קרבן העדה/סנהדרין/ה/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
תוספות הרי"ד


קרבן העדה TriangleArrow-Left.png סנהדרין TriangleArrow-Left.png ה TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שזה. שאמר בשנים בחדש ידע שהחדש שעבר מלא היה ויום ראשון של חדש שהוא יום שלשים מחדש שעבר היה:

אחד אומר בשתי שעות כו'. דטעו איניש בהכי:

רי"א עדותן קיימת. דעביד איניש דטעי כולי האי:

חמה במזרח. מקום זריחת החמה עד אמצע הרקיע קרוי מזרח ומאמצע הרקיע עד מקום השקיעה קרוי מערב:

גמ' עד היכא. יכנסו בתוך החדש דאם יש ביניהם יום אחד נימא דטעו בעיבור החדש:

עד רוב החדש. אבל מכאן ואילך כגון אחד אומר בעשרים ואחד אומר בעשרים ואחד לא תלינן בעיבור החדש דכבר שמע בימים הללו שהחדש מעובר:

ה"ג כגון עירנין הללו אשל בני כרכים אמרו חכמים אינן כלום. וה"פ מתני' בשהעדים הם בני עיירות שאין שם ב"ד ואינן יודעין כל כך בעיבורו של חדש אבל בני כרכים אמרו חכמים אין עדותן כלום וה"ל כמכחישן זא"ז שלעולם יודעין בעיבורו של חדש ואפשר לקיים גירסא שלפנינו וחכמים פליגי אמתני' וסוברים באחד אומר בשני ואחד אומר בשלישי עדותן בטלה:

כגון אנא. שאני יושב בכרך מימי לא התפללתי תפלת מוסף דר"ח עד אשר לא ידעתי מתי איקבע ר"ח:

משש כו'. שלא לאכול חמץ בע"פ לאחר שש שעות ולמעלה עד הלילה אין בו איסור אלא מדרבנן:

דברי תורה. מן התורה אסור כדמסיק:

זה ט"ו. בניסן שהוא יום ראשון לשבעת ימי הפסח:

יכול משתחשך. בתחילת ליל ט"ו אז ישבית שאור:

ת"ל אך. מיעוטא הוא למעט עיו"ט משהיית שאור בביתו:

זה י"ד. דמצינו י"ד שנקרא ראשון שנאמר בראשון בי"ד לחדש:

ת"ל אך. מיעוטא הוא לומר מקצת היום אסור ומקצתו מותר מעתה יש לנו לחלק חציו לאיסור וחציו להיתר וי"מ אך הוא חץ בגמטריא דאח"ס בט"ע גי"ף דכ"ץ ותופם ח' תחת א' ונד"י במקום ד':

ה"ג תמן הוא אמר אך למעט והכא הוא אמר אך לרבות. וה"פ בכל מקום אמרינן אכין ורקין מיעוטין והכא מרבים מאך דאף בי"ד ישבית שאור ולר"מ פריך:

ה"ג מיעטו שאינו בחמץ. אף כאן מיעוט הוא דפשטא דקרא משמע עד ליל ט"ו מותר בחמץ ומהשתא ממעטינן מקצת י"ד שאסור בחמץ. לא תאכל עליו חמץ. כתיב גבי פסח וסובר ר"מ דה"ק בשעת אכילת הפסח לא יהיה לך חמץ אבל בשעת עשייתו מותר מדאורייתא הלכך לא ממעט מאך אלא שעה אחת קודם שקיעת החמה דליכא לפרושי שעת עשייתו דא"כ קרא ל"ל תיפוק ליה אך מסתמא חץ משמע דה"ל שעת עשייתו:

על עשייתו. בשעת עשיית הפסח לא יהיה לו חמץ בביתו ופסח ששחטו שחרית כשר לכך מפרש אך חץ:

אית ליה עשה ולא תעשה על אכילת חמץ וכן על ביעורו:

ה"ג לא תאכל עליו חמץ. והאי עליו לא קאי אשחיטת הפסח אלא ללמד שאף בזמן שחיטת הפסח נמי עובר בלאו על אכילתו וכ"ש בכל ימי הפסח דאז כרת נמי איכא אבל לר"מ דקאי עליו אאכילת הפסח ולא אזמן האוכל חמץ בשאר ימות הפסח. אונו עובר אלאו דלא תאכל עליו חמץ:

הא ר"מ כו'. כלומר גופא רמ"א:

ופריך שביעית. מ"ט אסור לר"מ משום גדר דמדאורייתא לא אסור אלא שעה אחת סמוך לשקיעת החמה ורבנן גזרו על חצי היום כולו א"כ ששית אינה אסורה אלא משום גדר שלא יגע בשביעית וקשיא וכי יש גדר לגדר כלומר וכי גזרינן גזרה לגזרה:

ה"ג שביעית איסור משום גדר ששית למה משום גדר ויש גדר לגדר אלא ששית מתחלפת בשביעית הא רי"א מחמש ולמעלה מדבריהן ששית אסורה כו' וה"פ כולא חדא גזירה היא דודאי אתי למטעי והוי כמו שביעית גופה. הא ר"י גופא רי"א מחמש ולמעלה מדרבנן הא נמי גזרה לגזרה דששית מדרבנן אסורה משום דאתי למטעי בשביעית וגזרינן חמישית אטו ששית ומשני אלא חמישית מתחלפת בשביעית וכולא חדא גזירה:

ופריך מחלפה שיטתא דר"י. קשיא דר"י אדר"י:

תמן אמשנתינו קאי דתנן בין חמישית לשביעית לד"ה עדותן בטילה דאי אפשר למטעי בהו ונקט תמן אגב שיטפא דלישנא דסוגיא דפ"ק דפסחים:

וכא אמר. והכא בע"פ קאר"י בה' חולין דלמא אתי למטעי בשביעית:

תמן. זמן ביעור חמץ לכל מסור אף לנשים והן עצלניות חיישינן טפי לטעותא:

ה"ג הכא הדבר מסור לעדים והן זריזין. וה"פ סתם עדים אנשים בעלי מדע לכך אמרינן מסתמא לא טעו אלא עדי שקר הם:

אמר ר' יוסי בי ר' בון. שינוייא אחרינא לתרץ דר"י אדר"י:

תמן. משנתינו איירי שאחד אומר בתחלת חמש היה והשני אומר בסוף שבע בכה"ג ודאי ליכא למטעי מפני הצל כדתנן במתני' אבל כאן חיישינן שמא יטעה בין סוף חמישית לתחלת שביעית דבהא איכא למטעי וכיון דהוצרכו לאסור קצת מחמישית אסרו כולה:

ותני כן. ותניא נמי הכי:

לעולם אין החמה נוטה למערב אלא בסוף שבע. הלכך בין סוף חמש לתחלת שבע קל לטעות:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף