קרבן העדה/עירובין/ו/ד

קרבן העדה עירובין ו ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' בש"א מבעוד יום. דסברי בטול רשות מקנה רשותא הוא ומקנה רשות בשבת אסור:

ובה"א משתחשך. דסברי בטול לאו אקנויי רשותא היא אלא אסתלוקי מרשותא ואסתלוקי מרשותא בשבת שפיר דמי:

מי שנתן רשותו והוציא. שחזר והשתמש ברשות שבטל:

ה"ז אוסר. דמיהדר ומשקל רשותו הוא וחזר בו מביטולו:

אחד שוגג ואחד מזיד. דגזרו שוגג אטו מזיד:

גמ' כיני מתניתא. כן היא מתניתין:

מאימתי מבטלין רשות. דנותנין משמע שהקנה להם רשותם ובהא מודו ב"ה וכדפרישית במתני' ל"א דמי שנתן רשותו בשכירות משמע ולעיל אסיקנן דאין שוכרין מישראל והראשון נראה עיקר:

כיני מתניתא בה"א משתחשך. נראה שהיה במשנתם בהיפך בש"א משתחשך ובה"א מבע"י לפיכך הגיה ואמר דכן היא מתני' בה"א משתחשך:

דל כן. כלומר דאם לא כן אלא בה"א מבע"י א"כ ה"ל ב"ש לקולא וב"ה לחומרא וקשיא ליתני בעדיות גבי קולי ב"ש וחומרי ב"ה:

כיני מתניתא אינו אוסר. דהא ר"מ ס"ל לעיל דצדוקי מבטל רשותו ואף ע"ג דדרכו לחזור ולהוציא אינו אוסר וכדפרישית לעיל:

עד שלא חשיכה. שעדיין לא קנה עירובו של ראשון ה"ז מן השוק אוסר ואף ע"פ שאינו דר כאן:

משחשיכה אינו אוסר. שהרי הותר למקצת שבת:

דב"ש היא. דאלו לב"ה כשם שמבטלין רשות משחשיכה כך אוסרין משחשיכה ותו למה מבע"י אוסר ניבטיל:

אין ביטול רשות גדול מזה. אבריית' פריך דסובר ר"י בר בון דכל שאינו דר בהחצר אינו אוסר דמקום דירה גורם וקשיא ליה א"כ למה יאסור זה מן השוק עליהם:

ה"ג ונפל הבית ירושה לאחד מהן עד שלא חשיכה אינו אוסר משחשיכה אוסר וכ"ה בבבלי. וה"פ אם נפל הבית לא' מבני החצר ומת עד שלא חשיכה אינו אוסר שהרי עירב זה עם שכניו על דירתו שהיתה לו כבר בחצר:

עוד היא דב"ש. אף זו כב"ש אתיא הלכך משחשיכה אוסר ואינו יכול לבטל שאין ביטל רשות משתחשך:

ה"ג מהו לשכור רשות משתחשך. וה"פ מי אמרי' שוכר כמערב דמי מה מערב מבע"י אף שוכר מבע"י או דלמא שוכר כמבטל רשות דמי ומה מבטל רשות אפי' משתחשך לב"ה אף שוכר אפי' משתחשך:

לחמתא דגדר. דתרי חמת הוו:

שמעון ר"י. שמע ר"י ששכרו בשבת ואמר יפה עשיתם ששכרתם דשוכר כמבטל רשות דמי:

מה פליגון. מי פליגי ר"י ור"ל או לא:

לא עשיתם יפה שטילטלתם. כולם כאחד דאחר שבא העכו"ם בביתו בשבת בטל ליה העירוב וכי הדר שכרו אין העירוב חוזר לקדמותו וצריך שיבטלו כולם רשותם לא' מהן ולא שיטלטלו כולם:

בעי אף לענין מחיצות כן. מי אמרי' אף לענין מחיצות שניתוספו ע"י עכו"ם בשבת דיכולין לבטל זה לזה או לא:

היך עבידא. היכי דמי:

היו שנים. כגון ב' בתים משני צידי רה"ר ובא עכו"ם והקיפום מחיצ' בשבת מכאן ומכאן ונשאר לפני הבתים כמו חצר לפני הבתים:

ועירבו עירוב אחד. פי' כל אחד עירב לעצמו:

כבר נכנסה שבת באיסור. ואינן יכולין לבטל זה לזה:

היו ג'. מחיצות:

ועירבו שני עירובין. כלו' שעירבו שניהם עירובן יחד:

ובא העכו"ם ופיחת. אחת מהן בשבת:

חיילי' דר' בא וכו'. כלומר כוחו וראייתו דר' בא דאמר מקצת השב' ככולה בין לחומרא בין לקולא:

מן הדא. מהא דתני בברייתא כל שבת וכו' חוץ מן המבטל רשות שאף בשבת מבטל:

ה"ג ואית דאמרי חוץ מן המבטל ומן המשכיר. וה"פ אף המשכיר אע"פ שנאסר למקצת שבת חוזר להיתירא ע"י שישכיר בשבת:

פונדק. יש בו חדרים פתוחין לחצר והאכסנאים נכנסים בהן ואוסרין זה על זה בשבת והוו דיירי בההוא חצר ב' ישראלי' וחד עכו"ם ששכר את דירתו מחבירו עכו"ם ואותו שבת לא היה שם אותו עכו"ם השוכר אלא עכו"ם המשכיר והיו יראים שמא יבא עכו"ם בשבת ומיבעי' להו אם מותר לשכור מהמשכיר היכא דמצי לסלק לי' לשוכר אע"ג דהשתא לא סלקי' או לא:

מאחר שהעכו"ם. השוכר בא בשבת ויכול להוציאם מהפונדק בשבת לא מהני מה ששכרו מהמשכיר:

מעתה. לרשב"ל אף בבית ישראל יהא אסור להכניס ולהוציא שהרי יכול העכו"ם לבוא ולהוציא אותנו מבתינו בעל כרחינו:

אין בתינו שלנו. לענין זה שיכולין לדור עמנו אבל אינן יכולין להוציא אותנו מבתינו לגמרי הלכך אין אוסרים עלינו בשבת דאינן אלא כאורחים:

ובפונדק. אבל בפונדק יכול השוכר להוציא אותנו לגמרי כיון שנכנסו בלא רשותו שהרי לא הי' בביתו הלכך לא מהני מה ששכרו מהמשכיר:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף