קרבן העדה/סוכה/ג/ו

קרבן העדה סוכה ג ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' עלתה חזזית. כמין אבעבועות דקות:

פטמתו. מפרש בגמ' נקלף פסול. ודוקא שנקלף כלו אבל מקצתו כשר ואית דאמרי איפכא דוקא מקצתו אבל נקלף כלו כשר והאי נקלף לאו שהוסרה קליפתו עד שנראה הלבנוניות שבתוכו דהאי הוי חסר ופסול אלא שנקלף ממנו גלד דק ומראהו ירק כאשר בתחלה:

ה"ג נקלף נסדק ניקב וחסר כל שהוא פסול. ניקב וחסר כ"ש חדא מילתא היא דאילו ניקב ולא חסר שתחב בו מחט והוציאה כשר כדקתני סיפא:

אתרוג הכושי. מפרש בגמרא:

גמ' כל הפסולין. שהזכירו חכמים בפגומין כשרים ביום טוב שני דלא בעינן הדר:

רובו. הא דתנן עלתה חזזית על רובו מצד אחד הוא דבעינן רובו אבל מב' או מג' אפי' מיעוטו פסול דה"ל כמנומר:

חוטמו. בעובי גבהו שמשפע משם ויורדת לצד ראשו:

כרובו לפסול. אפילו במקום א' הרי הוא כרובו ופסול שנרא' שם לעיני' יותר משאר מקומות שבו שבאותו מקום אדם נותן עיניו:

שושנתא. דד של אתרוג והוא חוטמו כמו פיטמא של רימון:

פיקא. הוא הבוכנה קצה העץ הנתון באתרוג שבו תלוי באילן ובעיקר העץ סביבותיו כמין אסיתא והעץ יוצא ממנו ונמצא העץ יוצא מתוכו כבוכנה באסיתא ואם נעקר מן העץ שהוא בוכנתו בעיקרו ולא נשתייר ממנו באסיתא כלום ונמצא מקומו כמו גומא שהוא כאסיתא ונרא' כמו ניקב חסר לפיכך פסול אם נחתך העץ למעלה כמעט ונשתייר כל שהוא בתוך אסיתא כשר וזהו ניטל עוקצו כשר נקרא הבוכנה פיקא לפי שהוא עגול:

ניקב ולא פילש מבפנים. שאין הנקב עד החלל כשר אבל אם ניקב עד החלל פסול והא דניקב עד החלל פסול אפי' אינו מפולש היינו דוקא בשניקב עד חדרי הזרע שהגרעין בתוכו אע"פ שלא חיסר כלום אבל אם ניקב שלא כנגד החדרים בעינן דוקא נקב מפולש מצד זה לצד זה לא ניקב מכאן ומכאן אם לא פילש מבפנים כדי שיראה הנקב מצד זה לצד זה כשר שלא תאמר מעיו של אתרוג כמנוקבין הן:

הכושי פסול. כושי שגדל במקומות שדרכן להיות ירוק פסול שנדמה הוא:

הבא מן הכושי. שבא אתרוג שחור מארץ כוש' כשר דהכי רביתייהו:

כהן כרתינין. שיהא מראיהן דומה ממש לכריתין או שיהא דומה לכריתין ואפ"ה פוסל ר"י:

איזהו ירקרק שבירוקי'. הא דתנן בת"כ פ' מצורע ירקרק או אדמדם ירקרק שבירוקים ואדמדם שבאדומים ומכפל לשון קדריש מיבעיא ליה איזה ירקרק שבירוקים וכ"ה בתוספתא בנגעים:

כשושנה. הגדילה בקרמל וקו"ף וכ"ף הן מתחלפין שהן ממוצא א' וקרמל הוא מקום זרע שדות ועצי מאכל:

טווס. וקופים ותוכים מתרגמינן וקופיא וטווסא:

וכא אמר הכין. פי' כאן במתני' אמר הירוק ככרתי הוא דפסול והיא המראה שקורין בל"א גרי"ן וכאן אמרי' שירוק הוא כשעוה שהוא המראה גע"ל בל"א:

שנייא היא. שאני התם דכתיב ירקרק לכך אמרי' שהוא כשעוה משא"כ הכא דכתיב ירוק לחוד אמרי' שהוא כרתי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף