קרבן העדה/שבת/א/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
גליוני הש"ס




קרבן העדה TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' ובית הלל מתירין. ואע"ג דקעביד מעשה שהפח נקשר והעוף נאחז אפ"ה לית להו לבית הלל שביתת כלים:

גמ' מי מודיע. אם ניצודו מבעוד יום לענין י"ט איירי ואמתני' דאין צדין קאי וכן כל הסוגיין בי"ט ומייתי לה הכא לתרץ דלא תיקשי אב"ש מנא ידע שיצוד מבעוד יום:

ומשני ואם נתקלקלה המצודה. שדרך הציידים לפרוס מצודות באורך מיל או חצי מיל וכשהיא נופלת בראש אחד מתוך שמתפקחת ומתנתקת לצאת המצודות מתקלקלות כולן וראש השני נתק ממקום שנקבע שם וסימן הוא לו שיש חיה בראש האחר והדבר ברור שניצודו מבעוד יום:

ופריך ואפי' נתקלקלה המצודה מנ"ל שניצודו מבעוד יום ניחוש לומר שנתקלקלה בי"ט וגם ניצודו בי"ט:

ומשני בפורשת בחרשין. מתניתין איירי בשפירש מצודות ביערים שמצויין שם חיות ומסתמא אמרינן שניצודו מיד כשפירש המצודות דהיינו בעי"ט הלכך פורשין גם בע"ש לב"ש שבודאי ניצודו בע"ש אלא כשלא נתקלקלו אנו רואין שניצוד בי"ט דאל"כ היה ראוי שיהיו מקולקלים שכן דרך החיה כשהיא עומדת במצודה זמן מה היא מקלקלת אותן:

תדע לך. דאיירי בפורש בחורשין דתנן מצודו' חיה ועופות ודגים ובמים תמיד דגים מצויין א"כ מצודות חיות ועופות נמי איירי במקום שהן מצויין:

וכא. והכא נמי:

ר"ח בשם ר' אתקין להלכה. ל"ג גם במסכת ביצה ליתא ואי גרסי' ה"פ דברי ב"ש תיקון להלכה בי"ט כדתני בפ' אין צדין לישנא אחרינא רבי חייא בשם רבי אתקין להלכה דסברין מימר מותרין למחר:

סברין מימר. הא דאמר רשב"ג בפ' אין צדין בעכו"ם א' שהביא לו דגים לדורון ואמר מותרין הם סברוהו הא דמותרין היינו לקבלן בי"ט כדי לאוכלן למחר דכולי האי לא אחמרו בספק מוכן דלאסור בטלטול אבל באכילה לכ"ע אסורין בי"ט:

מותרין. ממש לאוכלן בי"ט:

סברין מימר ספק מוכן. התירו אפי' באכילה:

העכו"ם. אף מה שבידו צריך הכנה ואסור בי"ט:

ה"ג מן מה דרב מיבעי מייתי קומי וכו'. וה"פ מהא שהיה לו לרב לבא בי"ט לפני רבו ר"ת הגדול ולא בא:

והוא. ר"ח א"ל לרב כשבא היכן היית:

ה"ג שיירתא הוה עברה. כן הגי' במס' ביצה וה"פ א"ל שיירא של עכו"ם היתה עוברת במקומי והייתי אוכל מהן תאנים ש"מ דרבי חייא הוא דאמר מה שביד עכו"ם א"צ הכנה דאל"כ לא הוה רב אומר כן:

לאנטויריס. שם מקום:

אייתון ליה. עכו"ם ביו"ט:

דורמסקנא. מין פרי אילן פרונ"א בלע"ז:

אזל תמן. לאנטויריס:

אתא. האי תלמיד לפני רבו ריב"ל ואמר דאיכא תלמיד א' באנטויריס ואוכל דרמסקנא מן העכו"ם ביו"ט:

א"ל. ריב"ל הוא נהיג כר' סימאי שסובר אין העכו"ם צריך הכנה:

ר"א בשם ריב"ל דמדמניו' וכו'. נ"ל דמייתי לי' הכא לאשמועי' דהך תלמיד דריב"ל דלעיל ר' אבהו הוי:

הרי אלו אסורים. משום כלאים:

שיצים. הם קוצין וגדילין בהן תמרים גרועים וכיפים הם כפות תמרים והני שיצים אינן כלאים בדקלים וכן הוא בערוך ערך כף:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף