קרבן העדה/עירובין/ב/ד

קרבן העדה עירובין ב ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' אם היתה דרך הרבים וכו'. דס"ל דאתו רבים ומבטלי מחיצות כאלו שהפרוץ מרובה על העומד מד' רוחותיה שאם היו שתי מחיצות שלימות בהא היה מודה ר"י שאין כח ברבים לבטל מחיצות:

וחכ"א א"צ. דהא מ"מ איכא ד' מחיצות בכל צד ב' אמות וה"ל כצורת הפתח וכדפרישית לעיל בריש פרקין:

באר הרבים. הוא נובע ולא עביד דפסיק:

בור הרבים. אי פסקי מיא מדכרי אהדדי:

באר היחיד. נמי שרי דלא פסיק:

באר הרבים. דאיכא תרתי למעליותא:

חגורה. היקף של חבלים מד' רוחותיה:

גמ' דתנינן תמן. לקמן פ' כל גגות:

וכן גשרים המפולשין. שיש להן מחיצות מלמטה בשני הצדדין:

אינה מוחלפת. וכדמפרש ר' ירמיה אי נמי כדפרישית במתני' והראשון נראה:

דו סבר. דר"א הוא סובר כרב יהודא:

ה"ג דמר רב יהודה. לקמן בס"פ כל גגות:

הדא דתימר. הא דאר"י גשרים המפולשין מטלטלין תחתיהן היינו כשהן מפולשין לבקעה דהיינו כרמלית אבל לרשות הרבים אסור והני פסין לרשות הרבים הן מפולשין:

ופריך בכל אתר. בכל מקום דברי ר' לעזר יש להם סמיכה וראיה מדברי ר"ח הגדול וכאן דברי ר"ח קשיין ליה:

כיצד מתירין. מבואות המפולשין לר"ה:

ולחי מכאן. או קורה מכאן ומכאן ולא לחי:

וחכ"א לחי. או קורה בראש האח':

ה"ג ועושה צה"פ. בסוף העיר:

וכא אמר הכין. וכאן אומר ר"א דלר"י במפולשין לרשות הרבים מודה ר"י לרבנן:

ומשני כאן בעשר. מבואות המפולשין לרשות הרבים דסגי בלחי או קורה היינו שהן מפולש בעשר ולא יותר:

כאן. בפסי ביראות דפירצתן בי"ג כדאמרי' בר"פ לר"י אי מפולשין לבקעה אין אבל לרה"ר לא:

מיליהון דרבנן. היינו ר' אחא בשם רב הושעיא דבסמוך פליג אהא דקאמר דמבואות המפולשות היינו בפרצה בעשר:

וכא אמר הכין. וכאן הוא אומר דבעשר דווקא איירי:

ה"ג רבנן דקיסרין אמרין. דר"י אדר"י ל"ק:

תמן. התם גבי גשרים המפולשין:

העומד רבה על הפרוץ. בב' מחיצות וכדפרישית במתני' מה בין בור הרבים וכו'. לת"ק פריך:

בור הרבים יש לו קול. והכל יודעין דמשום בור עשו פסין ויודעין נמי שנעשו הפסין להשתמש בבאר:

מעתה אפילו לבארו. של יחיד יהיה אסור לעשות פסין מפני שאין לו קול:

מימיו מצויין לכלות. וכשיכלו ישימו על לב ומדכרי אהדדי כדפרישית במתני' אין מימיו מצויין לכלות. וחיישינן דלמא יכלה ולאו אדעתיה ומטלטל בחנם:

מתני' נמי דייקא עושין פסין לביראות. דוקא אבל לא לבורות משמע דאפי' לבור הרבים אין עושין פסין וכריב"ב:

ופריך והא תנן במתני' אבל לבור היחיד וכו'. הרי שגם ר"ע אוסר בבור היחיד א"כ ליכא למידק מדקתני ביראות ולא בורות דלמא משום בור היחיד:

אלא כאן אנן קיימין. אלא כי דייקינן ממתני' דייקינן הכי:

ה"ג ודכוותה עושין פסין לביראות ולבור הרבים. וה"פ הכי ה"ל למנקט עושין פסין לבארות ולבור הרבים ובארות הן של יחיד ושל רבים מדלא קתני הכי ש"מ דבבאר הרבים לחוד התירו ומאי ביראות דעלמא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף