קרבן העדה/מועד קטן/ב/א

קרבן העדה מועד קטן ב א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' מי שהפך. דרך בני אדם שמהפכין הזיתים בתוך המעטן שהן צבורים בו כשרוצין להכניסן לבית הבד ואי לא מסיק להו לבד לטחון לאחר שהפכן פסדי:

וארעו אבל. שאסור במלאכה:

או שהטעוהו פועלים. שלא בא למלאכתו והגיע המועד טוען על הזיתים קורה של בית הבד פעם ראשון ומכביד כדי שיזובו קצת ולא יפסידו אבל לא בפעם שניה דתו לא פסדי:

זולף. שופך הזיתים על גב בית הבד וכל מידי דשפיך קרי זילוף:

וגומר. סחיטתם ועצורם בבית הבד:

וגף. סותם פי החביות:

גמ' אנן תנינן. במתניתין תנן:

הפוכין ושנויין. שהפכן שני פעמים:

מתני' צריכה וכו'. כלומר איצטריך למתני' ואיצטרך לדרבי חייה:

דברי הכל מותר. אפילו רבי יהודה מודה דזולף וגומר וגף כדרכו הרי דאיצטרך לדרבי חייה לאשמועינן דאפילו בכה"ג פליג רבי יהודה:

דברי הכל אסור. אפילו רבי יוסי מודה דאסור לכך איצטריך מתני' לאשמועינן דאפילו לא הפך אלא פעם אחת נמי מתיר רבי יוסי:

מתני' בעטינים. כשהפכן בכלים שמניחין בהן הזיתים שאינן מתבשלין יפה כדי שילקה ויתרכך קליפתן לפיכך אם הפכן שני פעמים ודאי יתקלקלו והכל מודים דזולף וגומר וכו':

בגרגרים. שלא היו בתוך המעטן הלכך אפילו הפכן שני פעמים אוסר ר' יהודה:

ה"ג ומתני' כר' יוסי ומה דתני ר"ח כר' יהודה. וה"פ מתני' רבותא קמ"ל לרבי יוסי דאפילו בהפיכה אחת נמי מתיר ור"ח קמ"ל רבותא לר' יהודה דאפילו בשני הפיכות נמי אסור והיינו כסתמא דש"ס דלעיל:

יאבד דבר מועט. להפסד דבר מועט לא חיישינן ואין מתירין בשבילה מלאכה במועד:

אל יאבד דבר כל עיקר. אפילו להפסד מועט חיישינן:

דורכין את עבטו. הוא הכלי שהענבים מונחים בו לדרוך:

וזולפין את יינו. שופכין היין מן הענבים לחביות:

בשהגיע זמנו לשתות. שכך היה מנהגם שכל א' וא' משקה כל השדות איש יומו או שבוע א':

וזורעין את נירו. שדה חרושה זורעין פשתן ברביעה ראשונה שאם לא תזרע עכשיו תו אינה ראויה לפשתן:

תזרע מין אחר. בזמן אחר ואין כאן פסידא:

ה"ג מחלפה שיטתיה דר' יוסי. תמן הוא אומר אל יאבד דבר כל עיקר וכא אמר הכין דבמתני' מקיל והכא מחמיר מדר' יהודה:

ומשני שנייא היא תמן. שאני התם לענין זריעת פשתן דחייש ר' יוסי להערמה שיאמר שרוצה לזרוע פשתן. כדי לעשות מלאכה בימי אבלו אבל בשאר דברים מקיל ר' יוסי:

ופריך וכ"ש. קשיא דר"י אדר' יהודה השתא ומה התם גבי פשתן דאיכא למיחש להערמה מיקל ר' יהודה כ"ש הכא דליכא למיחש דהערמה דנתיר לו להיות זולף וגומר וכו':

חכמים שהן בשיטת ר"י. ואין הטעם משום הערמה אלא דסברי דאין זה הפסד ור' יהודה סובר דאף זה הפסד גדול הוא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף