קרבן העדה/סנהדרין/ו/ו

קרבן העדה סנהדרין ו ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' אלא המגדף. מברך את השם:

והעובד עכו"ם. נמי איקרי מגדף דכתיב והנפש אשר תעשה ביד רמה את ה' הוא מגדף ואותה פרשה איירי בעכו"ם:

ואין דנין שנים ביום אחד. בב"ד אחד משום דלא מצי להפוכי בזכותיהן דכל חד וחד לבקש ראיות למיתה זו ולמיתה זו:

ואין דנין שנים ביום אחד. אלא שמעון ב"ש הוראת שעה היה שהיו בנות ישראל פרוצים בכשפים ועשה סייג לשעה ותלאן לפרסומא מילתא ודן את כולם ביום אחד מפני קרוביהן שלא יתקשרו להצילן:

גמ' מה מגדף שנסקל נתלה. דכתיב כי קללת אלהים תלוי ובבבלי מפרש פלוגתייהו דר"א ורבנן:

אית תניי תני. תני חדא יהודה בן טבאי נשיא ותניא אידך שמעון בן שטח נשיא:

עוברא כו'. מעשה שמספרים אנשי אלכסנדריא סייעת לדבריו:

ה"ג דאלכסנדרא מסייעא ליה יהודה בן טבאי הוון בני ירושלים בעין ממניתיה נשיא בירושלים עריק ואזיל לאכסנדרא והיו בני ירושלים כותבין כו'.:

בעלי. כלומר אדם שעושה לנו כל צרכינו כבעל לאשתו ש"מ שהוא היה נשיא:

תרין כו'. שני תלמידי חכמים היו באשקלון אוכלים יחד ושותים יחד ועוסקים בתורה יחד מת אחד מהם ולא גמלו חסד עמו לקברו כראוי לפי כבודו ובאותו זמן מת בני של מעיין המוכס ובטלו כל בני העיר ממלאכתן לגמול לו חסד:

שרי כו'. התחיל אותו חסיד לבכות ולהצטער ואמר אוי שאין לשונא ישראל שכר כלום בעה"ז ונראה לו חבירו בחלום ואמר אל תבזה בני אדוניך כלומר החסידים זה בן המוכס עשה זכות אחד וקיבל שכרו בחסד הזה וזה על עצמו אמר כן הוא עשה חטא אחד ונתכפר לו בבזיון הזה שלא נגמל חסד כראוי:

ומה כו'. ואיזה חטא עשה אותו חסיד חלילה לאו חטא גמור עשה כל ימיו אלא פעם אחד הקדים תפילין של ראש לתפילין של יד:

ומה. זכות עשה בן מעיין המוכס:

חס ליה. חלילה לו לא עשה מצוה הגונה וראויה מימיו אלא פעם אחד עשה סעודה לשרים ולא באו אמר יבואו עניים ויאכלו הסעודה שלא תאבד:

ואית. ויש אומרים היה הולך בדרך והיה לו תחת האילן ככר לחם ונפל לארץ ונטלו עני אחד ולא אמר לו דבר כדי שלא לביישו ולהאדים פניו:

וחמא. וראה חבירו. המת מטייל בגנים ופרדסים ועל מבועי מים וראה לבן מעיין המוכס עומד על שפת הנהר לשאוף ממנו מים לשתות ולא יכול להגיע אל המים והעונש הלזה מדה כנגד מדה שנותן לו כל חפצו ולא נתן ממנו כלום לעניים לכך לא ישיג מה שרוצה להשיג. וחמא למרים כו'. וראה למרים בת עלי בצלים תלויה בחיטי דדיה כן פי' הי"מ ול"נ בשורות השערות חיטי הוא כמו ביני חיטי שפירש בין השורות מזייא הן שערות וכן עיקר:

ואית. ויש אומרים ראה ציר פתח הגיהנם תקוע באזנה:

אמר להו עד מתי תהיה זו בעונש הזה א"ל עד שיביא שמעון ב"ש כלומר כשימות מסלקין אותה מאזנה ותוקעין באזנו אמר להו מה חטא שמעון ב"ש שיענש כך אמרו ליה שקיבל על עצמו בנדר אם יתמנה לנשיא יהרוג לכל המכשפים וכעת הוא נשיא ולא הרגום והרי נמצאים שמונים נשים מכשפות במערה באשקלון ומקלקלים העולם:

ה"ג ולא קטלון והא אית כו' וכ"ה בחגיגה:

זיל. לך ואומר לו כל מה שראית אולי יקיים דיבורו:

ה"ג א"ל אנא דחיל דהו גבר נשייא ולית כו' וה"פ אמר להו אדם גדול ונשיא הוא ואני מתיירא שמא לא יאמין לי ויצערני אמרו ליה אל תירא עניו גדול הוא ויאמין לך ואם לא יאמין לך תן לו סימן לאמת דבריך תן ידך על עינך והוציאם ותן אותה תוך ידך ואמור שתחזיר והיא חוזרת למקומה ותהיה כחברתה כלומר כעין השני:

ה"ג וייבה גו ידך. אמרי חזרת כו':

אזיל. הלך וסיפר לו המעשה ורצה לעשות הסימן לפניו א"ל שמעון אין צורך לסימנך אני יודע שאתה איש חסיד ואינך משקר בדבר חלומך:

אעפ"כ. אין חלום בלא דברים בטלים שאמת הוא שבלבי חשבתי לעשות כן אבל בפי לא אמרתי ובחגיגה הגירסא ידע אנא דאת גבר חסיד יתיר מן כן את יכיל עבד ולא עוד אלא בפומי לא אמרית בלבי חשבית וגירסא זו נראית יותר:

והיה אותו היום יום סגריר ולקח שמנים אנשים בחורים ולבושים בגדים נקיים ונאים ולקחו עמהן שמנים קדרות חדשים ונתנן בהן לבושיהן וכפאם על ראשיהן שלא יכנסו בהם הגשמים ואמר להם אם אזעק פעם אחת לבשו בגדיכם וכשאזעוק פעם שנית הכנסו כלכם יחד ובחגיגה פירשתי בתוספת לשון צפר בענין אחר:

כיון שנכנס למערה שבאשקלון אמר אוהבי אוהבי פתחו לי משלכן אני מכשף כמותכן:

אוים. היפך מן עוין שהוא לשון שנאה כמו ויהי שאול עוין את דוד ושני הפכים בשרש אחד כמו שרש ובחגיגה הגירסא אריס אריס וגי' שבסוגיין עיקר:

כיון דכנס. אצלם אחת אמרה מה שהיה אמרה בכישופיה והביאה לחם ואחת אמרה מה שאמרה והביאה תבשילין ואחת אמרה והביאה יין:

אמרן ליה. אתה מה בכתך לעשות עשה אמר להו יש בכחי לעשות לצעוק שני פעמים ויכנסו להכא שמנים אנשים בחורים לבושים בגדים נקיים שיהיו שמחים עמכם ומשמחים אתכם:

אמרין ליה. להם אנו חפצים כיון שצעק פעם אחד לבשו הבגדים צעק פעם שנית נכנסו כולן ביחד:

דמו. להו שכל אחד מהן יקח אחת מהנשים ויגביהנה מהארץ דכשהן מסולקין מן הארץ אין בהם כח לעשות דבר כישוף:

והוה. והיה אומר לזו שהיתה מביאה פת בכישופיה הביא פת ולא היה בכחה להביא ואמר שמעון הביאה לתלייה ולאחרת אמר הביאה יין ולא הביאה ואמר לתלותה וכן עשה לכולן והיינו דתנן שמנים נשים תלה שמעון ביום אחד אע"ג דאין דנין שנים ביום אחד לא חש לה לפי שהיתה השעה צריכה לכך וב"ד מכין ועונשין שלא מן הדין:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף