קרבן העדה/סוטה/א/ה

קרבן העדה סוטה א ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' שוברת כתובת'. כותבת שובר על כתובתה זניתי והפסדתי כתובתי כדי שלא תוכל לחזור ולתבוע כתובתה ממנו ומתני' במקום שאין כותבין כתובה רק סומכין על תנאי ב"ד אבל במקום שכותבין כתובה מקרעת כתובתה ואינה כותבת שובר:

מעלין אותה לשער המזרח. אע"ג דהתם קיימא מורידין אותה תחלה ומעלין אותה כדי ליגעה אולי תטרוף דעתה ותודה:

שעל פתח שער נקנור. ונקרא כן על שם אדם שהביא דלתות השער כדאמרי' ביומא:

ששם משקין את הסוטות. כדי שתעמוד לפני ה' וטובי חלל אותו השער לא נתקדש:

ומטהרין את היולדות. כדי שיעמדו על הקרבן וה"ה זבין וזבות הטעונים קרבן:

ומטהרין את המצורעין. כדכתיב והעמיד הכהן המטהר וכו' לפני ה':

אוחז בבגדיה. בבית הצואר שלהן:

אם נקרעו. אינו חושש ואם נפרמו אינו חושש פרימה גדולה מקריעה שנקרעת לקרעים הרבה ל"א פרימה מן הצדדין קריעה באורך:

עד שמגלה את לבה. דכתיב ופרע את ראש האשה אין לי אלא ראשה גופה מנין ת"ל האשה א"כ מה ת"ל את ראשה מלמד שסותר את שערה:

רי"א וכו'. בגמ' מפרש טעמא:

גמ' לפני ה'. והוא הפתח שבו דרך כניסה ויציאה לכל באי העזרה:

ה"ג כתיב את אשר יחטא איש לרעהו ונשא בו אלה להאלותו וגו' וכ"ה בתוספתא ופסוק הוא במלכים:

פתר קרייה בבועל. דכתיב בסיפיה דקרא ושפטת את עבדיך להרשיע רשע לתת דרכו בראשו:

ההין זן ומפרנס. הבעל הוא זן ומפרנס את אשתו:

ואת אתי על דעתך. את בא לעשות בה כרצונך לפיכך יעשה בה הבעל כרצונו להשביעה שבועת האלה ואתה בועל תענש דכשם שהמים בודקין אותה כך המי' בודקין אותו וזהו דרכו בראשו:

וי"ג ואת אתי על דעתד. כלומר דבר מזומן וא"צ להגהתו ועיין בי"מ ואת תלית עינים על אחר לפיכך דרכך בראשך יותן שתהא לאלה וכל העם יתנו עיניהם בך:

ופריך ומבזין על הספק. בתמיה דתנן במתני' וכהן אוחז בבגדיה וכו' דלמא טהורה היא ונמצא נתבזית על חנם:

אנדרלמוסיא. דבר והורג' טובים ורעים לפיכך ראוי שתתבזה אפילו על הספק כדי שיהו נזהרים אפילו מיחוד:

ופריך קרייא אמר. כתיב בתורה והעמיד הכהן את האשה לפני ה' ופרע את ראש האשה ונתן על כפיה את מנחת הזכרון וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים משמע בשעה שפרע ראשה כבר היו מים מאררים והיינו לאחר המחיקה ומחיקה לא היתה כי אם לאחר השבועה כמפורש בקרא הרי לפי סדרא דקרא תחלה מקרין השבועה ואח"כ מבזין אותה לפרוע ראשה ומתניתא תנן תחלה איך מבזין אותה ואח"כ תנן מקרין אותה שהרי בפ"ב מפרש התנא עסק השבועה:

מכיון דכתיב והעמיד והעמידה. דכתיב ברישא והקריב אותה הכהן והעמידה לפני ה' ואח"כ כתיב והעמיד הכהן את האשה וגו' וקשיא וכי יושבת היתה דאיצטריך קרא למימר והעמיד הכהן וגו':

אלא מחמת עמידה הראשונה היה פורע ראש האשה. כלומר לפי שבראשונה כשהעמידה הסיר קטליאות ובגדיה הנאים לבזותה ועתה כשפורע ראשה מתבזת יותר מחמת עמידה הראשונה ותנא דמתני' כיון שצריך להתחיל בבזיון שהיה קודם הקריאה מתחיל בבזיון הגדול אע"פ שהיה לאחר הקריאה וגומר בקטן אע"פ שהוא היה תחלה לו:

ופריך מתחלפת שיטתי' דר"י קשיא דר"י אדר"י תמן הוא אמר בסנהדרין פ' נגמר הדין האיש מכסין אותו. כשנסקל:

מלפניו. ושאר כל גופו ערום:

ה"ג מלפניה ומלאחריה דברי ר' יהודה וה"פ בבית הבושת שנראה באשה משני צדדיה מכסין אותה אבל כל שאר גופה נשאר ערום ש"מ דלא חייש להרהורא והכא הוא אמר הכין דחייש להרהורא:

ומשני תמן מכל מקום למיתה אזלת. ולא חיישינן שיתגרו בה:

ויתגרו בה פרחי כהונה. ויהיו רודפים אחריה כל ימיה. פרחי כהונה לאו דוקא וה"ה שאר העם העומדים שם אלא נקט פרחי כהונה לפי שהם מצוים בעזרה יותר משאר העם:

ופריך מחלפה שיטתיהון דרבנן. קשיא דרבנן אדרבנן:

ואין האשה נסקלת ערומה. משום בזיונה:

והכא אינון אמרין הכין. דלא חיישינן לבזיונה שהוא מגלה את לבה וכו':

ומשני תמן כתיב ואהבת לרעך כמוך. ודרשינן מיניה שיברור לו מיתה קלה שבקלות וניחא לה לאשה שתשהה למות אם נסקלת בלבושה אע"ג דאיכא צערא דגופה רק שלא תתבזה בהפשטת לבושיה והאיש לא חייש לבזיון כל כך רק שלא ישהה למות:

ברם הכא. אבל כאן בסוטה כתיב ונוסרו כל הנשים וחפץ המקום בניוולה הלכך כל שאפשר לנוולה מנוולין אותה שיוסרו כל הנשים ולא קפדינן אבזיונה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף