קרבן העדה/נזיר/ו/ה

קרבן העדה נזיר ו ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' הטומאה כו'. בגמרא מפרש כולא מתני' ה"ג הותרו מכללן הותר בתגלחת מצוה כו':

גמ' הטומאה. מנ"ל דנזיר אסור בה דכתיב כל ימי וגו':

דכתיב מכל אשר יעשה. נקט הך קרא בתרא אע"ג דכתיב ברישא כמה אזהרות לאיסור היינו משום דאזהרת מכל אשר כו' הוא כולל:

ה"ג חומר בטומאה ובתגלחת מביוצא מן הגפן הטומאה דכתיב והימים יפלו כי טמא נזרו והתגלחת דכתיב כל ימי הזירו לה':

ה"ג הוון בעי מימר בד' כוסות של יין אבל כו'. וה"פ סברוהו למימר יין של מצוה היינו ארבע כוסות יין של פסח ואינו כן שאינו אלא מדרבנן ולא צריכין לזה קרא מיין ושכר יזיר לאסור יין מצוה כיין הרשות:

אבל. באמת צריכין קרא למי שנשבע לשתות יין ואח"כ קיבל נזירות על עצמו חייל נזירות ואסור ביין:

ה"ג אבל אם אמר שבועה שאשתה ונזר אתא מימר לא ישתה. בה"ג לא סוף דבר כדי לטהר מנגעו אלא אפי' כדי ליתן סימן לנתקו כו'. וה"פ לאו דוקא לטהרת צרעתו הותר הנזיר בגילוח אלא אפי' לגלח שערות סביב הנתק כדי לידע אם פשה אם לא נמי מותר וז"ל התוספתא פ"ד כיצד הותר מכלל תגלחת מצורע מוחלט ה"ז מותר לגלח ואצ"ל מצרעתו אלא אפי' ליתן סימן לנתקו אם פשה אם לא פשה:

הדא היא דתנינן. לקמן פ"ז כה"ג ונזיר שהיו מהלכין בדרך כו':

הטומאה. שסותרת את הכל וחייבת בקרבן ילפינן מדכתיב והימים כו':

שעשה בה המגלח. את הנזיר שלוקה כנזיר עצמו המתגלח שנאמר לא יעבר על ראשו קרי ביה לא יעביר לאחר:

והטמא לא עשה בו מטמא כמיטמא. שנאמר וטמא ראש נזרו למטמא ראש נזרו ודייק ליה מדלא כתיב וטמא לו ראש נזרו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף