קרבן העדה/סוכה/ג/ח

קרבן העדה סוכה ג ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' בגימוני' של זהב. חוטי זהב כפופין כגימון כמו הלכוף כאגמון ראשו וסובבין האגודה:

במינו היו אוגדין אותו מלמטה. לקיים מצות אגד וזה לנוי בעלמא הוי:

והיכן היו מנענעין. השתא מהדר תנא אהא דתנינן לעיל כל לולב שיש בו ג' טפחים כדי לנענע אלמא מצוה לנענע והיכן מנענעים:

אהודו לה' תחלה. תחלת המקרא:

וסוף. סוף המקרא כל"ח ואית דמפרשי תחלה הודו ראשון וסוף הודו אחרון שבסוף ההלל:

יטול על שלחנו. אם שכח ולא נטל לולב קודם אכילה יפסיק סעודתו ויטול על שלחנו:

גמ' הא בהודו לא. הא דאר"ע שראה ר"ג ור"י שנענעו באנא ה' משמע אבל בהודו לא וקשיא הא עיקר ניענוע בהודו כתיב דכתיב אז ירננו כל עצי היער וכתיב בתריה הודו לה' כי טוב:

ומשני להוציא אף וכו'. לאו לאפוקי הודו דלא נענעו אלא לאפוקי מב"ש שאמרו שמנענעין אף באנא ה' הצליחה נא אבל ודאי כב"ה ס"ל שמנענעין בהודו:

וכשתגיע עונת ק"ש. דהיינו סמוך להנץ החמה:

ה"ז קורא ומתפלל. ואינו מתפלל קודם צאתו מעומד דס"ל מסמך גאולה לתפילה עדיף:

צריך לנענע ג"פ. על כל הרוחות:

ר"ז בעי. הולכה נחשבת בפני עצמה והבאה בפני עצמה או הולכה והבאה נחשבים לא' וצריך להוליך ולהביא ג"פ:

תמן תנינן. בנדה פ' האשה ז' סממנין מעבירין על הכתם וצריך לכסכס ג"פ על כל א' וא' ובעי ר"ז נמי אי אמטויי ואתויי חד או דלמא אמטויי חד ואתויי חד ולא איפשטא ועבדינן לחומרא בתרווייהו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף