קרבן העדה/סוטה/ב/ד

קרבן העדה סוטה ב ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' לוח. של עץ:

נייר. של עשבי' שכותשין ומדבקין אותן בדבק שקורין גלי"ד ועושין כעין עור:

דיפתרא. עור שאינו מעובד כל צרכו דמליח וקמיח ולא עפיץ שהיו מעבדין הקלפי' בעפצין שקורין גלי"ש:

בספר. בקלף:

קומוס. שרף האילן ומתוכו במים וכותב בו:

קנקנתום. וויטרי"אל בלע"ז:

ולא בכל דבר שהוא רושם. ונבלע בקלף ואינו יכול להמחק וקומוס וקנקנתו' עבדי רושם:

גמ' מהו שתטמא את הידי' דגזרו על הספרי' שיטמאו את הידי' כדתנן פט"ו דכלי' כל הספרי' מטמאין את הידי' ומיבעי' לי' אם גם מגילת סוטה מטמאת את הידי':

ה"ז שאלה. כלומר דבר גדול שאלת:

וזו למחיקה ניתנה. ואין בה קדושה:

לא צורכא דלא הואיל וניתנה למחיקה. לא קמיבעיא ליה אלא הואיל וניתנה למחיקה דאלו לא ניתנה למחיקה פשיטא דמטמאה את הידי' כמגילה שכתוב בה מן התורה פ"ה אותיות כדתנן בידים פ"ג אלא מיבעיא ליה הואיל ואף לאחר שנמחקה טעונה גניזה כדתנן בתוספתא תטמאה נמי את הידי' לפחות קודם המחיקה או דלמא הואיל שמתחלה ניתנה למחיקה ה"ל כאלו נמחקה ותנן ס"ת שנמחקה ולא נשתיירו בה פ"ה אותיות אינה מטמאה את הידי':

כמה אותיות. יהיו כתובים בה במגילת סוטה מכתיבה פסולה כגון מקומוס וקנקנתום כדתנן במתני' ותהא המגילה שלא לצורך ויהא חייב על שמחק השם שלא לצורך שהמוחק את השם לוקה:

אחת. אפי' אות אחת פוסלת המגילה אם נכתב שלא בדיו:

שתים. שתי אותיות כדמסיק כדי לכתוב שם יה:

כתב מפיו. מיבעי' לי' אם כתב מגילת סוטה בעל פה ולא כתב מתוך דבר אחר שנכתב בו מגילת סוטה מהו דס"ת שכתבה שלא מן הכתב אסור לקרות בה כדאמרי' בירושלמי דמגילה מיבעי' ליה אם גם במגילת סוטה כן הוא או לא:

ומחק בעפר. אם מחק הדיו שע"ג המגילה בעפר שנותן לתוך המי' ונתן העפר למי' מהו מי אמרינן הני מיהו מי' שחורי' הם מדיו המגילה וכשרי' או בעינן דוקא שתהא המגילה נמחקת ממים:

היה כותב ראשון ראשון ומוחק. שכתב אות אחת ומחק וחזר וכתב אות אחרת ומחק מהו מי הויא מחיקה כשרה או לא:

אין כותבין. מגילת סוטה על עור בהמה טמאה:

למה אינו כותב. שהרי סופה להמחק ואזדא לה קדושתה:

ה"ג תני ראב"ש אומר רואה אני דברי וכו':

שמא תאמר. הסוטה איני שותה וכו' וה"ה דמצי למימר שמא יבואו עדי' שנטמאת אלא מלתא דשכיחא נקט:

ונמצא השם גנוז על עור בהמה טמאה. שהרי אם אמרה איני שותה עד שלא נמחקה המגילה מגילתה נגנזת כדתנן לקמן בפ"ג:

ופריך הכא כתיב ספר וכו'. גבי סוטה כתי' ספר וגבי גט כתי' ספר:

הכא את אמר כל דבר שהוא בתלוש. בגט כשר כדתנן בפ"ב דגיטין:

והכא את אמר הכין. ובסוטה אמרינן דבעינן מגילה של עור בהמה:

לא שאני היא. לא קשיא דשאני הכא בסוטה דכתי' בספר דמשמע דוקא בספר והיינו עור בהמה משא"כ בגט דכתי' ספר דמשמע ספירת דברי' מרבינן כל מילי:

וכתב. הכהן את האלות האלה וגו' דמשמע שתהא הכתיב' כשרה בכל דבר:

ה"ג יכול בקומוס ובקנקנתום. ול"ג דיו וסיקרא דדיו ודאי כשרה וסיקרא יכול להמחות ואפשר לומר דדיו דברייתא היינו בשיש בו קלקנתו':

ה"ג ואיזו זו זו דיו שאין בו קלקנתוס. ופריך והתני אם מחק מתוך הספר. תורה פרשה סוטה שבה כשר וס"ת כתוב' בדיו שיש בו קנקנתום:

ומשני תיפתר. תפרש להך ברייתא דאתי' כר"מ שאין נותני' קנקנתו' בדיו שכותבי' בה ס"ת:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >

מעבר לתחילת הדף