קרבן העדה/נזיר/ב/ח

קרבן העדה נזיר ב ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' הפילה אשתו. ולא ידעינן אי נפל אי בר קיימא הוי:

אינו נזיר. בגמרא מפרש טעמא:

ר"ש אומר יאמר כו'. סבר ר"ש ספק נזירות להחמיר הלכך צריך להתנות ולומר אם בן קיימא הוי הריני נזיר חובה מחמת נדרו ואם נפל הריני נזיר נדבה ומגלח ומביא קרבנותיו לסוף ל' יום ובלא תנאי אסור להביא קרבן מספק:

חזרה וילדה. מהריון אחר ולד קיימא ה"ז נזיר שהרי לא נהג נזירות בראשונה ולר"ש צריך לחזור ולהתנות דחיישינן שמא הראשון בן קיימא הוי וכבר יצא ידי נדרו:

גמ' ופריך וחש כו'. לת"ק פריך כשהפילה למה אינו נזיר כלל ניחוש שמא היה בן קיימא ויהא נזיר מספק:

דר"י היא. מתני' אתיא כר"י:

ה"ג א"ל לא אר"י אלא בתחלה אבל בסוף אף ר"י מודה. דספיקו להחמיר:

ה"ג אר"ש בר רב יצחק איני יודע אם נזרתי אם לא. זהו בתחלה שהספק הוא אם חל עליו נזירות כלל אבל אם הוא יודע שהוא נזיר אלא שהספק אם הוא נזיר מ' או נ' יום זהו בסוף ואף ר' יהודה מודה דהוי נזיר:

כל עמא מודיי. הכל מודים:

מה פליגין. כי פליגי ר"ח ור"ש בשהספק אם נזר נזירה אחת או שתי נזירות:

עבד ליה כבסוף. דהא ודאי כבר חל עליו נזירות אחת:

עבד ליה כבתחלה. שכל נזירות ענין בפ"ע הוא:

ר' מנא. אמר ספק אם אחת אם שתים מיבעיא ליה לר"ש בר רב יצחק אם הוא כבתחלה או כבסוף:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף