קרן אורה/הוריות/ט/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף גליוני הש"ס |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
נשיא שננטרע מהו ופירש"י ז"ל דמיבעי ליה אי מחויב בעולה ויורד וע"כ לא קמיבעי אלא אם נתחייב אחר שנצטרע דאי נתחייב קודם שנצטרע הא קיי"ל כרבנן דאזני בתר חטאה וא"כ קשה מאי קמיבעי ליה הא כיון שננטרע הרי הוא כהדיוט ופשיטא דחייב בקרבן עולה ויורד וגם מה שפי' רש"י דפשיט ליה דפטור משום דגזא דידיה כדקאי קאי ג"כ צ"ע דהרי הוא כהדיוט עשיר ואפשר לפרש דמיבעי ליה בעולה ויורד שנתחייב קודם שנצטרע מהו מידחא דחי היינו שנדחה מקרבן עולה ויורד אבל לא נפטר לגמרי וכיון שנצטרע ועבר מנשיאותו חייב או פטור ואפי' לאחר שנצטרע ופשיט ליה דחייב ועוד קשה לי לפירש"י איכא מחלוקת בין ריה"ג ור"ע גם בשמיעת הקול דלריה"ג פטור אפי' אחר שנצטרע ולר"ע וודאי אחר שנצטרע אין לו דין נשיא שלא להעיד והיה נראה עוד לפרש דמיבעי ליה לענין קרבן מצורע וכהא דפריך בירושלמי שהבאתי לעיל אי נימא כיון דבשעה שנצטרע נשיא היה ולא היה בכלל מי שלא הגיע ידו פטור הוא או דילמא כיון דע"י צרעתו עבר מנשיאותו ונדחה הרי הוא חייב ולא נתברר אצלו פי' הל' זו וצ"ע ולקמן מיבעי לי' לענין משוח שנצטרע:
על שמיעת הקול כו' היחיד ונשיא ומשוח חייבין אלא שאין כה"ג משוח חייב על טומאת מקדש וקדשיו ובבריי' בגמ' מסיק נמי דאין הנשיא חייב על שמיעת הקול ודעת ר"ש היא דעת שלישית דנשיא ומשוח חייבין בעולה ויורד לבד נשיא בשמיעת הקול וכה"ג בטומאת מקדש וקדשיו דפטורין והרמב"ם ז"ל בפי' המשניות כתב דמתני' דלעיל דתנן אין חייבין על שמיעת הקול לא פליגא אהך דהתם מיירי לענין העלם דבר ואין חייבים בפר והכא מיירי לענין קרבן עולה ויורד ולפ"ז קשה קצת הא דפריך בגמ' אימא סיפא כל שבעולה ויורד נשיא כיוצא בו משיח וב"ד פטורין ומאי קושיא לימא דהא דתני משוח ובית דין פטורין היינו מפר אבל בעולה ויורד חייבין וי"ל דא"כ נשיא נמי ליתני דפטור משעיר אלא ש"מ דפטורין מקרבן עולה ויורד קאמר ובחיבורו פסק כדתנן בהאי מתני' דנשיא ומשוח חייבין בכולן והשיג עליו הראב"ד ז"ל לענין נשיא בשמיעת הקול ולענין כה"ג בטומאת מקדש וקדשיו משום דלפשטי' דמתני' ליכא מאן דמחייב באלו דלריה"ג נשיא ומשוח פטורין בכל ולר"ע משוח פטור בכל ונשיא פטור משמיעת הקול ור"ש דמחייב בנשיא ומשוח מודה דנשיא פטור משמיעת הקול ומשוח מטומאת מקדש וקדשיו וא"כ נשיא בשמיעת הקול ומשיח בטומאת מקדש וקדשיו ליכא למ"ד לחיובא אבל הרמב"ם ז"ל מפרש הא דתנן הכא על שמיעת הקול ועל ביטוי שפתים ועל טומאת מקדש וקדשיו יחיד ונשיא ומשוח חייבין הם דברי ת"ק מסתמא דמתני' דנשיא ומשוח חייבין בכולן אלא שאין משוח חייב בטומאת מקדש וקדשיו לדברי ר"ש אבל לת"ק חייבין בכולן וכן משמע קצת מסיפא דמתני' דר"א אומר נשיא מביא שעיר בטומאת מקדש וקדשיו משמע דלת"ק חייב בעולה ויורד בין משוח בין נשיא דתני מה הן חייבים. אלא דלקמן בסוף פירקין לא משמע כן דאמרינן שם דמש"ה לא תני ר"א משוח משום דפטור בטומאת מקדש וקדשיו ולא קאמר הש"ס דס"ל כר"ש משמע דלכ"ע פטור הוא בטומאת מקדש וקדשיו ויש להביא קצת ראיה לשיטת הרמב"ם מהא דאמרי' לקמן מאן תנא דפטור על טומאת מקדש וקדשיו ר"ש היא משמע דאיכ' מאן דמחייב דאל"ה הוי ליה למימר מאן תנא דלא פטר אלא בטומאת מקדש וקדשיו והתי"ט הקשה מסיפ' דמתני' דפרה פ' י"ב דתנן התם שאין כה"ג חייב על ביאת מקדש ומה שיקשה יותר מה שפסק דנשיא חייב בשמיעת הקול והוא נגד משנה דשבועות דאין שבועת העדות נוהגת אלא בראוין להעיד ואמרי' דאתי לאתויי נשיא דלא מעיד ואין שבועה חלה עליו וכמו שכתב הוא בעצמו בהל' שבועות וע' תוי"ט ומה שכתב הכ"מ דהא דלא מעיד היינו דווקא כו' לא משמע כן בשבועות דקרי ליה לא חזי לעדות מדאוריי' אלא וודאי מה"ת פטור הוא להגיד עדות שאין זה כבודו ואין בידי לישב דבריו ז"ל כעת אם לא ע"פ מה שכת' לעיל בשם התוס' דבמילת' דאיסור' מחויב להעיד. וא"כ מצינו גם בנשיא שבועות העדות כגון להעיד על אשה שנטמאה או שמת בעלה והא דתנן דאין נוהגת בנשיא היינו ברוב עדיות ואי קשיא ר"ע היכי יליף דנשיא אינו בשמיעת הקול כיון דאינו מעיד ולפי מש"כ גם בנשיא אשכחן עדות י"ל כמו שכתב התוי"ט כיון דרוב עדות ממון לא אשכחינן ביה לא מיירי קרא מיניה. ומאשה שמת בעלה בלא"ה לא קשיא דעדות זו מדרבנן היא אלא דיש להסתפק כיון דהנשיא אינו מחויב להעיד בשביל הממון אלא בשביל האיסור א"כ מדוע יתחייב בשבועת העדות ובירושלמי משמע נמי כשיטת הראב"ד ז"ל דאית' התם כיני מתני' שאין הנשיא מביא על שמיעת הקול ד"ה ואין המשיח מביא על טומאת מקדש וקדשיו דברי ר"ש כן נראה לי להגי' ושמעינן דבנשיא בשמיעת הקול ליכא פלוגת' כלל ודברי הרמב"ם ז"ל נ"ע. אלא דבסוף פרקין בירושלמי מייתי בריית' דתני התם לא נחלקו ר"א וחכמים על שמיעת הקול וביטוי שפתים שאין מביא שעיר אלא שעירה מזה משמע דאיכא מאן דס"ל דנשיא ישנו בשמיעת הקול ויותר נראה דהרמב"ם ז"ל לישנא דמתני' נקט וסמך על מה שכ' בה' שבועו':
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |
