קרן אורה/זבחים/קט/ב

קרן אורה זבחים קט ב

דף ק"ט ע"ב

תוס' בד"ה כאן שניתותרו כו' וע"כ גרסינן ליה כו' דילמא איירי להצטרף להכשיר הקרבן כו' ולא הבנתי דבריהם ז"ל השתא דתני נמי טמא מנ"ל דמצטרפין לענין אכילה דילמא להכשיר הקרבן והזריקה ומפני זה חייבים עליהם משום פיגול נותר וטמא וכמש"כ ז"ל וכפירש"י ז"ל והיכי מוכח יותר מהא דתני טמא דלצירוף אכילה מיירי ועיין בה"ז ז"ל וצ"ק ז"ל:

שם משנה הקומץ והלבונה כו' ותנן הכא במתניתין תלתא בבי א' אם הקריב מהן כזית בחוץ פליגי בזה ת"ק ור"א לת"ק חייב אכזית מהם ור"א אומר עד שיקריב את כולן ב' וכולן שהקריב בפנים ושייר כזית והקריב בחוץ לכ"ע חייב כיון דלא נשאר אלא כזית. ג' וכולן שחסרו כ"ש והקריבו בחוץ פטור לכ"ע ופירש"י ז"ל דכל הני בבי ומקומץ ולבונה כו' קאי דפוסל בהו חסרון ולהכי ס"ל לר"א דאינו חייב עד שיקריב את כולן ולהכי תנן בהו וכולן שחסרו כ"ש כו' משום האי טעמא דנפסלו בחסרון אבל בעולה ואימורי שאר קרבנות לא פסיל בהו חסרון כלל וכבר האריך בזה המשנל"מ ז"ל דזה לא כתנאי דלעיל דלר"ל ר"ש ור"י תרווייהו ס"ל דבעולה ג"כ פוסל חסרון למר בבהמה כולה ולמר באבר אחד ולר"י אליבא דר"י פוסל חסרון באבר והכא לשיטת רש"י ז"ל משמע ממתניתין דבעולה לא פסיל חסרון כלל כי אם בהנך דתנן הכא דבפנים נמי פוסל בהו חסרון ועיין לעיל בתוס' בד"ה כמאן מהדרינן כו' שדקדקו בקומץ שנחסר למה פטור משום חסרון הא אם עלה לא ירד כשירים שחסרו בין קמיצה להקטרה ע"ש ולא הבנתי דהא בקומץ מיירי מתניתין ועלה קאי וכולן שחסרו היינו שנחסר הקומץ עצמו ולהכי פטור בחוץ אבל בשירים שחסרו לא מיירי מתניתין כלל דהא איכא מאן דאמר דמקטיר קומץ עליהם. אבל הרמב"ם ז"ל כתב להני תלתא בבי דמתניתין בכל העולין וז"ל שם בפרק י"ט הלכה ט' כיצד הקומץ או הלבונה והאימורין והעולה ומנחה הנשרפת כו' שחסרו מקצתן בפנים והקריב שאריתן בחוץ פטור שהרי נאמר לעשות כו' על השלם הוא חייב עכ"ל מבואר מדבריו ז"ל דאין חילוק בין עולה ואימורין לאלו דתנן הכא במתניתין ור' אליעזר דאמר עד שיקריב את כולן קאי אעולה ג"כ דאינו חייב עד שיקריב את הכל וכולן שחסרו ג"כ קאי אעולה וכדבריו ז"ל מצאתי מבואר בתוספתא דתני התם עולה ועולת העוף וחלבים הקומץ והלבונה כו' שהקריב מהן כזית בחוץ חייב ר' אליעזר פוטר עד שיקריב את כולן משמע דר"א על כל העולין קאי ודריש לעשות אותו דאינו חייב אלא על השלם היינו כל מה שחייב להעלות העולה כולה וכן החלבים כולן וכן הקומץ כולו ולא בבת אחת דווקא אלא אפילו העלה אבר אבר חייב כל שהעלה כולו והא דתנן וכולן שחסרו כו' קאי ג"כ על כל העולין כן היה נראה בדעתו ז"ל אלא דא"כ אזלא מתניתין בשיטתיה דר"ל לעיל אליבא דר' יוסי ואלו הרמב"ם ז"ל שם בפ' הנ"ל לא כתב כן אלא העלה וחזר והעלה חייב על כל אבר ואבר. עוד כתב שם אם העלה אבר חסר פטור שנאמר לעשות אותו כו' משמע דחסרון דעולה לא פסול אלא חסרון אבר והמשנל"מ ז"ל ביאר דבריו ז"ל ע"פ שיטת התוס' ז"ל לעיל דשיעור החיוב הוא בכזית אך באופן שלא יהיה חסרון באבר. ופרושי קמפרש הא דכתב לעיל בעולה שאם חסר כל שהוא פטור על השאר היינו כשחסר האבר ע"ש באריכות והוא דחוק קצת דא"כ למה כתבה הרמב"ם ז"ל להא דהעלה אבר חסר אחר כמה הלכות ולא כתבה במקומה גבי כללא דכל העולין שחסרו כל שהוא דהיינו חסרון אבר ועוד דגבי אימורים ג"כ לא נתבאר כמה הוא החסרון ומשמע דאם נחסרו כל שהוא מאיזה שהיא או מחלב או משתי הכליות פטור אח"כ על כולן ומ"ש דאם חסר מן האימורין כל שהוא פטור על השאר ואם נחסר מעולה כ"ש חייב על שאר האיברים וי"ל כיון דמצות הקטרת עולה היא לנתח אותה לנתחיה כמו שנאמר ונתח אותה כו' אלמא דהקטרתה היא אבר אבר ולהכי גם אם נחסר אבר אחד חייב על אבר הנשאר משא"כ באימורין דמקטירן כולן כאחת אם נחסר מהן כ"ש פטור על כל הנשאר וא"כ עולת העוף דאין מנתחין אותה אם חסר כ"ש ממנה פטור על השאר ואין בה חילוק אבר אבר אבל כ"ז צ"ע גדול והדברים סתומין עד עמוד הכהן ועבודה בידו במהרה בימינו אמן:

ופשטא דמתניתין היה נראה דהוי כדברי התוספתא ורישא תנן המעלה מעולה ומאימורין כזית בחוץ חייב וקמ"ל דלא על עולה לחוד חייב אלא גם על אמורי שאר קרבנות חייב והדר תני דחייב גם על הקומץ ולבונה כו' וכדמייתי לעיל (אין לי) אלא עולה מנין לרבות אימורי חטאת ואשם כו' ת"ל זבח מנין לרבות הקומץ כו' ומהא גופא משמע דמייתי הכי לפרש דברי המשנה דתנן דמן האימורים נמי חייב והיינו אימורי שאר קרבנות אלא דמהא דדייק הש"ס עולה ואימורין אין משמע דפירושא דמתני' מן העולה ומן האימורין היינו הכל מעולה ולצרף לכזית:

שם גמרא אמר רבה בהקטרה דהיכל כ"ע לא פליגי ובין בפנים ובין בחוץ שיעורו בכזית מה"ת וכי פליגי במתניתין בהקטרה בפנים ור"א אומר עד שיקריב את כולו היינו מלא חפניו דדווקא הוא ות"ק ס"ל דמלא חפניו לאו דווקא ובכזית יוצא בין בפנים בין בחוץ ולפ"ז יקשה הא דתנן וכולן שחסרו כ"ש והקריבו בחוץ פטור ואמאי כיון דלא הוי שיעורא אלא בכזית וע"כ צריך לפרש לפ"ז וכולן שחסרו היינו שנחסר כ"ש מכזית והתוס' ז"ל הקשו למה ליה למימר לת"ק מלא חפניו ל"ד הא אפילו דווקא הוא חייב לת"ק בכזית כמו בקומץ ותי' דקטורת שאני דלא שייך בהו כזית כלל ע"ש וא"כ בניסוך היין והמים דלא שייך בהו פיגול ה"נ דליכא למימר דליחייב אכזית וא"כ היכי בעי למילף לקמן מהקטר חלבים חוץ מחוץ לחייב אכזית כיון דלא שייך בהו פיגול ויתבאר לקמן ואביי מסיק דמלא חפניו דווקא לכ"ע והא דמחייב ת"ק בכזית ממנה בחוץ הוא משום דילפינן פנים מחוץ וכי היכי דהקטרה דהיכל הוי הקטרה בכזית ה"נ הקטרה דפנים כזית הוי הקטרה לחייבו בחוץ ורבה לא ניחא ליה בהכי אע"ג דמנחה ממנחה יליף כיון דמצינו בשאר מנחה כזית ה"ה במנחת נסכים היינו חוץ מחוץ אבל הקטרה מהקטרה אע"ג דבשם קטורת אשכחן כזית בקטורת שבהיכל מ"מ פנים מחוץ לא ילפינן ורבא פריך עליה מהא דהמנסך ג' לוגין יין כו' דלא ילפינן אפילו חוץ מחוץ ולרבא צ"ל הא דיליף מנחת נסכים משאר מנחה לאו מילף חוץ מחוץ הוא אלא שם מנחה אחת היא והא דלא אמרינן שם קטרת אחת הוא היינו כיון דזה בפנים וזה בחוץ לא אמרינן שם אחד הוא ומסיק רבא דבהקטרת פנים ליכא פלוגתא ומלא חפניו דווקא וכי פליגי במתני' בהקטרה דהיכל ואע"ג דסגי בכזית לכ"ע הכא מיירי דקבעינהו במנא ור"א ס"ל מילתא הוא ואינו חייב אלא על הקטרת כולו ות"ק ס"ל קביעותא דמנא לאו מילתא היא ומשמע מפירש"י ז"ל במילתא ולאו מילתא היינו לענין פסול חסרון דלר"א דמילתא הוא מיפסיל בחסרון ולהכי אינו חייב עד שיקריב את כולו ולת"ק לאו מילתא היא ולא מיפסיל בחסרון ולהכי חייב בכזית כשיעורו והכא קשיא טובא למה ליה למימר לת"ק דלאו מילתא היא אפילו אי מילתא היא ומיפסיל בחסרון מ"מ שפיר חייב אכזית כיון דשיעור כזית הוי הקטרה כקטורת עצמה בלי קביעות מנא והתוס' ז"ל הקשו כן לעיל בד"ה ומר סבר כו' ואין תירוצם מספיק ע"ז. ולפי מה שצדדתי לעיל דלר"א אפילו לא מיפסיל בחסרון בפנים כמו עולה וחלבי' מ"מ כיון דמצוה להעלות כולו אינו חייב בחוץ עד שיקריב את כולו א"כ ה"נ איכא למימר דלר"א קביעותא דמנא מילתא היא להא דמצוה להקטיר כל החצי פרס ואינו חייב בחוץ עד שיקריב את כולו ולת"ק לאו מילתא היא דנהי דאיקבע להקטרה מ"מ חייב אכזית ממנה. וא"ש לפ"ז וכולן שחסרו דמתניתין דקאי גם אקטרת דאם חסרו פטור על השאר כמו עולה וחלבי' שחסרו וכן הא דאמר רבא לקמן בקבע ששה לפר כו' חסר כ"ש והקריבן בחוץ פטור דפירש רש"י ז"ל חסר כ"ש משלשת לוגין וזה לא איצטריך רבא לאשמעינן דהא מתניתין היא דדווקא ג' לוגין אלא חסר כ"ש היינו מכל הששה לוגין דאם הם שלימים חייב גם אארבע או שלש מהם כיון שראויין לאיל או לכבש אבל אם חסר מהם פטור על הנשאר כמו בכל הני דמתניתין:

ורב אשי מסיק כשינויא דאביי וניסוך מהקטרה לא ילפינן הקטרה מהקטרה ילפינן והשתא קיימא מסקנא דשמעתין הקטרה דהיכל לכ"ע מה"ת סגי בכזית ופטור ציבור והקטרה דיוה"כ מלא חפניו דווקא ושיעורא בחוץ פליגי אביי ורבא לאביי חייב על כזית ממנו דילפינן חוץ מבפנים ולרבא אינו חייב אלא על כולו ובשיטת הרמב"ם ז"ל נראה דסבירא לי' בקטרת דהיכל סגי בכזית וקטרת דלפני ולפנים מלא חפניו דווקא וזה מדהשמיט קטרת מכל הני דחשיב דחייב עליהן בכזית אם הם שלימים ואם חסרו פטור על השאר דבמתניתין תנינן קטרת בהדייהו והוא ז"ל לא חשיב לה והיינו משום דבקטרת ליתא להאי בבא דאם חסרו דאינו חייב על השאר דבקטרת דהיכל לא שייך חסרון כיון דאין שיעורו אלא כזית ובקטרת פנים אינו חייב על כזית דמלא חפניו דווקא וכש"כ לפי מש"כ רש"י ז"ל דדווקא בבת אחת והמשנל"מ ז"ל תמה עליו וי"ל דכוונתו ליישב קושיית התוס' ז"ל בד"ה ומר סבר דלא דמי לקומץ דהקטיר קומצו פעמים כשירה אבל מלא חפניו דווקא ועיין צ"ק ז"ל וביומא דף מ"ו משמע הכי קצת דחוזר ונותן בחפינה ע"ש וכן נראה מדבריו ז"ל בפ"ט מהלכות ביאת מקדש דזר אינו חייב עלי' אלא כמלא חפניו וכן משמע מדברי הירושלמי יומא הביאו המשנל"מ ז"ל שם אמר ר' יוסי בר בון מן מה דאת אמר הקטיר כזית בחוץ חייב את שמע מינה דנפטרי הציבור משמע דאינו חייב בחוץ אלא במה שנפטרו הציבור אלא דאין ראיה משם דגבי קטרת דהיכל וודאי כן הוא דאי חצי פרס דווקא בחוץ ג"כ אינו חייב אלא על חצי הפרס אבל למאי דקיימא לן דקטרת דהיכל שיעורה בכזית גם בפנים יש לומר דבחוץ חייב בכזית וכדאיתא בשמעתין וה"ה זר דחייב בכזית אבל מ"מ דברי הרמב"ם ז"ל נראה דלא כן הוא ובין בחוץ ובין בזר אינו חייב אלא על מלא חפניו ואפשר דכרבא ס"ל וזה דלא כדברי המשנל"מ ז"ל שם אלא דיקשה לי ע"ד מדבריו ז"ל בהלכות עבודת יוה"כ פ"ה הלכה כ"ו הקטיר מן הקטרת של קדש הקדשים כזית בהיכל חייב מיתה וכ' הכ"מ ז"ל דלמד זאת מהקטיר כזית בחוץ דחייב משמע דס"ל דאפילו מקטרת קדש הקדשים חייב על כזית בחוץ אבל לפענ"ד נראה דלא למד זאת מהקטיר כזית בחוץ אלא בחוץ אינו חייב אלא על כולו כהעלאתו בפנים והא דחייב מיתה בהיכל בכזית הוא משום קטורת זרה כמו אם חיסר אחת מסמניה דחייב מיתה ובחוץ וודאי דאינו חייב אלא בכל הסממנים דאי לאו הכי אינה ראויה לפנים וה"נ כזית בהיכל נהי דאין בה שיעור האמור בה מ"מ כיון שהקטיר כזית דחשיבה הקטרה חייב משום קטורת זרה וזה ברור:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף