קרבן העדה/סוכה/ד/ו

קרבן העדה סוכה ד ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' מן השילוח. הוא מעיין סמוך לירושלים:

מחזקת ג' לוגין. זהו פחות שבנסכים רביעית ההין לכבש:

שער המים. א' משערי עזרה נקרא כן על שם שבו מכניסין צלוחית שלמים דנסוך החג:

תקעו והריעו בשעת שאיבה:

עלה בכבש. שהיה בדרומו של מזבח:

ופנה לשמאלו. שנסכים נעשין בקרן מערבית דרומית וכשהוא פונה לשמאלו היא הראשונ':

שהיו מושחרין. ודומין לכסף שהוא שחור מן הסיד:

כמין שני חוטמין דקין. חוטם א' בספל א' ונקב א' בחוטמו והכהן מערה בפי הספלים והנסכים מקלחים ויורדים דרך החוטמין על גג המזבח ובמזבח היה נקב שבו היין והמים יורדין לשיתין של מזבח שהן חלולין ועמוקים מאד:

א' מעובה וא' דק. א' מהנקבים מעובה והוא אותו של מים וא' דק אותו של יין שיהו שניהן כלין בבת אחת שהיין ממהר לצאת יותר מן המים:

מערבי של מים וכו'. הספלים היו נתונים אצל הקרן סמוכים זה לזה לפני זה א' לצד מערב וא' לפנים ממנו למזרח:

רי"א וכו'. בתרתי פליג אג' לוגין ואשבעה דקאמר ת"ק ואתא ר"י למימר אף בשמיני מנסכים:

הגבה את ידך. כדי שנראה אם תתן מים מספל לפי שהצדוקין אין מודים בניסוך המים שפעם אחת נסך צדוקי א' את המים על רגליו:

גמ' כדי לעשות פומפי לדבר. לכך היו תוקעין למילוי המים כדי לעשות פרהסיא לדבר:

יותפייה. דמן יותפת:

דר"ע היא. מתני' דתנן שתוקעין למילוי המים אתיא כר"ע דאמר ניסוך המים דבר תורה ולא גזרו שמא יתקן כלי שיר:

תמן תנינן. בזבחים פרק השוחט והמעלה:

ה"ג כן ר"ל אומר ניסוך המים דבר תורה אית תניי תני וכו' א"צ שיהא מילויין לשם חג מה נפיק מן ביניהון מ"ד צריך וכו' וה"פ במאי פליגי הנך תרי תנאי:

צריך שיהא מילויין לשם חג. אם ניסך בחוץ אותן המים שמילא לשם חג בפנים הוא דחייב אבל לא מילאן לפנים פטור:

א"צ שיהא מילויין לשם חג אלא אפי' ניסך מים בעלמא חייב כיון דגם בפנים מנסכין היום מים:

מ"ד צריך וכו'. ר"ל כר"ע דניסוך המים דבר תורה. הלכך בעינן שמילאן לפנים בכלי וראויין להתקבל בפנים וחייבין עליהן בחוץ:

ומ"ד א"צ וכו' ר"ל כרבנן. דניסוך המים בחג דרבנן ובפנים נמי כחולין נחשבין הילכך אפי' לא מילאן לפנים חייב ויותר נ"ל להגיה בהיפך מ"ד א"צ וכו' ר"ל כר"ע ומ"ד צריך וכו' ר"ל כרבנן:

ופריך לית יכול. א"א לומר כן דלמ"ד א"צ וכו' שיהא דרבנן דהא ר' לעזר ודאי כר"ע סובר שהוא דאורייתא:

מה נפיק מן ביניהון. הדרא קושיא לדוכתא מאי בינייהו:

אמר רבי זעירא. איכא בינייהו אם צריך לנסך ג' לוגין בפני' וכן צריך לנסך ג' לוגין בחוץ:

ומ"ד צריך שיהא מילואן לשם חג. ה"ק צריך שיהא בהן כשיעור שמנסכין בפני' דהיינו ג' לוגין ומאן דאמר א"צ וכו' היינו שאין צריכין שיעור וכדמסיק:

פטור. אם לא ניסך ג' לוגין בחוץ:

צריכין הספלים. הנקבים שבספלים צריכין שיהיו סתומים בשעת הניסוך שירא' היין עליו במילואו כאדם שהוא שבע:

שכר לה'. שכר לשון שתייה לשון שביעה ל' שכרות ושמחה ונסיכה:

מה טעמא. מנ"ל:

ויעזקהו. ברישא דקרא כתי' אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן שמן ויעזקהו וגו' וה"פ דקרא אשירה נא בשביל ידידי והוא הקב"ה ובמקומו אני קובל על כרמו שהוא א"י שהוא בקרן זוית השמינה מכל הארצות ויעזקהו בנה להם ערים בצורות מוקפות חומה כטבעת דמתרגמינן עזקא:

ויסקלהו. כאדם המפנה אבנים מכרמו כלומר פונה האומות מפניהם שלא ישבו בארצם פן יחטיאו אותם:

ויטעהו שורק. נטעו גפנים משובחים ולא זמורה אלא שרשין עצמן וזהו הבית המקדש שהיה שורשן ועיקרן לחבבן להקב"ה:

ויבן מגדל בתוכו. בתוך המקדש בנה ההיכל והוא קדש קדשים שהוא מגדל עוז של ישראל בו ירוץ צדיק ונשגב דהיינו הכ"ג שנכנס ויוצא בתוכו ושם נתכפרו עונותיהן של ישראל:

ויקב חצב בו. בבה"מ:

זה מזבח. ששם מנסכין היין שביקבים:

וגם יקב זה השית. מריבויא דגם דרשינן שיתין:

מעשה בימים היו השיתין ומששת ימי בראשית נבראו:

ת"ל חמוקי ירכיך. שהן השיתין שחלולים תחת המזבח כנגד מקום הנסכין וחמוקי לשון סתר כמו חנוק עבר וכמו חלאים שמחוללין ויורדין עד התהום:

לול. ארובה שהיא מלמעלה למטה:

היה בין האולם ולמזבח. בקרן דרומית מערבית ששם השיתין וכן תנן במתני' פ"ג דמדות למטה ברצפה באותו קרן דרומית מערבית מקום היה אמה על אמה וטבלא של שיש וטבעת היתה קבועה בו שבו יורדין לשיתין ומנקין אותן והאולם היה למערב המזבח:

פרחי כהונה. ילדי כהנים:

ה"ג ומעלין אותו שהיה קרוש:

יין קרוש. שנתעפש ונקרש:

ושורפין אותו בקדושה. במקום קדוש בעזרה ומתוך השיתין מוציאין אותו שלא יתמלאו מן הנסכים שכל קרבנות הציבור והיחיד טעונין נסכים חוץ מן החטאת והאשם:

ושורפין אותן. שאסורין בהנאה דקדש הן:

כשם שהיה ניסוכו בקדושה. שנאמר בקדש הסך כך היתה שריפתו בקדושה דכתיב בקדש באש תשרף ואתיא בקדש בקדש בגזרה שוה:

לשון חיבה כתבה התורה. דהל"ל בקדש הסך נסך לה' שכר ל"ל למידרש מיניה לשון שביעה וכו' כאילו הוא תאב ונהנה בניסוכן:

פסק יין קרוש. שהיה בא משניר ודומה לעיגולי דבלה דכל זמן שהיו מנסכין ממנו ע"ג המזבח היה מתברך:

שהיתה מתקפלת. אבל לבנה בעלמא נמי שכיחא:

הוון בעיי מימר. סברוהו בני הישיבה לומר דמתני' כרבנן דשיעור מים ויין שוה של ג' לוגין והמעובה של מים והדק של יין דהיין ממהר לצאת מן הנקב ממים וכדמסיק:

מוציא יין. שהיין דק ממים והשמן דק מיין ודבש דק משמן:

ואפי' תימר חילופין. שהמעובה של יין והדק של מים ומתני' דר' יהודה דבלוג היה מנסך ואף על גב דהיין ממהר לצאת מ"מ כיון דהיין היו שלשה לוגין והמים לא היו אלא לוג א' היה צריך שיהיה היין מעובה כדי שיכלו שניהם בבת אחת:

הקדימן. ניסוך המים למוספין דחג מהו שיהו כשרים:

הדא אמרה. מדילפינן ניסוך המים וניסוך היין מחד קרא ש"מ דניסוך המים דמיא לניסוך היין וכשם שנסכי יין הבאין בפני עצמן מנסכין בלא זבח אף ניסוך המים בחג לא שייכי במוספין:

ניסכן בלילה כשר. דומיא דנסכי' הבאין בפני עצמן דכתיב מנחתם ונסכיהם אפי' בלילה:

לא ינסך למחר. אע"ג דניסוך היין אפי' למחר דכתיב דבר יום ביומו מ"מ דוקא נסכים שאין קבוע להם זמן אבל ניסוך המים שקבוע לו זמן לא ינסך למחר:

ה"ג על שם עבר וכו'. וה"פ לכך אם לא ניסך היום לא ינסך למחר משום דקי"ל עבר זמן עבר קרבנו:

מרבים במים. דקאמר ג' לוגין מים היו מנסכין:

וממעטים בימים. שאינן מצריכין ניסוך המים אלא ז' ימים:

ר"י ממעט במים. דאמר בלוג היה מנסך ומרבה בימים דאמר ניסוך המים כל שמנה:

היא דפרה היא דסוכה וכו'. אותו הצדוקי שעשה מעשה הצדוקים בפר' שאומרים במעורבי שמש נעשית הוא נמי הצדוקי שעשה מעשה הצדוקים בניסוך המים והוא העושה מעשה הצדוקים ביה"כ לתקן מבחוץ ולהכניס מבפנים:

או דפרה וסוכה. היה צדוקי אחד ודיה"כ היה כהן אחר:

או דפרה ויום הכפורים. היה כהן אחד ודסוכה כהן אחר וכדמסיק:

מאן דאמר ביום הכפורים לא באו ימים קלים עד שמת. איכא למימר תלתיהון עבד דבין יה"כ לסוכות שרף הפרה ובסוכו' מת ברגימת האתרוגים:

וכמין פרסת עגל יצא מתוך חוטומו. משמע שמת מיד בצאתו מבית קדשי קדשים ובסוכה נמי תנן ורגמוהו כל העם באתרוגיהן א"כ בסוכות מת וע"כ לומר ששנים היו:

שטימאתם בית אלקינו. כדכתיב אשר ישכבון את הנשים הצובאות פתח אהל מועד:

בו ביום. שרגמו את הצדוקי באתרוגיהן:

נפגמה קרן המזבח בזריקת אתרוגיהן:

גוש של מלח. חתיכה עבה של מלח:

שלא יהא נראה כפגום. כלומר לא שיהא כשר לעבודה בסתימה זו אלא שאין כבודו של מזבח שיהא נראה כפגום ולא היה אפשר לתקן לגמרי שהרי ביום טוב היה:

קרן. אבן אמה על אמה ברום אמה על כל קרן של המזבח:

ויסוד. היינו אמה כניסה ראשונה:

אפילו אותן שכתב בהם ודמות פניהם וגו' ' והן המלאכים וא"כ מהיכן בא המלאך לפני' לחבטו:

בשעה שהוא נכנס כדרכו. ומקיים מצות העבודה כתקנה הוא דאסור לכל אדם להיות שם אבל זה שלא עשה כתיקונו מותרים להיות שם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף