קרבן העדה/נדרים/ה/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
עמודי ירושלים




קרבן העדה TriangleArrow-Left.png נדרים TriangleArrow-Left.png ה TriangleArrow-Left.png ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' ומעשה בבית חורון וכו'. חסורי מחסרא והכי קתני ואם הוכיח סופו על תחלתו אסור ומעשה נמי בבית חורון באחד שהוכיח סופו על תחלתו ואמרו חכמים שאינה מתנה:

והן לפניך עד שיבא אבא ויאכל. אלמא לא נתנם אלא כדי שיבא אביו ויאכל הלכך אסור אבל אם אמר הרי הן לפניך ואם רצונך יבא אבא ויאכל מותר ואם היתה סעודתו מוכחת עליו שהרבה בסעודה יותר ממה שהיה צריך וניכרין הדברים שבשביל אביו עשה כדי שיבא ויאכל אסור:

גמ' ניכר הוא זה. שאמר אם שלי הרי הם מקודשים לשמים שהיה ת"ח וידע שכל מתנה שאינה שאם הקדישה אינה מקודשת אינה מתנה:

עמד לו ריב"ז בחצר. מרוב ענותנותו:

היכן הוא קטן שבכם. כלומר אותו שהוא מקטין עצמו מכלכם:

אב לדורות. התנבא שריב"ז יהיה נשיא:

כיון שנכנס א"ל. עליכם נאמר המקרא הזה להנחיל אוהבי יש נעלמות בדברי תורה ואוצרותיהם אמלא בשאר חכמות שאמרו על ריב"ז שהיה יודע שיחות דקלים וכו' כדאיתא בסוכה:

ניכר זה שהוא ת"ח. שריב"ז הוא הגדול שבכולם א"נ שהוא כמו גופא א"ר יוחנן לפי שהפסיק בענין הלל שיונתן בן עוזיאל היה הגדול שבתלמידיו חוזר לראשונות לדברי מתני' ועמד עוזיאל אביו. וכתב הנכסים לשמאי הזקן:

מכר מקצת לצרכו והקדיש מקצת. תחלה כדי להודיע שמה שהחזיר אח"כ ליונתן משלו החזיר ולא דמיא למתנת בית חורון שלא נתן לו מתחלה אלא להאכיל לאביו אבל כאן מתנה גמורה היתה:

יוציא מיד הלקוחות ומיד ההקדש. ש"מ כל שלא פירש תנאי במתנתו יכול לעשות בה מה שירצה הלכך אפי' לבנו יכול ליתן:

ר"י בעי מעתה וכו'. אמתני' קאי דקס"ד דה"ק כל מתנה שאינו יכול להקדיש אינה מתנה וקשיא ליה מעתה אם פירש ואמר שנותן לו במתנה ע"מ שאינו יכול להקדיש לא יהא מתנה ואנן קי"ל אפי' מתנה ע"מ להחזיר שמה מתנה וכ"ש הא:

ומשני כיני מתני'. כן הוא פירושא דמתני' כל מתנה שאינה שאין כוונתו אלא להערמה ולא נתכוין להקנותה אלא שתקרא על שמו כדי שיהא אביו מותר לאכול אם הקדיש מתנה כזו אפי' לשמים אינה מקודשת א"נ אם מעיקרא לא נתנה אלא בהערמה שאם יקדישנה לא תהא מקודשת אינה מתנה:

הדרן עלך פרק השותפין
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף