קרבן העדה/סנהדרין/ט/ה

קרבן העדה סנהדרין ט ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' שנתערב באחרים. בגמרא מפרש הנך אחרים מאן נינהו:

כונסין אותן לכיפה. ושם מאכילין אותן שעורים עד שתבקע כריסן:

נידונין בקלה. מאחר שנתערב ואי אתה מכיר מי המחוייב את החמורה ומי מחוייב את הקלה אי אתה רשאי למושכו למיתה החמורה שלא נתחייב בה אלא ידונו בקלה שישנה בכלל החמורה:

הנסקלין בנשרפין. אע"ג דרובן דהני נשרפין כדקתני נסקלין בנשרפין משמע חד נסקל שנתערב בנשרפין טובא אפ"ה לר"ש ידונו כולן בסקילה מפני שהשרפה חמורה:

ידונו בשרפה. דאזלינן בתר רובא ואפילו הוה איפכא חד מהנשרפין שנתערב בהרבה נסקלין ידונו בשרפה שהסקילה חמורה ואי אתה רשאי למושכה להחמיר עליו:

לא ניתנה. לארוסה בת כהן שזינתה וארוסה בת ישראל בסקילה ש"מ שריפה חמורה קסבר ארוסה בת ישראל יצאה מסקילה לשרפה:

לא ניתנה למגדף ולע"א. שפושטין ידן בעיקר וארוסה בת כהן בסקלה כבת ישראל ובת כהן דאפקה קרא שהיא בשרפה היינו נשואה דאלו בת ישראל בחנק וזו בשרפה:

בסייף. שחנק חמור:

וחכ"א בחנק. שסייף חמור:

גמ' שנתערב בכשרין. איירי מתני' וקמ"ל אפילו נתערבו שנים ואחד מהן חסיד שהכל יודעין שלא הרג אדם אפ"ה לא מחייבינן לאידך משום הך חזקה ובהא אפילו ר"י מודה והא דאר"י כונסין אותן לכיפה לא עלה קאי אלא חסורי מחסרא והכי קתני ושור שנגמר דינו ונתערב בשוורים אחרים (מעליון) סוקלין אותן דהא ע"כ כולן אסורים בהנאה ואין להבעלים הפסד בסקילתן הלכך סוקלין איתי כדי שיקויים מצות סקילה במחוייב בה ור"י פליג וסובר שא"צ לסוקלן שלא להטריח להב"ד אלא כונסין אותן לכיפה והם מתים ברעב:

ונתערב ברוצח שנגמר דינו. איירי מתני' רבנן סברי אין גומרין דינו של אדם אלא בפניו וכיון דאין מכירין אותו לא הויא בפניו הלכך כולן פטורין ור"י מיפטרינהו לגמרי נמי לא דרוצח נינהו וכבר נתקבלו העדיות ונשאו ונתנו בדבר הלכך כונסין אותן לכיפה:

בשור. שלא נגמר דינו שנתערב בשוורים אחרים שנגמר דינן איירי מתני' וקמ"ל דלא אמרינן לסקול כולן כדי לקיים מצות סקילה במחוייב בה כיון דאם ידונו יהיו מותרים בהנאה נמצא שיש בזה הפסד להבעלים:

ופריך אם בשור. שנתערב בשוורים איירי מתני' אימא סיפא רי"א כונסין אותי לכיפה אמאי הא אין שום תועלת בדבר זה דאף באחד מהן לא מתקיים מצותו:

רש"א חמורה שרפה מסקילה כו'. הא ודאי לא צריך שמפורש כן מתני' אלא אגב שבא לפרש סיפא חנק והרג דטעם פלוגתייהו איזה מהן חמור מפרש נמי לרישא הא דקאמר שהשרפה חמורה היינו מסקילה אבל שניהם מודים שהשרפה חמורה משאר מיתות וכדתנן לעיל ר"פ ארבע מיתות:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף