קרבן העדה/עירובין/ג/ז

קרבן העדה עירובין ג ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' מערב אדם שני עירובין. אם היה צריך יום ראשון לילך למזרח ביתו ארבע אלפים אמה ויום שני למערב ביתו ארבע אלפים אמה יכול לילך מערב יום טוב למזרח ולמערב ולערב שם:

ואומר. עירובי של מזרח יקנה לי היום לצורך מחר ועירובי של מערב יקנה לי בבין השמשות דלמחר לצורך יום ב' דקסבר רבי אליעזר שבת ויום טוב לאו כחד יומא אריכא נינהו אלא ב' קדושות ולכל חד יומא אית ליה חדא שביתה ובכל חדא מיקניא ליה שביתה לאיזה צד שירצה ובין השמשות דקמא לדידי' הוא דקני ולא ליום ב' שאם היה קדושה א' אינו יכול לערב לב' רוחות כשם שאסור לערב חצי היום למזרח וחצי היום למערב:

עירובי בראשון ובשני כבני עירי וכו'. כלומר ואם לא היה צריך לילך אלא בא' מן הצדדין ביום ראשון לבדו וביום ב' א"צ לצאת מתחומו ורוצה שיהיה ביום שני כבני עירו או הפך הדבר שלא יצטרך ביום ראשון לצאת חוץ לתחום העיר ובשני יצטרך יכול לעשות כרצונו דב' קדושות הן:

מערב לרוח אחת. לצורך ב' ימים:

או אינו מערב כל עיקר. אפי' לצד אחד להיות בא' מן הימים כבני עירו:

מוליכו. השליח:

בראשון. עי"ט שלפני השבת:

ומחשיך עליו. עד שיקנה העירוב:

ונוטלו ובא לו. שמא יאבד ושוב אין לו עירוב בשני כדקתני נאכל עירובו בראשון וכו' וחוזר ומוליכו בשני כו':

בשני מחשיך עליו וכו'. דמספקא להו לרבנן דלמא ב' קדושות הן לפיכך צריך להוליך עירובו בשני ביה"ש:

משתכר בהליכתו. כלומר קנה לו הליכה ליום מחר:

ומשתכר בעירובו. שאוכלו ובי"ט אחר שבת דלא אפשר בהכי מוליכו בראשון וחוזר והולך שם בשני לראות אם קיים עירובו ומחשיך עליו ואם רוצה יאכלנו אחר כן:

מודים אתם לי שהן ב' קדושות. דקאמירתו אין עירוב לשני דאי קדושה אחת היא ה"ל כחד יומא אריכא ויקנה ביה"ש של ראשון לשניהן וכיון דב' קדושות הן יכול לערב נמי לב' רוחות ור"א לא ידע דמספקא להו לרבנן:

גמ' כיני מתניתא. כצ"ל במתני' או מערב לרוח א' לב' ימים. דאי כדקתני קשיא היינו לרוח א' היינו לב' הימים:

ה"ג חצי יום בדרום וחצי יום כבני עירו:

כך לא תחלוק לנו ב' ימים. ור"א סובר דשאני התם דה"ל קדושה א' משא"כ בב' ימים דב' קדושות הן:

שלא יתננו. לעירובו בסל שבביתו:

שמא ישכח ויאכלנו. בי"ט ראשון דלכ"ע לא הוי עירוב לי"ט שני. ל"א שלא יתננו לעירובו בסל דהיינו שלא יערב בפת אלא יערב ברגליו דבעירוב דפת איכא למיחש שמא ישכח ויאכלנו מה שא"כ במערב ברגליו:

הכי גרסינן נאכל אחד מהן. וה"פ נאכל אחד מן שני העירובין ביום טוב ראשון:

הרי זה חמר גמל. דדלמא נאכל עירובו של יום שני נמצא שבשני הוא כבני עירו ויש לו אלפיים לכל צד או דילמא נאכל עירובו של יום ראשון נמצא שבשני קנה עירובו ואין לו אלא אלפים שבין עירובו לביתו:

תמן תנינן. בפ"ד דטבול יום:

לגין שהוא טבול יום ומילאוהו מן החבית מעשר טבל. וה"פ לגין הם כדים של עץ שמילאוהו מן חבית שיש בו מעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו דהויא במיתה בעודו טבל ואפי' לכהנים אסור:

הרי זה תרומת מעשר משתחשך. כדי שיערב שמשו של לגין ולא יפסול התרומה דאם היתה התרומה חלה מבעוד יום היתה נפסלת בטבול יום אבל כל זמן שלא הפריש התרומה שבו הרי הוא כמעשר ראשון שאינו נפסל בטבול יום:

הרי זה עירוב לא אמר כלום. לפי שאין עירוב קונה אלא בסעודה הראוי' מבעוד יום וזה אינו ראוי עד שיעריב השמש:

הכי גרסינן דר"א אמר מערבין לאדם משתחשך. וה"פ כיון דאר"א דמערב לב' רוחות ע"כ לומר דסובר דתחלת יום השבת קונה העירוב דאס"ד סוף היום של ערב שבת או ערב יום טוב קונה העירוב אם כן לא הוה סעודה הראוייה לו שהרי היה אסור לילך לשם למקום עירובו שבמערב בעוד יום בראשון א"כ לדידיה מותר נמי לערב בלגין טבול יום דהא בתחלת יום השבת כבר הם מתוקנים:

ה"ג ד"ה היא תמן ליום א' ברם הכא וכו'. וה"פ התם בלגין אפי' כר"א אתיא דסובר נמי סוף היום קונה העירוב אבל כאן בשני עירובין היינו טעמא דר"א שאין העירוב קונה בין השמשות שבין י"ט לשבת אלא אלא בביה"ש של עי"ט דהיינו מבחול קונה העירוב על ב' הימים ואז היה יכול לילך למקום שירצה:

על דעתיה דרבי אליעזר. דאמר דמערב לב' הימים בע"ש א"כ גם כאן מערב בחמישי על יום השבת:

ה"ג ע"ד דרבנן לא קנה. שהם סוברים שצריך לערב לרוח אחת ולשני הימים אבל מערב יום טוב אינו יכול לערב שבת לרוח אחרת:

אר"י. לעולם אפי' לרבנן מערבין מחמישי לשבת והכא טעמא אחרינא אית ביה:

ה"ג שכן מערבין מערב לשבת. וה"פ שכן אין מערבין מלילי שבת לשבת לפי ששניהם קדושה אחת הן ה"נ אין מערבין מי"ט לשבת:

ברם הכא. אבל כאן במערב מחמישי לשבת כשם שמערבין מע"ש לשבת ה"נ מערבין מחמישי דהא תרווייהו ימי חול הן:

ואינון מתיבון ליה. ורבנן משיבין לר"א:

שאין מערבין לאדם בתחלה מי"ט. לשבת הסמוך לו ואי ב' קדושות הן למה לא יהא מותר לערב מיום טוב לשבת אפילו לא עירב מערב יו"ט אלא ודאי דקדושה אחת הן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף