קרבן העדה/סוכה/א/י

קרבן העדה סוכה א י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' המשלשל. מוריד שהתחיל לארוג הדפנות סמוך לסכך ואורג ובא כלפי מטה:

ג' טפחים פסולה. היינו כדי שיזדקר הגדי בבת אחת ויכנס דאמרן דכה"ג אינה מחיצה:

מלמטה למעלה. כיון שהגיע לי' כשירה ואפילו אינן מגיעות לסכך ומופלגות ממנו הרבה:

רבי יוסי אומר כשם שלמטה למעלה. דיו באריגת י' כך מלמעלה למטה ואפילו גבוהות מן הארץ הרבה דסבר מחיצה תלויה מתרת:

מתני' הרחק את הסיכוך. לאו בגובה קאמר אלא ברוחב שהניח אויר בין דופן לסכך באורך הסוכה או ברחבה:

גמ' אלא לענין סוכה. דאינו אלא עשה:

אבל לענין שבת. דאיסור סקילה הוא במלאכות דאורייתא מחמירין אפילו במידי דרבנן דאית ביה:

מילתיה דרבי חנינא. מעשה שאמר ר"ת מוכחת דאפי' לענין שבת אמר ר"י דמחיצה תלוי' מתרת:

שלטון. שר א' בא לציפורן ותלו קיטיות ע"ג העמודין שהיו שם והיו חצירות במבוי שלא עירבו וע"י סדינין אלו נחלק המבוי ולא היו מן המחיצה ולפנים אלא אותן שעירבו:

קיטיות. סדינין:

ה"ג והתיר ר"י בי ר' יוסי לטלטל תחתיהן בשבת:

בשיטת אביו. ש"מ דאף לענין שבת קא"ר יוסי:

אתיא דר"י בר חנינא. דאמר נמי דפליג ר"י אפי' לענין שבת:

כר"ח. אביו:

ותריהון. ר"ח וריב"ח פליגי על הא דאר"י:

ה"ג דאר"י בר חנינא ר' יודן ור"י ול"ג דא"ר יוחנן וכו' דא"כ קשיא דר"י אדר' יוחנן דהא איהו קאמר לעיל דלא אמר ר"י אלא לענין סוכה וכו':

ר' יהודה דגשרי' המפולשין. בעירובין ס"פ כל גגות מתיר ר"י לטלטל תחת גשרי' מפולשין אע"ג דאין שם אלא ב' מחיצות אפ"ה מותר דאמרי' פי תקרה יורד וסותם אפי' מב' רוחותיו וכ"ש דמתיר במחיצה תלויה:

ר"י. הך דהכא במתני' דאמר מלמעלה למטה סגי בי"ט דמחיצה תלויה מתרת:

עצה שבים. והם קנים הגדלים בים ואע"פ שעדיין לחים הן מותר לטמון בתוכן פירו' ואינן מכשירין ובבבלי הגי' וטומנן בעצה ופרש"י שהוא פסולת של קטניות ואע"פ שלקטן בבקר מן השדה ועדיין הטל עליהן אינן מכשירין את הפירות:

והתיר כצוצרה. בית שהוא על שפת הנהר מוציא מן כותל הבית על הנהר שתי קורות עד שעומד כנגד המים ובין זו לזו ג' או ד"א ותקרה על אותן שתי קורות ועושין בקירוי ארובות ומשלשל דלי וממלא והתיר ר"ח ב"ע כצוצרא שהיה ד"א על ד"א שחוקק בה דע"ד טפחים וממלא וא"צ מחיצה אחרת דאמרי' כוף וגוד הואיל ויש עשרה לכל רוח לנקב:

והבאת אלונטית. בגד שמסתפגין בו כשיוצאין מהמרחץ והתיר ר' חנניה להביאו בידו ולא חש שמא ישכח ויסחוט:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף