשו דא"כ איכא למ"ד דניסוך המים דרבנן וזה לא מצינו אבל באמת פשטיה דמימרא דר' מנחם משמע דאיכא מ"ד דניסוך המים לא הוי ד"ת ולזה אמר דר"א דמחייב בחוץ ס"ל כר"ע רביה דניסוך המים ד"ת ולהכי מחייב בחוץ וכן משמע מהא דאיצטריך ר"א לאשמועינן במתניתין אף המנסך ואי ליכא למ"ד דרבנן מאי קמ"ל ר"א. ומדברי הרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה נראה דר' מנחם אשמע לן דר"א ס"ל דד"ת היא היינו דנפקא לן מקרא ומש"ה חייב בחוץ אבל למ"ד הלכה היא אינו חייב בחוץ וכן כתב הרע"ב ז"ל וע' תוי"ט שתמה ע"ז מ"ש הלכה מד"ת וכי הלכה לאו ד"ת היא. ובזה י"ל דהרמב"ם ז"ל לשיטתו בזה דקרי לה ד"ס כל כי האי דלא נאמר בקרא בפירוש ולהכי לא חמיר כ"כ לחייבו בחוץ אבל הקשה עוד דהא מסקינן דר"א נמי ס"ל הלכה היא ולהכי קאמר מי החג דאין להם שיעור ונוסחת א"י הביא התוי"ט ז"ל ר"א סבר שזה חייב מה"ת לפיכך אמר שהמנסך מי חג בחוץ חייב ואפילו ניסך שיעור מועט ואין הדבר כן לפי שאינו אלא הלכה ואם נסך ג' לוגין חייב לד"ה ונוסחא זו הוא היפך מסוגיית הש"ס דבתלמודין משמע דלמ"ד ד"ת דווקא ג' לוגין וכקושיא דר"ל ור"א ס"ל הלכה היא ולהכי קאמר מי החג דאין לו שיעור והוא ז"ל כתב להיפך והיה נראה להגיה דבריו ז"ל כשיטת הש"ס דר"א ס"ל הלכה היא ולהכי חייב אפילו בפחות מג' לוגין ואין הלכה כן אלא ד"ת היא ושיעורו ג' לוגין אבל לא נראה כן מדבריו בחיבורו ז"ל דהוא ז"ל כתב בפ"ט מה' תמידים דהלכה היא ואפ"ה פסק דאינו חייב פחות מג' לוגין וסוגיא דשמעתין וודאי סלקא דר"א דאמר מי החג בלי שיעור ס"ל דהלכה היא והני תנאי דאמרי ג' לוגין ס"ל דמקראי נפקא וצ"ל דנהי דר"א דאמר מי החג דמשמע דאין לו שיעור לא מצי סבר דמקרא דונסכיה ילפינן כקושיא דר"ל אי מה להלן ג' לוגין כו' אלא ס"ל דהלכה היא אבל הני תנאי דס"ל דווקא ג' לוגין וכדתנן במתניתין דסוכה וברייתא לעיל לענין העלאת חוץ אפשר דסברי נמי דמהלכה שמעינן לה אלא דהכי איתמר הילכתא דשיעורו ג' לוגין דווקא כי היכי דר' יהודה דאמר בלוג היה מנסך כל שמנה ע"כ הלכה היא כן וה"נ לרבנן ג' לוגין אבל בחידושי מעילה דקדקתי עוד בהא דפליגי התם ר"י ור"ל בנתנן בצלוחית דמועלין בו ואמר ר"ל דאין מועלין אלא בג' לוגין דיש שיעור למים ור"י אמר דמועלין בכולו אפילו אם הוא יותר מג' לוגין משמע דר"י ס"ל אין שיעור למים כר"א דמתניתין וכיון דאין שיעור למעלה ה"ה דאין שיעור למטה ואפילו פחות מג' לוגין והרמב"ם ז"ל פסק דבפחות מג' לוגין אינו חייב בחוץ וביותר פסק בהלכות מעילה כר' יוחנן דמועלין בכולו משמע דאין שיעור למעלה ויתבאר בזה לקמן:

שם גמרא המנסך ג' לוגין בחוץ חייב ר"א אומר אם מילאן לשם חג חייב פירש רש"י ז"ל דתנא קמא סבירא ליה אין שיעור למים ולאו דווקא שלשה לוגין אלא הוא הדין יותר ור' אליעזר אמר דווקא אם מילאן לשם חג היינו כדרך מילואן ג' לוגין דווקא אבל אי הוי טפי לא קדשינהו כלי דיש שיעור למים נראה דהכריחו לזה משום דבאינך אוקימתא אתא ר"א למעוטי ואינו חייב אלא אם קידשו בכלי ה"נ להך אוקימתא ר"א למעוטי אתי דת"ק מחייב בכל ענין דאין שיעור למים ור"א אומר דאינו חייב אלא בג' לוגין כדרך מילואו ואפשר דגרים בדברי ר"א והוא שמילאן לשם חג וא"כ לת"ק אין שיעור למעל' אבל יש שיעור למטה דהמנסך ג' לוגין חייב קאמר משמע דפחות פטור דאל"ה למה הוזכר ג' לוגין כלל וזה כפי שיטת הרמב"ם ז"ל שהבאתי לעיל אבל כבר כתבתי שם במעילה דטעמא לא ידענא ואם יש שיעור למטה יש שיעור גם למעלה כמו נסכי יין. ועוד יקשה לר"א אמאי פטור אם יש יותר מג' לוגין נהי דהמותר לא נתקדש מ"מ על שיעורו יתחייב בחוץ ולזה י"ל דתוספת כ"ש פוסל כולו כמו חסרון כ"ש כמבואר בדברי הרמב"ם ז"ל בפ"ב מהלכות מעה"ק הלכ' ה' ואם גרע או הוסיף כ"ש פסול וכיון דבתוספת אינו מתקבל בפנים בחוץ נמי פטור:

אבל התוס' ז"ל הקשו דהא ר"א ס"ל אין שיעור למים וכדמסיק לעיל דמי החג קאמר ופירשו התם ז"ל איפכא דת"ק ס"ל יש שיעור למים ודווקא ג' לוגין לא פחות ולא יותר ור"א ס"ל אין שיעור למים ולזה אמר והוא שמילאן לשם חג דקבעינהו מנה הוא דאינו חייב על פחות מקביעותא דמנא דלטעמי' אזיל דקביעותא דמנא מילתא היא אבל לא קבעינהו מנא חייב גם על פחות מג' לוגין ור"א לאוסופי חיובא אתי וגם בדבריהם ז"ל יש לדקדק חדא דהך סברא דקביעותא דמנא לאו כ"ע סברי לה אליבא דר"א ואביי ורב אשי לעיל לא סברי לה ועוד דא"כ ר"א לאוסופי חיובא אתי וזה דלא כשאר אוקימתא אליבא דר"א והיותר קשה דבתוספתא איתא בהדיא בדברי ר"א אם מילאן לשם חג חייב ואם לאו פטור אלמא דר"א לקולא קאמר והיה נראה לפרש דר"א אין שיעור למים למעלה קאמר ות"ק אמר דאינו חייב אלא על ג' לוגין אותן שהן ראויין לפנים ואתי ר"א למימר דאפילו כבר ניסך ג' לוגין לפנים אם חזר וניסך בחוץ חייב אם מלאן לשם חג דאין שיעור למים ויכול לנסך בפנים עוד וזה דווקא אם מילאן לשם חג אבל אם לא מילאן לשם חג פטור כיון דכבר נפטר מחובת פנים:

וראיתי בירושלמי סוף פ' לולב וערבה כי האי סוגיא דילן והכי איתא התם תמן תנינן ר"א אומר אף המנסך מים בחג בחוץ חייב אמר ר' יוחנן כל שיטת ר"א כשיטת ר"ע רבו כמו דר"ע אומר ניסוך המים ד"ת כן ר"א אומר ניסוך המים ד"ת מה נפק מביניהון אית תנויי תני בשם ר"א צריך שיהא מילואן לשם חג ואית תנויי בשם ר"א אין צריך שיהא מילואן לשם חג מ"ד צריך ר"א כר"ע ומ"ד אין צריך ר"א כרבנן לית יכול דאמר ר"י כל שיטת ר"א כשיטת ר"ע מה נפק מביניהון אמר ר' זעירא והוא שניסך ג' לוגין בפנים וג' לוגין בחוץ אית תנויי תני יש להם שיעור ואית תנויי אין להם שיעור מ"ד יש להם שיעור פטור מ"ד אין להם שיעור חייב עכ"ל הירושלמי וע' בק"ע שם והוא צריך ביאור חדא הא דאמר מ"ד אין צריך שיהא מילואו לשם חג כרבנן ע"כ היינו מהלכה ואכתי אמאי אין צריך שיהא מילואו לשם חג הא הלכה ג"כ לא נאמרה אלא בחג וי"ל כיון דלאו ד"ת היא אין לה דין נסכים ואפילו לא נתמלא לשם חג חייב אבל לא נתבאר הכוונ' מה שא"צ מילוי לשם חג אי לענין קידוש כלי קאמר כדאיתא בתלמודין ומסיק לית יכול דר"א בשיטת ר"ע אומר דד"ת הוא וא"כ צריך שיהא מילויו לשם חג מזה משמע דאי לאו ד"ת היא לא היה מתחייב בחוץ וכדברי הרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה דאל"ה מנ"ל דר"א כר"ע ס"ל וקאמר עוד אית תנויי יש להם שיעור ואית כו' אין להם שיעור מה נפק מביניהון אמר ר' זעירא והוא שניסך ג' לוגין בפנים וג' לוגין בחוץ למאן דאמר יש להם שיעור פטור וכמש"כ לעיל ולמ"ד אין להם שיעור חייב וקצת סיוע למה שפירשתי אלא דקשה לפי הנראה משיטתו דמאן דמחייב בחוץ ס"ל דד"ת הוא כנסכי יין וא"כ מאי טעמא דמ"ד אין להם שיעור ומ"ש מנסכי יין וי"ל דוודאי שיעורן הוא ג' לוגין לא פחות ולא יותר כנסכי יין אלא דאין שיעור לזה דיכול לנסך ג' לוגין פעמים ושלש כיון דאין להם שייכות להקרבן אלא לשמחה הן באין כמש"כ ושאבתם כו' יכול לנסך כמה פעמים ביום בפנים ולהכי חייב בחוץ ג"כ אפילו אם כבר ניסך ג' לוגין בפנים ועדיין אין שיטת הירושלמי ברור אצלי וצ"ע יותר ומ"מ הא שמעינן דהא דאמרינן אין שיעור היינו להוסיף על ג' לוגין אבל לפחות לא שמעינן מדלא קאמר דנפק מביניהון פחות מג' לוגין אלא דלפי מש"כ דשיטת הירושלמי היא אליבא דר"ע דניסוך המים ד"ת וודאי ליכא למ"ד אין שיעור לפחות מג' לוגין אבל לשיטת תלמודין דר"א ס"ל דהלכה היא י"ל ג"כ דאין שיעור למטה:

ואחר כל הנ"ל דברי הרמב"ם ז"ל שפסק כר' יוחנן דמעילה דמועלין בכולן לא נתיישב עדיין דמסתימות דבריו ז"ל בהלכות תו"מ נראה דשיעור ג' לוגין בין למעלה ובין למטה. הן אמת דנסכי מים אין דומין לנסכי יין דבנסכים תנן התם דמועלין בהם משהוקדשו ולא קאמר שם שיעור אלא כמות שהן ואלו נסכי מים כשהן בחבית אין מועלין בהן כלל ואמאי לא ימעלו בהן על ידי קדושת פה לבד כמו בנסכי יין ורש"י ז"ל כ' שם דלא נתקדשו עד שיתנם לצלוחית דכלי שרת היא וא"כ אם יש יותר מג' לוגין לא נתקדשו כלל למאן דס"ל יש שיעור למים כדאיתא בסוכה סוף פ' לולב וערבה וא"כ לר"ל אמאי מועלין בג' לוגין כיון דלא נתקדשו כלל וע"כ ר"ל דאמר אין מועלין אלא בג' לוגין היינו דליכא אלא ג' לוגין ור' יוחנן דאמר מועלין בכולן ע"כ ס"ל דאין שיעור למים ומדברי הרמב"ם ז"ל לא משמע כן ועדיין צ"ע:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף