קרבן העדה/עירובין/י/ט

קרבן העדה עירובין י ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' לא יעמוד ברה"י. ויטול מפתח המונח בר"ה ויפתח בו פתח החנות שברה"ר. ואע"פ שאין ממקום המפתח עד הפתח ד"א גזרה שמא יכניס המפתח אצלו:

אא"כ עשו לו מחיצה. ויעמוד בתוכה ויפתח וינעול:

א"ל והלא מעשה וכו'. שמעוה רבנן לר"מ דכי היכי דאמר לא יעמוד ברה"י ויפתח ברה"ר וכו' ה"נ קאמר לא יעמוד אדם בכרמלית ומשום הכי קא מותבי ליה משוק של פטמין שהיה בירושלים דככרמלית היא כיון שדלתותי' נעולות בלילה לא מיקרי רה"ר וכיון שאינן יכולין לערב את כולה ה"ל ככרמלית והחלון שמניחין בו המפתח היה רה"י והיו עומדין בכרמלית ופותחין ברה"י:

פטמין. טבחים שמפטמין הבהמות לשחוט:

של צמרים. מוכרי צמר:

גמ' אין הלכה כר' יהודה. היינו חכמים דמתני' דפליג' על ר"מ:

בעי למה עבד ר"מ את הכותל. מיבעיא ליה הא דסבר ר"מ חוקקין להשלים לענין מאי אמר חוקקין:

כגמום או כנקוב. פי' כגמום אם היה במקום אחד רחב ד' למטה או מן הצד רואין כאלו נחתך הכל בשוה אבל בחור שאין בו ד' בשום צד לא אמרינן חוקקין או דלמא כנקוב ואפי' חור כל שהוא רואין אותו כאלו הוא נקוב לצד פנים ויש בו ארבעה:

אין תימר כגמום וכו'. ונפקא מיניה דאם נאמר כגמום הוא א"כ מותר ליתן המפתח בתוך חור המנעול אפילו למעלה מעשרה דהא ליכא שום מקום רחב ארבעה אבל אי אמרינן כנקוב הוא א"כ ה"ל כנקוב עד הרשות היחיד ארבעה על ארבעה וה"ל חורי רשות היחיד ואסור ליתן לתוכו מפתח אפילו למטה מעשרה דה"ל כמכניס מרשות הרבים לרשות היחיד ל"א מיבעיא ליה אי הוה כגמום כאלו נחתכה הפתח מלמעלה עד מקום החור או כנקוב כאלו חקוק בו במקום המפתח מקום ד' על ד' וה"ג אי כגמום למטה מעשרה מותר ואי כנקוב אפי' למטה מעשרה אסור ולשון ראשון נראה עיקר:

פתח גנות. סתם מנעוליהן גבוהין עשרה ורחבן ד' ורשות היחיד הן:

בית שער. בית קטן ופתח הגינה פתוח בו ובשערי גינה הסמוכים לרשות הרבים עסקינן:

פותח ונוטל מבפנים. דבית שער רשה"י הוא וכן כשהוא מחוץ:

הכי גרסיכן לא מיכן ולא מיכן. דאסור מכאן ומכאן להכניס מכרמלית או מרה"ר לרה"י דהיינו המנעול הלכך נוטל המפתח מערב שבת ונתנו על גבי המנעול ועומד על גבי האסקופה ומטלטל המפתח ממנעול עצמו לפתוח בו ולא גזרינן שמא יביאנו אצלו לאסקופה שהוא כרמלית:

ומניחו במקומו. למנעול על גביו כגון מנעולין של עץ שעושין עניים לפתחיהן וראשיהן רחבין:

הכי גרסינן וחכמים אומרים אע"פ שהמנעול למעלה מעשרה טפחים מביא המפתח מערב שבת ופותח וכו'. וה"פ דאיירי במנעול שאין בו ארבעה וה"ל כרמלית כמו אסקופה ורבי מאיר סובר דחוקקין להשלים וה"ל מקום ד' וחכמים סבר י דאין חוקקין להשלים וה"ל מקום פטור:

שאין משתמשין מרשות לרשות. מאסקופה שהיא כרמלית לחלון שהוא רשות היחיד דרך המנעול שהוא מקום פטור לרבנן ובטל אצל כל רשויות:

הכי גרסינן הדא אמרה כגמום עביד רבי מאיר. וה"פ מדאוסר למעלה מעשרה ומתיר למטה מעשרה ש"מ דאיירי במנעול שבמקו' אחד רחב ד' אלא שבמקום המפתח אינו רחב ד' הלכך למעלה מי' דאמרי' חוקקין להשלים אסור אבל למטה מי' מותר דהא לא הוי חורי רה"י דהא אינו נקוב עד לפנים:

ניחא מבפנים וכו'. פריך הניחא שמבפנים צריך בית שער דגזר דלמא מפיק מאסקופה שהיא כרמלית לרה"י:

מבחוץ צריך בית שער. למה הא לא גזר ר"מ דלמא מפיק מכרמלית לר"ה דהא מתיר במנעול למעל' מי' ליתנו על המנעול ולפתוח בו ולא גזר שמא יביאנו אצלו לאסקופה שהיא כרמלית:

ומשני לא נמצא שתי רשויות משתמשות ברשות אחת. דהא מ"מ בני רה"ר ובני רה"י משתמשות באסקופה זו ואסור:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף