קרבן העדה/שבועות/ה/ד

קרבן העדה שבועות ה ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

דברי ר"ש. לשיטת ר"ש דאמר עד שיאמר שבועה לכל אחד ואחד האומר שבועה שאין לך בידי חטים ושעורים וכוסמין אפילו נמצא שאין בידו חטים אפ"ה פטור ולא אמרינן תחול על אחד מהשאר דהא השתא לא חלה אלא על אחת א"נ ה"ק לר"ש אם נמצא שאין בידו חטין אפי' שבועה אחת אין כאן על שאר מינין דכל המינין נגררין בתר הראשון ופי' זה נראה:

ה"ג אף ר' יהודה מודה בה וכ"ה בנזיר. וה"פ ת"ק דמתני' דפליג אר"ש היינו ר' יהודה מודה נמי כשאין לו חטין פטור על השאר דטעמא דת"ק דחייב על כל אחת ואחת דה"ל כאומר שבועה שאין לך בידי חטים ושבועה שאין לך בידי שעורים וכן כולם וכיון דאין לו חטין פטור נמי על השאר:

ה"ג נמצא שאין בידו חטים כו' חברייא אמרי חלה ר"ז אמר לא חלה. וה"פ סתמא דש"ס קאמר נמצא שאין כו' איבעיא לן ופליגי בה חברייא ור' זירא כדמסיק:

מתניתא. ברייתא דתוספתא דנזיר מסייעא לחברייא:

הראשונה מותרת והשנייה אסורה. דהבעל מיגז גייז והשתא הוא דמבטל ליה:

מה אם. התם שהשנייה לא הוציאה נזירות מפיה אלא תלאה נזירותה בהראשונה וקבלת הראשונה שהיא העיקר כבר נתבטל אפ"ה השנייה אסורה כאן שעיקר שבועה לא נתבטלה דהא שבועה הוא אלא דעל החטים בקושטא אישתבע לא כ"ש שחלה על השנייה. ופריך ומאיזה דאר"י כו' פטור בשאר הא תני הכא דר"ש מחייב השנייה אם לא אמרה כמיתה וכיוצא בה וכ"ש דקשיא אר' בא:

ומשני במתפס באומר כו'. כלו' הא דאמר ר"י ופטור היינו בשאמר שבועה שאין לך בידי חטין ושעורין יהו כחטין כו' דה"ל כאומרת כמותה וכיוצא בה דאר"ש אף השנייה מותרת:

פשיטא. לן דבר זה אשה שנדרה בנזיר ולא היפר לה בעלה ועברה על נדרה שלוקה מיהו הא מיבעי לן אם תפסה בה שנייה מהו מי אמרינן כיון שאם לא היפר הבעל לראשונה ה"ל נדר גמור ולוקה אף נדר השנייה שתפסה בנדר הראשונה נדר גמור הוא ולוקה אם עברה או דלמא כיון שאם רצה בעל הראשונה להפך אין כאן נדר לא הוי נדר גמור ללקות השנייה על נדרה:

מאחר שזו לוקה. הראשונה אם עברה על נדרה לוקה אף השנייה שתפסה בה אם עברה על נדרה שגם נדרה נדר גמור הוא:

ותני ב"ד הוא מדאורייתא לא הוי נדר גמור אלא רבנן הוא דגזרו בו דליהוי נדר דומיא דתופס בנדר חבירו הלכך אם עברה על נדרה אינו לוקה:

ופריך ותיעשה כו'. אמאי לא יהיה נדר שנייה נדר גמור אע"ג דהשתא בשעת הנדר איכא לספוקי אם יהיה הנדר הראשונה נדר גמור ליהוי נדר השנייה כאלו נדרה שיהא הנדר חל מהיות תוך ל' יום דהוה נדר אף נדר של השנייה לא יהא חל עד לאחר שנתקיים נדר הראשונה ולא היפר לה בעלה והרי הוא ככל הנדרים שתופסן בהן:

במגבה הדבר תלוי. אמתני' דריש פ' נערה שנתפתתה קאי דאר"ש אם לא הספיקה לגבות עד שמת האב הרי הן של עצמה הרי דאר"ש במגבה הדבר תלוי אף כאן אזלי בתר הראשונה שהיה עיקר הנדר אבל לא אחר השנייה שאין נדרה חל עד אחר גמר נדר של הראשונה:

מתני' אפי' אמר חטה ושעורה וכוסמת. דסבר ר"מ הטוען את חבירו חטה מין חטה קאמר וכן שעורה וכן כוסמת דכתיב והחטה והכוסמת והוי כאלו טענו חטין ושעורין וכוסמין ורבנן סברי גרגיר א' של חטה ושל שעורין ושל כוסמין קאמר:

דברי ר"י. דתניא ר' יהודה אומר שבועה לא לך ולא לך ולא לך חייב על כל א' וא' ות"ק דמתני' ר"י ואמ"ר יוחנן הא דאר"י חייב על כל א' וא' חייב שלש קאמר חדא אחטין וחדא אשעורין וחדא אכוסמין אבל אהא דאמר שבועה שאין לך בידי אין לחייבו ארביעית שכללם יחד אין לך בידי כלום וחזר ופרט לא חטין ולא שעורין ולא כוסמין אלא פרטא פירושה דשבועה שאין לך בידי הוא:

היך עבידא. היכי דמי ולאיזה דבר קאמר ר' יוחנן נפרטין בג' קרבנות:

ופשיט פרוטה חטין כו' נפרטין לג' קרבנות וכדפרישית דוקא ג' קאמר ולא ארבע:

ה"ג פרוטה שליש חטין פרוטה שליש שעורין כו' מהו שיצטרפו כולן. בנפרטין מיבעיא ליה לר' יוחנן דאמר אינו חייב אלא שלש ש"מ שלא כללן כלל:

איתא חמי. בוא וראה מאי מיבעיא לך אפי' היה בידו מינין הרבה בפרוטה אין הדבר תלוי אלא בכלל או בפרט ולאיזה דבר הם נחלקין אלא לענין חיוב קרבן אם כללן חייב קרבן ואם פרטן פטור דה"ל כל מין שבועה בפני עצמו ואין בכל שבועה פרוטה ופטור מקרבן שאין קרבן בא אלא על שבועה שיש בה פרוטה:

ליידה מילה. לאיזה דבר:

שני מינין בשני פרוטות אפי' כי נכללין ונפרטין יאמר כלל תן לי פקדון ותשומת יד כו' שבועה שאין לך בידי אינו חייב אלא אחת אמר פרט שבועה שאין לך בידי פקדון ותשומת יד כו' חייב שנים על שני מינין שיש בהן פרוטה ופטור על שני מינים שאין בכל אחד מהן שוה פרוטה ואין מצטרפין אותן דהא חלקן ופרט כל אחד לעצמו:

ה"ג אר"י כו' ושואל אני בשלום פלוני. כתוב בסוף הגט קודם חתימת העד ושואל אני כו' לא אמרינן על השאילת שלום לחוד חתם עצמו ולא על הגט אלא כיון שכתב בוי"ו ושואל חזקה על כל הגט חתם דוי"ו מוסף על ענין הראשון ועל כל הכתוב למעלה חתם עצמו:

שואל אני כו'. בלא וי"ו פסול דאמרינן לא חתם עצמו אלא על שאילת שלום ולא על עיקר הגט:

ר"ל אמר שואל אני כו'. חזקה לכל חתם דמה לו לחתום על שאילת שלום לחוד ויותר נראה דה"ג אפי' אמר ושואל אני חזקה על האחרון חתם וכ"ה בבבלי גיטין שם:

איזהו כלל. אמתני' דגיטין בפ' המגרש קאי דתנן התם חמשה שכתבו כלל בתוך הגט כו' כולן כשרין וקאמר איזהו כללן ר"י דכולן כשרין:

איש פלוני מגרש פלונית ופלוני פלונית. וכתב זמן אחד לכולן אבל כתוב זמן לכל אחד הוי פרט וטופס לכל אחת ואת שהעדים ניקרין עמו כשר והשאר פסולין כדתנן התם בסיפא ואם כלל כל הנשים יחד כדאמר ר"ל בסמוך פשיטא דהוה כלל:

מגרשים נשינו. פלוני ופלונית ממקום פלוני והדר כתב פלוני גירש פלונית דאי לא הדר ופרטן אינו גט דכתיב וכתב לה ולא לה ולחברתה ואם לא כלל תחלה כל הנשים הוה לה פרט והאחרון לחוד כשר והשאר פסולין:

שאם הזכיר גירושין לכל אחת ואחת. שכתב פלוני מגרש פלונית ופלוני מגרש פלונית דה"ל פרט וצריך טופס ועדים לכל אחת ואחת:

חייליה דר"י. כחו וראייתו דר"י מהא דתנן נדרים פ"ט:

ה"ג קונם שאיני נהנה לזה קרבן ולזה קרבן כו'. וה"פ דוקא כשהזכיר קרבן לכל אחד הוא דהוי פרט אבל לא הזכיר קרבן אלא פעם אחת ה"ל כלל וכשהותר אחד מהם הותרו כולן וה"נ אם אינו מזכיר גירושין אלא פעם אחת ה"ל כלל:

סליק מסכת שבועות

---

---

שולי הגליון

---

---

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף