קרבן העדה/מגילה/ד/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
עמודי ירושלים


קרבן העדה TriangleArrow-Left.png מגילה TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' יותר מפסוק א'. שלא יטעה התורגמן שמתרגם על פה:

ובנביא ג'. אם ירצה דלא איכפת לן אם יטעה שאין הוראה יוצא ממנו:

ואם היו שלשתן ג' פרשיות. כגון כי כה אמר ה' חנם נמכרתם כי כה אמר ה' מצרים ירד עמי בראשונה ועתה מה לי פה נאם ה' הם ג' פרשיות בג' מקראות רצופין:

מדלגין בנביא. מפרשה לפרשה ואפי' מענין לענין:

ואין מדלגין בתורה. שהשומע את הקופץ ממקום למקום אין לבו מיושב לשמוע:

עד שלא יפסוק התורגמן. שלא ידלוג ממקום שהוא קורא בו אלא כדי שיכול לגול את הספר ולקרות במקום הדילוג קודם שיגמור התורגמן תרגום המקרא שידלג זה משם שאין כבוד לציבור לעמוד שם בשתיקה:

גמ' יתחיל ממקום שהתחיל הראשון. ויברך תחלה:

אין תימר ממקום שהפסיק הראשון. יתחיל השני ולא יברך נמצאו פסוקים הראשונים שקראן הראשון:

נתברכו לפניהן. בברכת הראשון ולא נתברכו לאחריהן שהרי נשתתק והאחרונים אותן שקראן השני לא נתברכו לפניהן:

שתהא כולה תמימה. כמו שעושין לשאר פרשיות של תורה שמברכין לפניהן ולאחריהן כך צריך לעשות גם לפרשה זו ואיירי לאחר התקנה שתיקנו שכל א' מהקרואים יברך לפניה ולאחריה:

היתה הפרשה של ה' פסוקים. יחיד קורא כולה שאין משיירין בפרשה פחות מג' פסוקים:

אלא קרא ג'. ושייר שני פסוקים:

וג' מפרשה האחרת. שאין קורין בתחלת הפרשה פחות משלשה פסוקים:

לא עשה כן. השני אלא קרא שנים שבפרשה ראשונה ואחד מפרשה שנייה ובירך אחריו:

מהו שיעכב. ויהא צריך לקרות שנית:

סלקון. עלו לקבל פניו לאחיו של יהודה בר חמוזא קרובו של ריב"ח בבה"כ של עיר סויכניה והיה שם ר"י ועיכב שיחזור הקורא ויקרא עוד ב' פסוקים מפרשה ויברך שנית:

וכופין. לחזור ולקרות או מצוה מן המובחר הוא אבל אין חיוב בדבר:

א"ל והא רבך מעכב. ש"מ דכופין דאפילו בדיעבד לא יצא:

טעה בין תיבה לתיבה. שאמר תיבה אחרת שאינה כתובה לפניו מחזירין אותו:

ועבדין כן. שמלבינין אותו ברבים ומגיה אותו על שגגותיו:

א"ל ועדיין אתה צריך לזה. הלא גדולה מזו אמרו דאפילו טעה בין אם לו אם מחזירין אותו:

ספרא דטרבנת. סופה של עיר ששמה טרבנת:

אמרון ליה. בני עירו כשיקרא בתורה יפסיק בדיבורו ויאמר חצי פסוק ויתרגמו כדי שיקראו לפניהן בניהם הקטנים שאינן יכולין למהר ולקרות כמותו א"נ שיקראו הם לפני בניהם:

אין קטעין רישך. אם יחתכו ראשו לא ישמע להם:

ולא שמע. להם והעבירו מן ספרותו:

בתר יומין. לאחר זמן ירד לבבל ועמד עמו ר"ש בן יוסינה וא"ל מה עשית בעירך שהיית שם מתחלה:

ותני ליה עובדא. וסיפר לו המעשה מה שהיו רוצים ממנו:

א"ל ולינן וכו'. ולית אנן מפסיקין להן לבנים הקטנים כשלמידין עמהן דהא מפסיקין הפסוקים לתינוקות של בית רבן:

א"ל. הסופ' ולית אנן חוזרין וכוללין להן שיאמרו בפסוק אחד אבל לפסוק בקריאת הציבור אסו':

אר"ז. אילו היה המלמד הזה בימי הייתי ממנה אותו לחכם ולא למלמד תינוקות:

כגון הוי רב את יוצרו. הא דתנן במתני' אם היו שלשתן ג' פרשיות קורין א' אחד היינו כגון אלו ג' פסוקים הוי רב את יוצרו וגו' הוי אומר לאב וגו' כה אמר קדוש ישראל וגו' דג' פרשיות לאו דוקא אלא ג' ענינים:

אין מדלגין מנביא לנביא. שיש כאן טירוף יותר מדאי:

שאין גולין ס"ת ברבים. מפני כבוד הציבור שימתינו עד שיגלל:

הגע עצמך. אמור לנפשך:

שהיתה פרשה קטנה. שצריך לדלגה דאין שם שהיה בגלילה כלל ואפ"ה אסור דהא סתמא תנן אין מדלגין בתורה. אלא הטעם שאין גולין ס"ת בצבור כדי שישמעו התורה על הסדר וכשהן דולגין אין הלב השומע פנוי כל כך לכוין הדברים:

והא תנינן. שהכה"ג קורא אחרי מות ואך בעשור שבחומש הפקודים ואע"ג שהן רחוקים זה מזה וקשיא להני תרי טעמי דבסמוך:

ומשני שנייא היא. שאני התם שהוא סדר היום וכאלו הם פרשה אחת:

בכ"מ אינו קורא ע"פ. דקי"ל דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן ע"פ והכא קורא ע"פ אלא ודאי כיון דשייכי אהדדי התירו לו לקרות ע"פ ה"ה נמי לענין דלוג התירו מפני שהוא סדורו של יום:

רבי יוסה. צוה לבר עולא שמש של בה"כ של בבלי כשאין להם אלא ספר אחד וצריכין לקרות בב' ענינים תהא גולל לפני פרכת ותקרא ואין אתה צריך להכניסה לתוך הארון ולהוציאה שנית:

כד אינון תרתי תי כמו תהא. כשיש לך ב' ספרים תהא מוליך א' לתוך הארון אח"כ תביא השניה ולא תוציא ב' ס"ת כאחד:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף