קרבן העדה/סוטה/ה/ו

קרבן העדה סוטה ה ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' מיראה. מדאגת פורענות שלא תבא עליו:

ירא אלהים. ולא אוהב אלקים:

גמ' וכתיב את עוץ בכורו. ומפרש בכורו לשון חשיבות כמו בכור אתנהו ומאי חשיבותי' דעוץ שהי' בארצו איוב ש"מ שהיה בימי אברהם שהוגד לו שעוץ בכורו של נחור:

אשר חכמי' יגידו ולא כחדו מאבותם. דרשינן בפ"ק דמכלתין דקאי על ראובן ויהודה שהודו על חטאם לפני אביהם וכתיב לעיל מיניה זה חזיתי ואספרה משמע שבימיו היה הדבר הזה:

שבא זאב וכו'. והשטן הוא הזאב וצאנו הם ישראל והעמיד תייש לנגדו זה איוב שהיה גבור במעשים טובים וע"י מלחמתו עם הזאב ניצולי' הצאן:

אל עויל. זה השטן המתגרה בו:

וע"י רשעים ירטני. ע"י ישראל שבמצרים שלא יתגרה בהם הוא ירטני:

פמיליי' שלו. בני חילו ואנשי עצתו ויותר נ"ל שפירושו מבני משפחתו היה ופמילייא בלשון לע"ז כן:

הירא. בה"א הידועה דמשמע שהיה בהם ירא ה' הידוע ומנו איוב דכתיב בי' ירא אלקי':

שהיו נוטלין מעשר בגרנות. שהשופטים הם הכהני' והלוי' כדכתי' יורו משפטיך ליעקב והם השופטי' נטלו מעשרות בגרנות שלא יבואו כהנים אחרים ויקחו אותן וזה להם לשוחד:

אהבת אתנן על כל גרנות דגן. על הטיית הדין דריש ליה להך קרא:

בימי מלכות שבא היה. כשמשלו ממשל רב:

ותפול. משמע ליה חיל רב וגם גדוד מהכשדים באו עליו:

בימי כשדים היה. דהיינו בימי נבוכדנצר שהיתה ממשלת כשדים חזקה כדכתיב וישימו שלשה ראשי' וגם גדוד ממלכות שבא בא עליו:

ה"ג וכתי' ולא נמצא נשים יפות כבנות איוב. וה"פ איזהו דור שנתבקשו נשים יפות הוי אומר בימי אחשורוש:

וישראל היה. ולא מהנלוי' עליהם בעלותם לארץ:

לפום כן. אחרי דאמרינן דישראל היה לפיכך למד ממנו ר"י הלכות אבל דין קריעה ועוד ילפינן מיניה דיני אבל במ"ק פ"ג:

היה לי בעולמי גוי אחד וכו'. ופליג אר' יוחנן:

ולא עתיד להיות. כלומר שלא נכתב על שם העתיד:

ופריך מחלפה שיטתי' דרבי שמעון בן לקיש. קשי' דרבי שמעון בן לקיש אדרשב"ל:

והכא הוא אמר הכין. שלא היה מעולם אלא משל הוא:

אלא הוא היה וייסורים לא היו. ובא הכתוב לומר שצדיק גדול היה שאלו באו עליו כל היסורין הכתובין בקרא לא היה בועט:

אליהוא זה בלעם. מסיפ' דקרא דייק הכי וכן בסמוך גבי יצחק:

בן ברכאל. דריש הכי שברך אל שאף שדעתו היה לקללן יצאה ברכה מפיו ברצון אל:

אין הוא הוא. אם אמת הדבר שאליהוא הוא בלעם:

כבר כסה עליו המקום. ולא רצה לגלות תרפתו ואפשר מפני שעשה תשובה ואתה מגלהו אתם עתיד ליתן הדין:

הוא עתיד להתוכח עמך. אליהוא יתווכח עמך שאמרת שהוא בלעם:

הבוזי. זה יצחק שביזה כל בתי עכו"ם בשעה שנעקד ע"ג המזבח שלא יתפארו לאמר שהן עובדין את אלהיהם יותר ממנו שגם את בניהם ישרפו להם באש ואין בעבודת אלקינו כזה שיתנדב אדם נפשו לבורא אבל יצחק בעקידתו התפרסם שאלו יצוה לנו ה' למסור נפשנו לא נעכב ופי' הי"מ דחוק:

ופרשת בלעם. כבואתו ומשליו אע"פ שאינן צרכי תורת משה וסדר מעשיו:

שהיה וותרן. ופירושו שסר מעין הרע:

לית הוא כשר. בתמי' הלא גם האוחז בדרך המיצוע ואין עינו רעה בשל אחרים סר מרע מיקרי:

אלא שהיה מוותר. על קללתו. ולא הקפיד על המחרפי' אותו וה"פ שסר מרע המדובר בו ולא נטרו בלבו והיה כאלו לא אמרו מעולם:

הדרן עלך פרק כשם

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף