קרבן העדה/שבת/יא/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
פני משה
מראה הפנים
גליוני הש"ס




קרבן העדה TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png יא TriangleArrow-Left.png ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' הזורק. בשוגג:

ונזכר. שהוא שבת:

מאחר שיצתה. האבן מידו וקודם שתניח קלטה אחר לאחר שנזכר קלטה אחר דה"ל ב' שעשאו וכגון שנעקר ממקומו וקבל או שקלטה כלב בפיו דלא הויא הנחה דבעינן מקום ד' פטור:

גמ' כיני מתניתין. כן צריכין לפרש משנתינו ונזכר היינו לאחר שנזכר היה מזיד:

וקשיא. דאלת"ה קשיא אלו זרק חץ להרוג חבירו וקודם שזרקו התרו בו ואפ"ה זרקו ובהליכת החץ קודם שנהרג חבירו חזר בו וכי מפני זה יהיה פטור בתמיה א"כ ה"נ אע"פ שחזר בו מ"מ בתחיל' זריקתו הי' שוגג וכשנזכר אין בידו להחזיר ולמה יהא פטור מחטאת אלא ודאי אח"כ כשנזכר היה מזיד והלכך פטור דתחלתו בשגגה וסופו זדון פטור:

בשוגג בל"ת והמזיד בל"ת. הא דאמרי' תחלתו שגגה וסופו זדון פטור מחטאת דוקא שהיתה השגגה בל"ת וכן המזיד אבל אם היתה השגגה בל"ת ואחר כך המזיד בכרת חייב:

שוגג בכרת. אם הוא שוגג בכרת ואח"כ הזיד בכרת הוא דפטור אבל בל"ת חייב קרבן:

תני. משמי' דרשב"ל לסיועיה דריב"ל:

את ה' הוא מגדף ונכרת'. וברישא כתיב תורה אחת יהיה לעושה בשגגה וסמיך לי' את ה' הוא מגדף ונכרת' ש"מ שעיקר שגגה בכרת:

הגע עצמך אפילו מזיד בהיכרת. ובשוגג בלאו לדבריך דעיקר שגגה בלאו א"כ אם הזיד בכרת ושגג בלאו יהיה לוקה שכל חייבי כריתות שלקו נפטרו מידי כריתתן ויהיה חייב קרבן על שגגת לאו וזה לא שמענו מעול':

השוגג בחלב. שלא ידע שזה חלב:

ומזיד בחטאת. שיודע שהאוכל חלב חייב חטאת מתרין בו ולוקה וחייב קרבן ונ"ל דגרסינן השוגג בחלב ומזיד בלאו מתרין בו ולוקה וכו' וה"פ השוגג בכרת ומזיד בלאו מלקין על הלאו ומביא קרבן על הכרת:

אין מתעסקין לא בחלבים. כגון חלב ושומן לפניו ונודע שזה חלב וזה שומן ונתכוון לאכול שומן והביט למקום אחר והלכה ידו אל החלב ואכלו א"כ חלב וחלב לפניו וסבר שהוא שומן ונתכוין לאכול חתיכה זו ואכל את זו ולא דמי לשוגג דשוגג היינו שנתכוין לחתיכה זו עצמה אבל סבר שהיא שומן:

ולא בעריות. כגון שנתכוין לבוא על אשתו נדה וסבר שטהורה היא אחותו ואשתו לפניו ונשמטה אשתו ולא ידע ובא אחותו במקומה ולא דמי לשוגג דשוגג היינו שנתכוין לזו עצמה וסבר שהיא אשתו:

המתעסק בשבת פטור. דמלאכת מחשבת אסרה תורה:

היך עבידא. היכי דמי מתעסק:

הרי אני קוצר חצי גרוגרת. שהיתה מחשבתו לחצי גרוגרת וקצר כגרוגרת פטור דלאו מלאכת מחשבת היא:

אמר הריני מתחמם. בערוה לחוד ואח"כ הערה חייב דהיינו מתעסק דחייב בעריות ופטור בשבת:

הדרן עלך פרק הזורק
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף