קרן אורה/זבחים/מא/ב

קרן אורה זבחים מא ב

דף מ"א ע"ב

גמרא והא תנא לכל מה שאמור בענין קאמר. עי' פי' רש"י ז"ל וכבר הקשו התוס' ז"ל מהא דלעיל קאמר ת"כ כו' ופי' ז"ל דפריך אהא דבעי ליותרת ושתי כליות הקישא אחריתי ולעיל תנא לכל מה שאמור בענין קאמר אפילו ליותרת ושתי כליות מחד הקישא ומשני תנאי היא כו' ולשון תנא דבי רב משמע כפירש"י דקאי אברייתא דת"כ ולדברי התוס' ז"ל לא קאי כלל אברייתא דת"כ דלעיל ואמאי קרי להא תנא דבי רב ולהא תנא דבי ר' ישמעאל וי"ל דהאי תנא דדריש לפר זה פר יוה"כ לכל מה שאמור בענין היינו הך ברייתא דת"כ דדריש לפר זה פר יוה"כ ולהכי קרי לה תנא דבי רב והי' אפשר לפרש איפכא דפריך הא תנא לכל מה שאמור בענין קאמר אלמא דלא מרבי אלא מאי דכתיבי בגופי' והכא מרבי אפילו יותרת כו' דלא כתיבי בגופי' ומשני תנאי היא ולפירש"י ז"ל דמסיק תנאי היא ולכל מה שאמור בענין לעיכובא אתי יש לישב קצת הא דמשמע בריש מנחות דהך סברא בדם וטבילה מסברא ילפינן מהדדי לכל הקרבנות ואפילו במנחות וכמו שהקשו התוס' ז"ל לעיל ולפי' רש"י ז"ל י"ל דשמעתא דמנחות אתי כתנא דבי רב דאתי לעיכובא אבל בדם וטבילה לא איצטריך קרא ומסברא ילפינן כולהו מהדדי. ועי' בת"כ דיליף יותרת ושתי כליות מאת כל חלב פר החטאת לרבות שעירי עו"ג ע"ש:

שם תוס' בד"ה ממאי כו' ומסקי דדווקא בקומץ או לבונה או הזיה הוא דפסול לרבנן גם בחצי מתיר משום גזירה כו' אבל בסימן אחד ליכא למיגזר אטו שני סימנים וקשה קצת הא איכא למיגזר אטו סימן אחד בעוף בחטאת העוף דחד מתיר הוא וי"ל דבהמה אטו עוף לא גזרינן בשחיטה ועוד דבעוף ג"כ סימן אחד לאו כולי' מתיר הוא דהאיכא מפרקת וכמש"כ התוס' ז"ל לעיל פ"ב ומהא דפסחים היה נראה דלא קשה כ"כ דהתם לא שייך למיפסל בחצי מתיר דעכ"פ לא חמיר מאלו חישב לב"מ ולמולים דכשר דמקצת ערלה לא פסלא משא"כ בשאר מחשבות דמקצתן נמי פסלי כמו לשמו ושלא לשמו מש"ה בחצי מתיר ג"כ מיפסיל ולפי מה שצדדתי לעיל דבעלים נתכפרו אפילו במתנה אחת כמו אם נתן שלא במקומו א"כ י"ל דבדם פסול גמור הוא מה"ת כמו שלא במקומו דמשמע דמיפסיל מה"ת במחשבה. דנהי דמתיר גמור לא הוי מ"מ כיון דהבעלים נתכפרו הוי כמתיר לאיפסולי אבל כבר כתבתי לעיל דע"כ מנין המתנות מעכבין הכפרה לגמרי כדמוכח מפלוגתא דרבנן ור"א ור"ש בנתן מקצת מתנות שבפנים דצריך לשחוט אחרת לגמור המתנות וצריך לומר דאם נתן בחוץ ג"כ לא נתכפר אלא אם נתן כל המתנות כסדרן:

שם גמרא מכלל דכי לא עביד לה חוץ למקומו כו' והוי מצי לאוקמי מתני' כר"מ ואי הוי עביד בשתיקה הוי פיגול גמור להכי תנא דווקא שלא כתיקנה היינו חוץ למקומו או שלא לשמו הוא דאינו אלא פסול אלא דניחא לי' לאוקמי מתניתין כרבנן וק"ל:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף