קרבן העדה/שבועות/ג/ט
< הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי שיירי קרבן פני משה מראה הפנים
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ה"ג שבועה שאוכל ככר זו שבועה שלא אוכלנה הראשונה שבועת ביטוי כו':
אכלה עבר על שבועת שוא. ה"ק אכלה עבר על שבועת שוא לחודה לא אכלה עבר על שביעת ביטוי דמשנשבע שאוכל ככר זו חייב לאכלה וכי הדר ונשבע שלא לאכלה הרי נשבע לבטל את המצוה ולוקה משום שבועת שוא בין יאכל בין לא יאכל ואי לא אכיל לה חייב שתים משום שבועת שוא ואף משום שבועת ביטוי:
דבר שאילו בנדרים אסור ובשבועת מותר. וה"פ בברייתא תניא אמשנתינו דבר שאלו כו':
לא אתייא כו'. וקאמר סתמא דש"ס לא על משנתינו נשנית ברייתא זו שהוא בהיפך בשבועת אסור לישבע כך דממה נפשך קעביד איסורא ועובר אלאו ובנדרים מותר לעשות כן שאם אמר קונם פירותיך עלי אם אוכל מותר לומר אח"כ קונם פירותיך עלי אם לא אוכלנה ונאסרו פירוש חבירו עליו ממה נפשך ואף שאפשר לפרש הברייתא אם אמר קונם אם תוכל וחזר ואמר קונם אם לא אוכל הוי נדר ופירותיו אסורים ובשבועות לא הוה שבועה מ"מ לשון מותר קשיא אלא קאי אמתניתא דתנן לעיל בפרקין:
אחד דברים שיש בהן ממש כו'. כיצד אמר שאתן לאיש פלוני מנה ושלא אתן ה"ל שבועת ביטוי:
ומר. ואמר ר' בא בר שמואל:
מאחר שאין בידו. לישבע להבא שיתן לפלוני מנה או שלא יתן שהרי אין פלוני ברשותו:
אין בידו לשעבר. אף אם נשבע לשעבר שנתן לאיש פלוני או שלא נתן לא הוי שבועת ביטוי עלה תניא זה חומר בנדרים אסור ובשבועות מותר אם אמר קונם שנתן לפלוני כו' הוי נדר ובשבועות מותר כלומר אינה שבועה:
אשכח תני. מצא ברייתא דתני בה על שני המשניות דבר שאלו בנדרים אסור כלומר בנדרים אם נדר כך הוה נדר וחייב לקיימו אע"ג שלענין שבועת ביטוי לא הוה שבועה:
אינו חייב אלא אחת. שאין שבועה חלה על שבועה:
חייב על כל אחת ואחת. דהא בכל שבועה נשבע לשקר:
ה"ג מוטב לעבור על שבועת שוא לחוד ולא על שבועת שוא וביטוי כדתניא בסיפא וכ"ה ברא"ש. וה"פ אכלה אינו עובר אלא על שנשבע לשוא לבטל את המצוה אבל לא אכלה עובר על שבועת ביטוי והיא השבועה הראשונה שנשבע לאכול גם עובר על שבועת שוא שכשנשבע שלא לאכול ה"ל נשבע לבטל את המצוה וה"ל שבועת שוא שאע"פ שקיימה אח"כ מ"מ כשיצאה השבועה מפיו יצאה לשוא על דבר שאי אפשר לו ומאותה שעה הוא עובר אפי' קיים שבועתו:
שבועה שלא אוכלנה היום. כלומר שלא אוכל ככר היום ולא הזכיר ככר זו:
קיים את הראשונה. שאכל ככר זו וביטל לשנייה שנשבע שלא יאכל שום כבר היום:
ה"ג ר"ל אמר קיים לראשונה ולא ביטל את השנייה. וה"פ סובר ר"ל כשנשבע בשנייה אהיתירא קמשתבע ולא היתה כוונתו אלא לאסור על עצמו שאר ככרות אבל ככר זו שנשבע עליה לאכלה בהיתירא קאי א"כ לא ביטל לשנייה באכילתה:
שבועה שאוכלנה היום. נשבע שיאכל ככר אחד היום אח"כ אכל ככר זו שנשבע שלא לאכלה:
ואכלה. ככר זו היום:
וביטל את הראשונה. באכילת ככר זו שנשבע עליה שלא לאכלה וקיים לשנייה שהרי אכל ככר אחד וכבר יצא ידי שבועתו:
ה"ג ר"ל אמר ביטל לראשונה ולא קיים לשנייה. שכשנשבע בשנייה לאכול ככר אחת לא היתה כוונתו על ככר זה שכבר נשבע עליו שלא ולא על איסו לאכלו היום ומסתמא אהיתירא משתבערא:
קיים את שתיהן. דאמרינן כשנשבע בשנייה כוונתו שיאכל ככר זו או אחרת וכשאכל ככר זו קיים שתיהן:
ושניה אומרים לו שיקיימנה בככר אחרת. שבאכילת ככר זו לא קיים לשנייה שלא כיוון עליה שכבר היה מושבע עליה ואמרינן שלא נשבע בשנייה אלא להוסיף עליה שיאכל עוד אחרת הלכך צריך שיאכל עוד אחרת לקיים שנייה:
ע"ד דר"י. דאמר שבועה שנייה קאי נמי על ככר זו שכבר נשבע עליה נמצא באכילת ככר זו עבר על הראשונה ועל השנייה הלכך חייב שתים:
ע"ד דר"ל. דסובר דלא קאי שבועה שנייה על ככר זו אינו חייב באכילתה אלא אחת על הראשונה אבל לא על השנייה:
אוף כו'. סתמא דש"ס קאמר באומר שבועה שלא אוכל ככר זו היום שבועה שלא אוכלנה ואכלה דקאמרת דפליגי בה ר"י ור"ל אינו כן שאני אומר אף ר"ל מודה בזה דקאי שבועה שנייה גם על ככר זו שכוונתו בשנייה לזרז עצמו שלא יבא לידי איסור שלא יאכל ככר זו שכבר נשבע עליה לכך חזר ונשבע ואסר על עצמו כל הככרות ואפילו לר"ל חייב שתים על אכילת ככר זו:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |