קרן אורה/זבחים/סז/א

קרן אורה זבחים סז א

דף ס"ז ע"א

משנה אמר לו ר"י כו' תאמר בעולה ששינה את שמה לדבר שכולו היתר וברייתא בגמרא לא קאמר ר"י תשובה זו לר"א אלא השיב לו מה לאשם ששחטו בדרום שכן לא שינה את מעשיו וע"ז פריך בגמרא ונימא ליה ר"א אשם ששחטו כו' בשינוי בעלים יוכיח ש"מ נחית כו' דאמר רבאב"א אומר היה כו' והיה נראה דראב"א לא קאמר טעמיה דר"י הכי אלא לד' הברייתא דלא השיב ר"י מה לשלמים שכן יש בה איסור והיתר ואיכא למיפרך מאשם ששחטו בדרום בשינוי השם וש"ב וע"כ טעמיה דר"י דנמשך ונעשה חטאת העוף אבל להאי פירכא דמה לאשם כו' שכן שינה לדבר שיש בו איסור והיתר כדתנן במתניתין לא הוי מצי ר"א למימר מידי לר"י א"כ א"צ להא דראב"א אלא טעמיה דר"י שכן שינה שמה לדבר שכולו ה יתר ומה שהקשו התוס' ז"ל בד"ה לדבר כו' וא"ת חטאת העוף כו' לא הבנתי קושיתם דשינוי מקום עכ"פ בעינן בין למאי דתני במתניתין בין במאי דאיתמר בברייתא והכא ליכא אלא שינוי השם ולא שינוי מקום ועפ"ז יש לישב לשון הרמב"ם ז"ל בפ"ג מה' מעילה שכ' שם הלכה ז' שאע"פ שלא עלתה לבעלים לשם חובה אין מועלין בה הואיל ושינה שמה ומקומה ועשייתה לדבר שאין בו מעילה עכ"ל משמע דהטעם הוא כדתנן במתניתין ולא כראב"א דנמשכה ונעשית חטאת העוף והיינו משום דלמאי דקאמר ר"י במתניתין לא איצטריך להא דראב"א ולהכי כתב טעמיה דר"י דמתניתין ומש"כ ז"ל שאע"פ שלא עלתה לבעלים לשם חובה כו' אינו מדוקדק מאי אע"פ דקאמר הא כש"כ אי היה עולה לבעלים היו מועלין בה ואם נתכוין להא דראב"א דאינו עולה לשם חובת חטאת וכדמסקינן בסוף שמעתין למיסק ליה לחובה מי אמר א"כ אינו מיושב סיום דבריו ז"ל הואיל ושינה כו' דלרא"בא טעמא לאו משום הכי הוא אלא דנמשך ונעשה חטאת העוף וכסברא דרב אשי לקמן ויתבאר עוד לקמן בזה ובתוספתא פ"ז מבואר שם בד' ר"י הני תרתי טעמי לא אם אמרת באשם ששינה את שמה ומקומה ומעשיה לדבר שיש בו מקצת מעילה תאמר בעולת העוף כו' עיין שם:

שם תוס' בד"ה אמר ר"א אשם כו' ואי לפני זריקה הא ר"י נמי מודה דמועלין דאכתי לא נמשכה להיות כחטאת העוף כו' ביאור דבריהם ז"ל דע"כ הא דאמר ר"י דאין מועלין היינו אם עשה מעשה חטאת במליקה ובהזיה דאי בחד לחוד אמאי לא ימעלו אי שינה במליקה לחוד והמיצוי עשה למעלה כדין עולה אמאי לא ימעול דהא אפילו היה חטאת גמור ושינה בהזיה מועלין בו וכי משום דעולה היא מגרע גרע ואי לא שינה אלא בהזיה לחוד ג"כ מועלין בה כיון דהמליקה היתה כדין ובין לטעמא דמתניתין משום דשינה לדבר שכולו היתר ובין למאי דמסיק משום דנמשכה להיות חטאת העוף הכל מיירי דשינה בכל העבודות בין במליקה בין בהזיה וקושית התוס' ז"ל בד"ה בשינוי בעלים דהוי מצי למימר אשם מצורע שקיבל דמו בדרום בכלי דשינה שמו ומקומו ומעשיו יוכיח ע"ש לא הבנתי דבשינוי קבלה לחוד לא קאמר ר"י דאין מועלין בה ואם כוונתם דשינה בשחיטה ג"כ הא ליכא שינוי מעשה בשחיטה ובלא"ה אינו מוכרח אם זה חשוב שינוי מעשה מה שלא קיבל ביד ולא ידעתי אמאי לא כתבו דעדיפא מינה חטאת שהזה דמה למטה ולא נתן אלא ב' מתנות לשם שלמים יוכיח דשינה שמה ומקומה ומעשיה יוכיח וכ"ת דב' מתנות למטה לא חשיב שינוי מעשה כ"כ דכל הניתנין על מזבח החיצון אפילו נתנן מתנה אחת כיפר ולמטה ג"כ לא חשיב שינוי מקום בהזיה כיון דנתכפרו הבעלים אכתי הוי מצי למימר דשינה מעשיו שזרק מן הכלי ולא ביד אלא כל דלא הוי שינוי מעשה בשחיטה ג"כ לא קאמר וזש"כ דקודם זריקה לר"י נמי מועלין בה אפילו בעולת העוף ולפ"ז דברי התוס' ז"ל לעיל בד"ה דשני במליקה כו' שכ' דלא נמשכה כו' אלא אם גם הזה למטה ברורים המה ובחנם דקדק על דבריהם בס' מי"ט מנ"ל הא ע"ש:

שם גמרא א"ה חטאת העוף נמי כו' וכ' התוס' ז"ל דמשאר קדשים כו' לא פריך כו' אלא מקנים דאין מתפרשות כו' ולדידי צ"ע דהא מיירי הכא אפילו כבר נתפרשו בלקיחת בעלים ולמה ישתנו יותר משאר קדשים ובאמת ליכא נפ"מ בין קנים לשאר קדשים בזה כמבואר בתוס"יט ביומא שם ע"ש. אלא נראה דאינו נמשך אלא ע"י שינוי השם והמקום והמעשה וזה לא אשכחן אלא קנים דש"ב לא חשיב שינוי מעשה לענין זה שתימשך למין אחר ועי' בס' מי"ט אלא דא"כ מאי פריך חטאת העוף כו' מכי מלק סי' אחד תימשך ותיהוי עולת העוף הא בסימן אחד ליכא שינוי מעשה כלל והיכי תימשך בסימן אחד לעולת העוף והיה נראה דהכי קאמר מכי מלק בה סימן אחד בסימן שני תימשך ותיהוי עולת העוף דזה הוא שינוי מעשה והכי משמע לקמן דקאמר כי הדר מליק באידך סימן היכי מימשכא כו' ומסיק הש"ס דכך היא הצעה של כולה משנה ובין חטאת ובין עולה משתנין מזה לזה ע"י שינוי השם והמקום והמעשה ורב אשי קאמר דלא דמי דבעולה לשם חטאת שפיר איכא שינוי השם והמקום והמעשה דעולה למעלה ליתא ולהכי מימשכא בסימן אחד לחטאת העוף אבל חטאת לשם עולה כיון דמליקה כשירה בכ"מ וליכא שינוי מקום בסימן אחד וחטאת פסולה היא היכי תימשך אח"כ לעולת העוף אבל אם היה מליקת חטאת למטה פסולה היתה נמשכת ע"י סי' ב' לעולת העוף דאיכא שינוי השם ומקום ומעשה וזה נכון אלא התוס' ז"ל הקשו למה ליה להש"ס למימר מכי מלק סימן אחד דיפסול ומש"ה אינו נמשך לעולה תיפוק ליה דאין כאן שינוי מקום וזה יקשה יותר לפי מש"כ דבעינן שינוי השם והמקום והמעשה דווקא ובחטאת למעלה ליכא שינוי מקום וצ"ל כיון דהמקום מיוחד לעולה וגם איכא שינוי מעשה מליקת ב' סימנים שפיר מימשכא לעולה אי לאו דכבר נפסלה ועי' רש"י ז"ל בד"ה כיון דאמר מר כו':

וכתב רש"י ז"ל בד"ה רב אשי אמר כו' וזו הכשירה בב' סימנים ולפיכך סימן ראשון אינו פוסל משום עשיית מטה עכ"ל ואין לפרש כפשוטו דעולת העוף אינה נפסלת בסימן אחד למטה דהא בחולין ד' כ"ט מסקינן דלכ"ע נפסלה בסימן אחד ולמ"ד ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף נפסלת אפילו במיעוט סימן אלא ע"כ כוונתו דהכא כשנעשית למטה אינה נפסלת בסימן אחד אלא נמשכת לחטאת ויש לדקדק לפי שיטת הרמב"ם ז"ל דחילוק הבדלה בין חטאת לעולה הוא הבדלה ממש הראש מהגוף ויכול למלוק גם בחטאת ב' הסימנים א"כ היכי ס"ד דע"י סימן ב' תימשך לעולת העוף הא ליכא שינוי מעשה כלל דבחטאת ג"כ מולק ב' הסימנים אם ירצה וכן עולה בסימן אחד אמאי נמשכת לחטאת הא עיקר מצות מליקת עולה אפשר די ג"כ בסימן אחד ומה שצריך למלוק השני הוא למצות הבדלה כמו הרוב בשר וא"כ עולה ג"כ תיפסל בסימן אחד וצ"ל כיון דמצוה להבדיל נחשב הכל מליקה אחת וסימן אחד הוי שינוי מעשה ועוד דמשמע מלשון הרמב"ם ז"ל בפ"ו מה' מעה"ק דב' הסימנים בעולה הוא משום מצות מליקה ולא משום הבדלה מדכתבינהו בתרתי דצריך להבדיל וצריך שימלוק ב' סימנים ע"ש אלמא דמליקת ב' הסימנים כך הוא מליקתה אע"ג דלא ידענא מנין לעשות מצות מליקה בעולה בב' סימנים כיון דלא נפק"ל אלא מלא יבדיל דחטאת וחלק הכתוב בעולה דמבדיל א"כ כל מה שהוא יותר מסימן אחד בכלל מצות הבדלה הוא וכבר כתבתי לעיל דהיינו פלוגתא דלעיל אי פוסלת שהיה בסימן ב' בעולת העוף ולמ"ד אינה פוסלת משום דאינה אלא לקיים מצות הבדלה וכדאמרינן בחולין ד' כ"א ולהאי מ"ד איכא לספוקי אם מלק בעוה"ע סימן אחד למעלה והשני למטה אי פסולה היא אלא די"ל דהבדלה עצמה ג"כ מצותה למעלה דווקא וצ"ע יותר בזה:

ולכאורה כל שקלא וטריא דהש"ס הכא לפי מאי דמסיק בסוף שמעתין דלאסוקי לחובה לא קאמר תו לא צריכא דלענין מאי תיהוי עולת העוף כיון דבין כך ובין כך פסולה היא ומועלין בה אלא דהתוס' כ' לקמן דהפסול הוא מדרבנן אבל דאורייתא חטאת כשירה היא וא"כ איצטריך שקלא וטריא דהכא ויתבאר לקמן:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף