קרבן העדה/סוכה/ג/י

קרבן העדה סוכה ג י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' מקום שנהגו לכפול. כל פ' ופ' מאודך ולמטה עד סוף ההלל כופלים לפי שכל אותו הפרק מהודו לה' כ"ט עד אודך כי עניתני כולו כפול במקרא ומאודך ולמטה אינו כפול לכך נהגו לכפול המקראות הללו לברך אחריו:

הכל כמנהג המדינה. אבל ברכת הלל לפניו ודאי מצוה היא בכל מקום ואינה תלויה במנהג:

הלוקח לולב מחבירו. עם הארץ:

בשביעית. שעם הארץ חשוד עליה נהי דדמי לולב יכול ליתן לו שאינו אלא עץ בעלמא ואין בו קדושת שביעית דמי אתרוג אינו יכול ליתן לו שפירות שביעית צריכין להתבער בשביעית הן ודמיהן הלכך צריך שיקח ממנו האתרוג במתנה ולא יתן לו דמיו שמא לא יבערם ע"ה בקדושת שביעית:

גמ' נחלק. הללו בחד גיסא בסוף שיטה וי"ה בתחילת שיטה אחרת:

ואינו נמחק. תיבת י"ה דקדוש הוא:

חביבי. היינו ר' חייא שהיה דודו של רב:

מוחק אני וכו' שמע מינה ר' חייה סבר צריך לקדשו די"ה מהללויה הרי הוא כשאר שמות הקדושים שאינן נמחקין אלא דרבי מאיר פליג וסובר שאין צריך לקדשן דאי הוי סובר דכל הללויה תיבה אחת היא ואינו קדוש אם כן מה בין ספר תהילים דר' מאיר לשאר ספרי תהילים:

הוי. פי' הרי שהוא דהיינו רב אמר הללויה ב' תיבות הן וכדעת ר"ח ל"א מוחק אני וכו' שע"כ אמר ר"ח שהיה יכול למחוק כל הללויה של ספר תהילים של רבי מאיר לפי שידע שהוא בקי בדבר ולא נתכוון לקדש כל יה הכתובים בהללויה דידע שאין זה שם אלא לשון שבח ומסתמא רב כר"ח ס"ל וכ"נ עיקר:

מיליהון דרבנן פליגי. הא דריב"ל פליג ארב ושמואל דמדקאמיר שהשם והשבח כלולין בו ש"מ דאע"ג דהללויה אינו נחלק אינו נמחק נמי דשבח והשם כלולין בו:

באישור. באשרי:

בתודה. מזמור לתודה הודו לה':

בתפילה. תפלה לעני וגו':

בברכה נ"ל דל"ג דא"כ ה"ל י"א עם הללויה ובאמת לא מצינו אלא לדוד ברוך ה' צורי ואין זה אלא ממזמור עצמו:

מה נעני. כשעונין בתר הש"ץ הללויה שכך נהגו הוא אומר הללויה והן עונין אחריו הללויה אם יענו אחריו בב' תיבות או בתיבה א' א"נ אמתניתין קאי מה נענה בתר המקרא הלל:

א"ל רבי אבא כיפה קומי. פי' שפיו סגור מלפשוט כמו כוף ידך על פיך ול"נ דה"ג סיפר קומי וה"פ א"ל רבי אבהו לר' זעירא רבי אבא סיפר לפניו שר' יונה ענה הכין והכין ובמגילה פ"ק גרסינן א"ל הכא בפה קומך פירוש כאשר ירצה פיך לענות ענה שר"י עני הכין והכין לפעמים בתיבה א' ולפעמים בב' תיבות:

ה"ג רבי לעזר עני הכין והכין דתני שמע ולא ענה יצא ענה ולא שמע לא יצא:

רב בשם וכו'. כ"ה בפ"ק דמגלה:

והוא שענה ראשי פרקים על כל דבר אומר מי שאינו בקי הללויה אבל בראשי פרקים צריך לענות מה שהוא אומר:

היילין. כמו הידין פירוש איזהו ר"פ שצריך לענות אחריו:

רבנן רברבייא. גדולי הדור שעומדין אצל הציבור ושומעין שקצת מהצבור אומרים ברוך הבא והאחרים שותקין ושומעין מה שאלו אומרים ואח"כ אומרים אחרים בשם ה' ושותקין הראשונים והראשונים וגם האחרונים יוצאין בקריאה זו אע"ג שאלו לא אמרו רישא דקרא ואלו לא אמרו סיפא דקרא שמעינן מיניה דהשומע ולא ענה יצא:

עונה הוא אדם. כשנכנס ושומע שלשה שמזמנין עונה אחריהן אמן:

אע"פ שלא אכל. ואינו חייב בברכה זו אפ"ה עונה אחריהן אמן:

אם לא אכל. דאל"כ שקר הוא עונה שאכלנו והוא לא אכל:

אמן יתומה. מפרש בסמוך:

אמן קטופה. שמתסר קריאת הנו"ן שאינה מוציא' בפיו שתהא ניכרת:

ההן דמחייב למברכה. ההוא דחייב לברך ברכה אחת וא' מברך ברכה ההיא והוא אינו שומע אותה אע"פ שהוא יודע איזו ברכה מברך מאחר שהוא לא שמעה לא יענה אחריה אמן אבל אם אינו רוצה לצאת בברכה זו עונה אחריה אמן אם הוא יודע איזו ברכה מברך:

ה"ג תני עכו"ם שבירך את השם. שבירך להקב"ה בברכת השבח ואינו מברך ברכת הודאה עונין אחריו אמן:

בשם. שבירך ברכת הודאה אין עונין אחריו אמן:

ענה אחריו אמן. שאף אם אין לבו שלם הקב"ה שומע מאמר פיו ומברכך כדכתיב ברוך תהיה מכל העמים:

כבר מילתך אמורה. אין צורך להחזיר לך שלום שברכתך כתובה בתורה כדבסמוך:

היך מה וכו'. דסברי דה"ק כבר עבר אדם אחר קודם שבאת וכמו שאמרתי לו כך יהא לך לכך היו מתמיהין כמו שאמרת למברך אמרת למקלל:

א"ל. אין כוונתי אלא על מה שאמרה התורה והרי מפורש תשובתו של המקלל ושל המברך:

כופל בה דברים. מאנא והלאה:

פושט בה דברים. מתפשט יותר מר' לכפול הדברים והתחיל לכפול מאודך ולמטה:

אמר רבי לעזר. מתני' אתיא כזקני הגליל דאמרי אפילו מזון ב' סעודות אין מוסרין לע"ה מדמי שביעית דאילו חכמים פליגי עלייהו וסברי דאפילו מזון ג' סעודות מוסרין לו וכדאיתא בברייתא בבבלי בפרקין דלדידהו אפילו בהדיא מותר ליתן לו דמי אתרוג דאי אפשר שיהיה דמי האתרוג שוה יותר ממזון ג' סעודות:

תיפתר. תפרש למתני' דאתיא כדברי הכל ואיירי כשהיו האתרוגים נמכרים ביוקר שהיה בדמי האתרוג יותר ממזון ג' סעודות:

כהדא וכו'. אמתני' קאי דתנן נותן לו אתרוג במתנה וקאמר כהא דאנשי מקום ששמו תרונגייא היו מספרים שהיה שם ר' נחמן בר יעקב והיה נותן אתרוג במתנה לבנו ואמר ליה לאחר שתצא בו החזירהו לי ל"א מייתי סייעתא שהאתרוגי' נמכרים ביוקר כהדא אתרוגים היו דחוקים שם והיה ר' נחמן בר יעקב נותנו במתנה לבנו על מנת להחזיר וזהו מרוב היוקר שלא היו נמצא אתרוג לו ולבנו:

תרונגייא. ללשון ראשון שם מקום וללשון שני הוא כמו אתרונגא המוזכר בקידושין פרק עשרה יוחסין:

מצפצפין. לל"ק מלשון המצפצפים והמהגים ולל"ב מלשון עומדים רווחין ומשתחוין צפופין:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף