קרבן העדה/שבת/ב/ג

קרבן העדה שבת ב ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אלא פשתן. דאיקרי עץ דכתיב ותטמנם בפשתי עץ:

אינו מטמא טומאת אוהלים. אם עשה מהן אהל וחיברו לקרקע והמת תחתיו הוי כשאר בית וא"צ להטביל האהל עצמו דלא קבל טומאה אלא כלים שתחתיו:

אלא פשתן. שאף האהל טמא כדכתיב והזה על האהל ובפשתן משתעי קרא:

שקיפלה. כמו שגדלין פתילות:

הבהבה. על השלהבת כדי שתהא מחורכת ותדליק יפה:

טמאה היא. דבגד כלי הוא ומקבל טומאה אם היה שלש על שלש דקפול אין מבטלה מתורת בגד הואיל ולא הבהבה:

אין מדליקין בה. כדמפרש טעמא בגמרא:

גמ' שאין לך עושה שלהבת. שיעלה למעלה אלא פתילות של פשתן:

ואין בו משום שלש על שלש. לקבל טומאה בשלש אצבעות:

ומסככין בו. סוכה הואיל ואינו מקבל טומאה דאין מסככין בדבר המקבל טומאה:

חוץ מפשתן. דילפינן מדכתיב ותטמנם בפשתי עץ ש"מ דמיקרי עץ ומקבל טומאת נגעים כמפורש בקרא:

דתנינן. בפ' כ"ח מכלים:

העבין. בגדים העבים כגון הלבדין:

והרכים. בגדים שהם דקים ביותר:

אין בהן משום שלש על שלש. עד שיהא בהן שלשה:

מן המשכן למדו. דפשתן איקרי אוהל. וכתיב פארי פשתן וגומר וכתיב ואת פארי המגבעות שש:

את למד שש. האמור ביריעות משש האמור במגבעות:

ושש. האמור במגבעות ילפינן מפארי האמור בהן עצמן. ופארי האמור במגבעות ילפינן מפארי פשתן דכתיב ביחזקאל דאיירי במגבעות כדכתיב יהיו על ראשם:

מהו לעשות וכו'. כלומר עם עשה אוהל מעור בהמה טמאה אי איקרי אוהל:

ופריך והכתיב ועורת תחשים מלמעלה. כלומר מאי קמיבעיא ליה הרי ממשכן יליף ובמשכן כתיב עורות תחשים ותחשים מין חיה טמאה הן:

ומשני ר' יהודה ור"נ ורבנן. פליגו אי תחשים חיה טמאה או לא:

טיינון. עורות אילים צבועים היו עורות תחשים ונקראים תחשים על שם צבע שדומין לתחשים:

גלקטינין. שם צבע:

וגדילה במדבר. נתגדלה במדבר:

ותייא. ואתיא הא דאמרו רבנן כי האי דאמר רשב"ל וכו':

דחדא קרן. קרן אחד היה לו לקרש:

ותיטב לה' וגו'. ה"ק דוד תהא תפלתי רצויה לפניך משור פר שהקריב אדם ומקרן ומפריס ומתחשים שבראת במדבר לצורך המשכן:

מקרן כתב רחמנא. ללמד על התחש:

תמן תנינן. בכלים פכ"ח:

פחות משלש על שלש. דאלו שלש על שלש חשיב ולא בטיל ואע"ג דקילי כגון סמרטוטין:

שהתקינו. שהקצו לכך:

לפוק בו את המרחץ. נקבים שהמים באים דרך שם למרחץ:

ולנער בהן את הקדירה. לאחוז בהן שולי הקדירה. ולנער בתוך התמחוי:

בין מן המוכן. לקמן מפרש:

ה"ג רי"א בין מן המוכן וכו'. בין שהכינה להניחה בתוך הבית לצורכי הבית:

והתנן. בפ' כ"ז דכלים ר' ליעזר אומר אף וכו' דברישא תנן ג' על ג' שהשליכה באשפות טהורה וכו' חוץ משל ארגמן ושל זהורית טובה ר' אליעזר אומר אף מטלית חדשה כיוצא בהן פי' כמו ארגמן זהורית טובה שאין השלכת' מטהרה:

ולית בר נש וכו'. ואין אדם אומר אף או אפי' אלא א"כ מודה בראשון וכיון דמודה במונח באשפה דטהור בשאר כל הבגדים ומתני' סתמא איירי אף בשאר בגדים א"כ הדרא קושיא לדוכתי' מה בין מן המוכן וכו'. ומשני בין שהכינה לטלותה על הבגד. זה מן המוכן ועלה קאמר ר"א דטמא אבל באשפה אף ר"א מודה דטהור:

הדא ילפא מן ההיא וההיא וכו'. פי' ממתני' דהכא ילפי' על מתני' דכלים ומשם ילפינן על מתני' דהכא:

דברי ר' ליעזר והוא שקיפלה. אבל אי ביטל' מתורת בגד כגון שזרקה לאשפה הרי זו מבוטלת מטומאתה א"נ אע"פ שקיפלה טמאה שאין הקיפול מבטלה מתורת בגד:

אבל הכינה לטלותה. אפי' ר"ע מודה דטמאה דמתני' דהכא כשלא הכינה לטלותה:

ומ"ט דר"א. דאוסר בהדלקה:

נעשה כמטהר כלים בשבת. דע"י הדלקה אזדא לה טומאתה:

ופריך מכיון שקיפלה לא טיהרה. בתמיה הא נתבטלה מכלי:

ומשני שכן שמשים אומנים. רוצים בבגד טוב שיהא דוקא מקופל נמצא שאין הקיפל מבטל:

ופריך ולא מבעוד יום. שהתחיל להדליק בה כבר טהרה מטומאתה ולא נראה כמטהרה:

מפני י"ט שחל להיות בע"ש. נמצא שמטהר כלים בי"ט:

ופריך ולא מאיליה היא טהורה. והוא לא מידי קעביד דקס"ד שהבגד גדול נמצא שבשעת הדלקה עדיין הבגד לא נטהר מטומאתו:

שהיה בה ג' על ג' מצומצמות. עסקינן כשמתחיל להדליק בה מטהרה מטומאת':

עשאה מזור. הוא מן אספלנית שעושין מטלנית כמו פתילה מושימין אותו בתוך נקב המכה:

מזור. מלשון אין דן דינך למזור:

טהורה. ואפילו לר"א דכיון שעשאה למזור בטלה מתורת כלי:

ופריך שרייה בשמן. וכי אינה כאלו עשאה מזור ואפ"ה תנן במתני' דטמאה ולמה תהא עשאה למזור טהורה ולא משני מידי:

שהוא אומר מעין שניהן. פי' שהוא מכריע:

ואינה אלא כר"י. שאף ר"ע מודה לו הכא במתני' דאר"ע טהורה היא מקולא זו שהקיל בה ר"י טיהר ר"ע אפי' במוכנת ואפילו שלש על שלש ודייק ליה מדתני במתני' פתילת הבגד דמשמע בגד ולא קתני של בגד דמשמע הבאה מבגד אלא ודאי דאפי' הוא בגד קצת וחשוב בעיניו מטהר ר"ע וכר' יהושע:

לא סוף דבר. לאו דוקא בבגד טהורה קאמר ר"ע מדליקין אלא אפי' בטמאה מקיל ר"ע:

בגין רב. הא דתנן במתני' בגד ולא תני של בגד היינו טעמא דאי מבגד היא אפי' ר' עקיבא מודה דאין מדליקין בו דאין מדליקין בשברי כלים כדרב ולעולם לא חזר בו נ"ע לגבי ר' יהושע:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף